מדליה מוזהבת "לוחם בנאצים ותיק" צורת המדליה עגולה, וצבעה זהוב. על צד החזית של המדליה שני מגני דוד, אחד בצורת ...

מדליה מוזהבת "לוחם בנאצים ותיק" צורת המדליה עגולה, וצבעה זהוב. על צד החזית של המדליה שני מגני דוד, אחד בצורת הטלאי הצהוב ועליו ממוקמת חרב, והשני בצורת מגן דוד שעל דגל ישראל ועליו ממוקם ענף עץ זית. בצד האחורי של המדליה, מופיע סמל מדינת ישראל במרכז ומתחתו הכתובת: לוחם בנאצים -ותיק מלחמת העולם השניה. המדליה מחוברת לסרט בד, באמצעו פס אדום עבה ומשני צידו פס לבן אשר עליו פס תכול ובשוליו שני פסים שחורים. צבעי הסרט דומים (מלבד הצבע התכול שנוסף כדי לסמל את ישראל) לצבעי הסרט של העיטור הגרמני הידוע ביותר בזמן מלחמת העולם השנייה קוטר: 38 מ"מ

באמצע שנות השישים התקיימו דיונים על יצירת אות שיוענק ללוחמים היהודים במלחמת העולם השנייה. עיקר הדיון עסק בשאלה מי יהיה מעניק האות, משרד הביטחון או יד ושם כשארגוני ותיקי מלחמת העולם השנייה צידדו במתן האות על ידי משרד הביטחון מפני שכך יהיה לאות אופי יותר צבאי, בניגוד לאות בעל אופי אזרחי שיוענק על ידי יד ושם.

בשנת 1965 הוחלט על הקמת ועדה לעיצוב האות ונקבע שהוא יחולק על ידי משרד הביטחון. האות נוצר באופן רשמי ב-8 ביוני 1967, וחולק לראשונה ביום הזיכרון לשואה ולגבורה בשנת 1967 בטקס ממלכתי בהשתתפות ראש ממשלת ישראל לוי אשכול. ב-9 ביולי 1986 הוענק דגל ישראל עם אות הלוחם בנאצים למוזיאון הלוחמים והפרטיזנים ולמוזיאונים של קיבוץ לוחמי הגטאות וקיבוץ תל יצחק, לציון ארבעים שנה לניצחון על גרמניה הנאצית. 

מקבלי אות הלוחם בנאצים זכאים אוטומטית לקבל גם את עיטור לוחמי המדינה, שהחלו לחלק בשנת 1968. 

בשנת 2000 נוצרה מדליה שניתנת בנוסף לאות. 

האות מוענק לכל אזרח או תושב ישראלי שעונה על אחד מן הקריטריונים הבאים:

שירות פעיל באחד מצבאות בעלות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה (בתקופה שבין 1 בספטמבר 1939 ובין 2 בספטמבר 1945) 

שירות בתנועת התנגדות לשלטון עוין במהלך מלחמת העולם השנייה.

הוכר באופן רשמי מצד ברית המועצות כחייל ששרת בהגנת לנינגרד, או אזרח שהשתתף בהגנה עליה או נמצא בתחומה בזמן המצור הגרמני על העיר.