כרך ספרי תולדות אדמורי"ם ורבנים. נדירים. מהדורות ראשונות ויחידות.

כרך ספרי תולדות אדמורי"ם ורבנים. נדירים. מהדורות ראשונות ויחידות.

כרך ספרי תולדות. 1 ספר תולדות וזכרונות, תולדות האדם הגדול בענקים הרה"צ רבי הילל ל"ש אב"ד קולמיא. יו"ל ע"י נכדו רבי חיים יעקב ליכטענשטיין. "מהדורה יחידה". סאטמאר. תרצ"א(19319). בדפוס מאיר ליב הירש. נ"ו ע'; מצב מצוין. ספר נדיר מאוד "לא הופיע במכירות בידספיריט.

רבי הלל ליכטנשטיין (המכונה ר' הלל קולומייער. לפעמים נכתב שמו בקיצור ר' הלל ל"ש) היה רבה של קולומיאה, ומגדולי פוסקי הונגריה. נולד בוועטש שבמחוז פרשבורג בי"א בכסלו תקע"ה לרבי ברוך בנדיקט ליכטנשטיין, אב"ד בעיירה. למד במשך 5 שנים אצל החתם סופר. בשנת תקצ"ז התחתן, ולאחר נישואיו התיישב בגלנטא ועסק בתורה במשך 13 שנה. בשנת תר"י נבחר לכהן כרב במרגיטה בהמלצת חברו מישיבת פרשבורג, רבי יהושע אהרן צבי ויינברגר, (המהריא"ץ) שהתגורר בכפר ליד מרגיטה אצל חותנו. בהמשך נבחר לרב בקלויזנבורג, אולם ה"רב" הרפורמי של טרנסילבניה, אברהם פרידמן, סילקו מפני שלחם בניאולוגים, והוא התיישב מעט בגרוסוורדין, וחזר לכהן כרב במרגיטה בשנת תרי"ט, לאחר מאמצי שכנוע רבים של רבנים ועסקנים, לאחר שקהילת מרגיטה חשה "נעלבת" מכך שעזב אותם לטובת קהילה אחרת. בתקופה זו החל להתקרב לרבי חיים מצאנז, והפך לחסיד נלהב. הוא אפילו החל לנהוג בגינונים מסוימים של אדמו"ר, וקיבל "פדיונות" ו"פתקאות". חסידים רבים החלו לנהור אחריו (עוד בחיי ר' חיים מצאנז), עד שרבי מנחם מנדל מדעעש התלונן על כך בפני ר' חיים מצאנז. בתרכ"ב העביר את הרבנות במרגיטה למהריא"ץ שחמיו נפטר, ועבר לכהן ברבנות בסיקסו. בשנת תרכ"ח נבחר לכהן כרבה של קולומיאה שבגליציה, ומכאן שמו "ר' הלל קולומייער". בשנת תרמ"ג יזם וארגן את כינוס "מחזיקי הדת" וכן "הקונגרס של האורטודקסיה". היה ידוע כנואם מבריק, ונאם רבות בעד חיזוק הדת. התנגד לשימוש בשפת המדינה, וכן להשתלבות החברה החרדית בתרבות המקומית.

2 ספר גבורת ארי תולדות רבינו הקדוש והטהור וכו' הרה"ק רבי ליב שרה'ס. תולדותיו, תהלוכותיו בקודש, דרכי עבודתו הנפלאים וספורים נוראים. עם מכתבי קודש מהבעש"ט הקדוש ותלמידיו הקדושים. "מהדורה ראשונה". לבוב. תרצ"א(1931). ע"י ראובן מרגליות. 1,ב-כ"ד ד'; מצב מצוין. ספר נדיר מאוד "לא הופיע במכירות בידספיריט.

הרה"ק רבי אריה לֶייבּ שָׂרָה'ס ת"ץ-תקנ"א(1730-1791). היה מתלמידי הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש. הרבה לנדוד בקהילות ישראל ולעסוק בפדיון שבויים. רבי לייבּ (שרה'ס) בן-שרה נולד בי"ז בתמוז ה'ת"צ לשרה, וליוסף שהיה נצר לשושלת המהר"ל מפראג, סמוך לעיר רוֹבנה, שבה פעל המגיד ממזריטש. בתולדות התנועה החסידית נקראו רבנים בודדים בלבד על שם אִמם. על פי האגדה החסידית, מקור שמו של רבי לייבּ, היה במעשה של אמו: "שרה בת המוכס, אִמו של רבי לייבּ, יפת תואר הייתה וחשק בה בנו של הפריץ. כדי שלא תישאר פנויה מיהרה שרה להינשא לרבי יוסף, שכבר היה בא בימים, והיה מלמדם של בני המוכס. על כך זכתה שהיילוד יִשא את שמה".עוד מנעוריו דבק ברבי ישראל הבעל שם-טוב שהעיד עליו: "רבי לייבּ מתענה משבת לשבת לא משום שברצונו לצום, אלא משום שבדבֵקותו בבורא הוא שוכח לאכול". מתוקף סמיכותו לרובנה, עירו של המגיד ממזריטש, היה מבאי ביתו של המגיד וממקורביו.

3 ספר עטרת שלמה כולל חד"ת, הנהגות קדושות וספורים יקרים מהרה"ק רבי שלמה הכהן אב"ד ראדומסק מח"ס תפארת שלמה. נערך ונסדר ע"י יצחק מרדכי הכהן ראבינוויץ אב"ד פלאוונא נכד התפארת שלמה. " מהדורה ראשונה" פיעטרקוב. תרפ"ו(1926). בדפוס בנימין ליבעסקינד. 4 ד', צ"ו ע'; הסכמות רבי מאיר יחיאל מאסטראווצע, רבי שלמה חנוך הכהן מראדומסק ורבי צבי יחזקאל מיכלזאהן. כולל פרק מספרו של הרה"ח ר' אהרן מרקוס תלמיד התפארת שלמה, תורגם מגרמנית.

האדמו"ר הקדוש רבי שלמה הכהן רבינוביץ בעל התפארת שלמה. תקס"א-תרכ"ו(1801-1866). האדמו"ר הראשון של חסידות ראדומסק. נולד בעיירה ולושצ'ובה (Włoszczowa), לפרומט ודב צבי הכהן, שהיו ממשפחת מתנגדים. משפחתו מיוחסת לב"ח, למהרש"ל ועד לרש"י. בידי סבו היה ספר יוחסין ובו ייחוס עד לאהרון הכהן. בילדותו התחנך בפיטרקוב אצל רבי אברהם צבי הירש פצנובסקי מחבר הספר "שו"ת ברית אברהם" ואצל רבי דוד חריף מחבר הספר "בית דוד", מתלמידיו של "היהודי הקדוש" מפשיסחא. בפיטרקוב נמשך ר' שלמה לחסידות למורת רוחו של אביו שאמר עליו: "הפסד גדול הוא למוח כזה שמרבה לעסוק בחסידות ולא בפלפול". באותם ימים כונה "העילוי מוולושצ'ובה", וסופר עליו שלילה אחד בעודו לומד בבית המדרש, נכנס בו פחד, הוא נטל את השופר שהיה בבית הכנסת ותקע בו תקיעה, שברים, תרועה, תקיעה. לפתע נתחלחל כאשר ראה נפטרים בתכריכים עומדים על יד החלונות ושואלים: "האומנם שופרו של משיח הוא זה?!". והוא נמלט מבית המדרש בבעתה. סיפור זה נתפרסם בכל הסביבה והכל דיברו על קדושתו הנוראה של העילוי אשר בתקיעתו הטהורה הוציא נפטרים מקבריהם. רבי שלמה רבינוביץ' עסק גם בכתיבת חיבורים תורניים בפלפול ובסברא על התלמוד. הוא היה בקי בספר "אורים ותומים" לרבי יהונתן אייבשיץ בעל פה וממנו למד דרכי החיבור והפלפול. חיבורו הראשון היה חידושיו על מסכת כתובות. לאחר מכן כתב חיבור מעמיק בענייני חזקות כדרך הספר שב שמעתתא וחיבר ספר על 13 קושיות במסכת עבודה זרה שאת כולן תירץ בתירוץ אחד, תוך שהוא כותב במליצה שלושה עשר אני יודע. את חיבורו למסכת כתובות כתב בגיל עשרים ושלוש. מכל חיבוריו נותר בידינו רק חידושיו על מסכת כתובות כי תלמידיו נטלו את כתביו לעצמם. תלמידם של רבי מאיר מאפטא, רבי פישל מסטריקוב ורבי ישעיהו מפשדבורז'. נשא לאשה את הרבנית גיטל בת רבי שמואל מבארזילוב, שימש כמלמד עד שנת תקצ"ד. בתקופה זו התקרב מאד לסבא קדישא רבי ישכר בר מרדושיץ ששימש כרב בעיירה. ביום ראשון י"ט באדר ב' ה'תקצ"ד מונה ר' שלמה לרב של העיר ראדומסק. מבואות ראדומסק החלו לקלוט את מאות החסידים, שבאו לשמוע את דברי תורתו של רבי שלמה רבינוביץ' ולהכתירו לרבם. אך למרות אי רצונו לשמש כאדמו"ר לחסידים, נכפה עליו הדבר על ידי רבו הס"ק מרדושיץ ומחותנו רבה של בנדין רבי דוב בעריש הרציגר. כשנפטר רבי ישכר בר מרדושיץ, רבים מחסידיו של רבי דב בר מרדושיץ' נסעו לראדומסק וקבלו עליהם את מרותו של רבי שלמה. בתקופה זו התחיל לנסוע רבי שלמה לרבי משה מלעלוב וקיבל עליו את מרותו, הוא המשיך בכך עד עלייתו של רבי משה מלעלוב לארץ ישראל בשנת ה'תרי"א. לאחר פטירת רבי יצחק מוורקה, הצטרפו רבים מחסידיו, אל הנוסעים לרבי שלמה לראדומסק, והוא התחיל להתפרסם בחכמתו ובמופתיו, אותם לפעמים היה עושה על ידי אמרות שנונות. עם זאת גם בהיותו אדמו"ר, היה נוסע לפעמים לרבי חיים מצאנז ומתבטל לפניו. האדמו"ר מראדומסק נודע כ"בעל תפילה" ומלחין. רבים נהרו לשמוע את נעימותיו, כשהיה עובר לפני התיבה בקבלת שבת. מסופר שאחרי פטירת החידושי הרי"מ בכ"ג באדר ה'תרכ"ו אמר שמקובל אצלו שכשיסתלק צדיק הדור יקראו לו להיות בעל תפילה בקבלת שבת בשמים, ואכן באותו שבוע עוד לפני שבת נפטר.

4 מבשר טוב חלק הכולל תולדות צדיק, תולדות הרה"ק רבי צבי הירש הכהן מרימנוב. תולדות ילדותו, סדר הילוכו והתנהגותו בשימושו אצל רבו הרה"ק רבי מנחם מנדל מרימנוב. יו"ל ע"י ישראל קאמעלהאר. מהדורה שניה "עם הוספות ותיקונים חשובים מאוד". רישא. תרצ"א(1931). 2 ד', מ"ה ע'; מצב מצוין. " ספר נדיר מאוד לא הופיע במכירות בידספיריט".

הרה"ק רבי צבי הירש הכהן מרימנוב (מכונה ר' צבי הירש משרת, תקל"ח - ל' בחשוון תר"ז) היה אדמו"ר חסידי בדור החמישי לחסידות, ממלא מקומו של רבי מנחם מנדל מרימנוב. נולד לרב יהודה לייב כץ ולשפרינצא בעיירה דומברובה הגליציאנית. התייתם בגיל 10 משני הוריו ובהתחלה נמסר לבן דודו רבי יודל שיגדלו אך הוא לא הצליח לפרנס גם אותו ולכן מסרו לחייט שיגדלו בתמורה לעזרתו במלאכה. בגיל 15 נסע לטרנוב לרבי אברהם משה מפשעווארסק ונמשך לחסידות. רבי משה שלחו לרבי מנחם מנדל מרימנוב לקבל ממנו בחסידות. רבי צבי הירש עזב את מלאכתו ונסע לפריסטיק שם התגורר רבי מנחם מנדל, התיישב בבית המדרש והחל באמירת תהילים. החסידים ריחמו עליו ולמדו עמו גמרא עד שראה ברכה בלימודו. רבי צבי הירש ביקש מהגבאים לתת לו מלאכה בשימוש הצדיק וקיבל את מלאכת הסקת התנור בבית המדרש אך לא יותר מזה. פעם הגבאי נעדר מהעיר והרשה לו להציע את מיטת רבי מנחם מנדל. באותו לילה שאל את הגבאי מי הציע את המיטה? הגבאי חשב שרבו רוצה לגעור בו והחל להתנצל שהיה מוכרח לנסוע מהעיר ולכן נתן לבחור מטרנוב להציע. רבי מנחם מנדל אמר לו שמהיום יתן לו את עבודות הבית ומאז כונה ר' צבי הירש משרת. לאחר שרבו עבר לרימנוב לקח עמו את תלמידו משמשו רבי צבי הירש. בגיל 20 השיאו לבתו של אחד מגדולי החסידים ואף לאחר חתונתו המשיך לשמש את רבו. רבי מנחם מנדל הורה לגדולי תלמידיו ללכת אחרי פטירתו לרבי צבי הירש. לאחר פטירתו בשנת תקע"ה רצו החסידים להכתיר את בנו רבי נתן לייב לאדמו"ר אך הוא סירב באמרו שאביו צווה למנות את רבי צבי הירש. רבי צבי הירש סירב להתנהג באדמו"רות ונסע לחצר ידידו רבי נפתלי צבי מרופשיץ שם ישב לעצמו ועסק בתורה ובעבודת ה'. רבי צבי הירש היה מקושר לרבו רבי מנחם מנדל גם לאחר פטירתו והיה נכנס לקברו אף שהיה כהן. בשנת תקפ"ז לאחר פטירת רבי נפתלי, כשחזר רבי צבי הירש לרימנוב הכתירוהו והוא החל להתנהג באדמו"רות. חסידים רבים נסעו אליו, ואף אדמו"רים היו נוסעים אליו כחסידים. היה בעל חסד גדול, אסף וחילק צדקה כל ימיו. חייו היו מלאים בייסורים. הוא התאלמן משתי נשים ושכל ששה עשר ילדים אך עם כל זאת היה שמח ומקבל את הייסורים באהבה.

5 כרוך איתם ספר רפואת הנפש ורפואת הגוף מהרמב"ם בעברית ואידיש. ב"ח. יו"ל ע"י הרה"ג רבי יודל ראזנבערג. "מהדורה ראשונה". ווארשא. תרע"ג(1913).ח"א 1, ב-ל"ג ד'; ח"ב. נקרא דער רמב"ם, זיין לעבענס בעשרייבונג. ווארשא כנ"ל. 1, ט"ו ד'; מצב מצוין. נדיר. כל הספרים כרוכים יחד בכריכה ישנה.