מכירה פומבית 9 ספרים עתיקים, מכתבי רבנים ואדמורי"ם, חותמות וחתימות, כתבי יד, שואה ושארית הפליטה ועוד.
ברנד מכירות פומביות
5.9.19
בני ברק, ישראל

המכירה תתקיים בעזרת ה' ביום חמישי ה' אלול 5/9/19 בשעה 19:00


התצוגה והמכירה  יתקיימו ברחוב אברהם בן דוד 21 בני ברק.



לנוחיותכם הוספנו כותרות ומעט תיאור באנגלית

"שימו לב" בכל סתירה או שינוי בין הכיתוב באנגלית לעברית הכיתוב "בעברית" הוא הקובע.


אנו מקבלים פריטים למכירות הבאות בכל תחומי היודאיקה

      039744647



למידע נוסף
המכירה הסתיימה

פריט 241:

אוסף תשע מכתבי רבנים חשובים משרידי תלמידי ישיבת חכמי לובלין, רובם אל רבי אפרים פישל הערלינג משיירי יח"ל ורב ...

לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא 
נמכר ב: $100
מחיר פתיחה:
$ 100
עמלת בית המכירות: 23% למידע נוסף
מע"מ: 17% על העמלה בלבד
המכירה התקיימה בתאריך 5.9.19 בבית המכירות ברנד מכירות פומביות

אוסף תשע מכתבי רבנים חשובים משרידי תלמידי ישיבת חכמי לובלין, רובם אל רבי אפרים פישל הערלינג משיירי יח"ל ורב באנגליה.


לוט 10 מכתבי רבנים

א'. מכתב ברכת מזל טוב בכ"י וחתימת הרב ישעי' זאב וינוגרד רב שכונת מחנה יהודה בירושלים. המכתב ממוען אל הרב הערלינג לרגל אירוסיו.

15 שורות על נייר מכתבים רשמי של הרב וינוגרד. מצב טוב מאוד.

הרב ישעי' זאב וינוגרד מראשי ישיבת עץ חיים בירושלים, מחבר ספר שערי זיו ג"ח.

ב' – ג'. 2 מכתבים מהרב יהודה גפן רב ור"מ בחיפה. מכתב ראשון מזל טוב לנישואין, מכתב 8/9 שורות על נייר מכתבים רשמי מצב טוב מאוד.
מכתב שני: מכתב ארוך על נייר דואר אויר דרישת שלומות וכו' וכן שעובד על הוצאת ספר מחידושי רבי מאיר שפירא מלובלין "בהלכה ואגדה" ואם יש אצלו או שיודע על מישהו שיש לו חידושים מרבי מאיר שפירא שישלח אליו. 28 שורות על מכתב דואר אויר, קרעים בסימני הקיפול, מצב טוב – טוב מאוד.

הרב יהודה גפן רבה של כפר אתא תרס"ז – תשי"ז 1908/1957. רב ור"מ בחיפה ורבה של כפר(קרית) אתא רב גדול וחסיד. אוצר הרבנים 6897.

ד'. מכתב ברכת מזל טוב לרגל נישואין בכת"י וחתימת הרה"ג החסיד רבי שמואל תנחום הלוי רובינשטיין מגבעתיים. 12 שורות וחתימת הרב על נייר מכתבים רשמי. מצב טוב מאוד.

הרה"ג החסיד רבי שמואל תנחום הלוי רובינשטיין. תלמיד ישבת חכמי לובלין, תרע"ו – תשנ"ו 1916/1996. בן רבי יעקב דוד מחסידי לומז' וחתן הנגיד רבי חיים טוביה פליגלטויב מוורשה.
תלמיד מובהק של רבי מאיר שפירא שאף כינהו "זכרן מופלג". בשנת תרצ"ו עלה לארץ ישראל שבה עמד בקשרי מכתבים עם כל גדולי ישראל והיה עמהם בקשר ידידות קרובה וכן היה מקורב מאוד לאדמור"י זוויעל.
מילה שורה ארוכה של תפקידי רבנות בתל אביב וגבעתיים ובעשרים שנותיו האחרונות כיהן כאב"ד תל אביב.

ה'. מכתב ארוך דרישות שלום ונושאים שונים בכ"י וחתימתו של רבי יצחק פלקסר ראש ישיבת שפת אמת. 30 שורות על נייר מכתבים דואר אויר. מצב טוב מאוד.

הגאון החסיד רבי יצחק פלקסר תרע"ז - תשנ"ט 1917/1999 תלמיד ישיבת חכמי לובלין, ראש ישיבת שפת אמת בירושלים, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל וראב"ד בד"צ אגודת ישראל.
בשנת תרצ"ו עלה לארץ ישראל, בשנים ה'תש"א-ה'תש"ב למד בבית המדרש של חסידות קוידנוב בשכונת בית ישראל בירושלים עם תלמידים נוספים של ישיבת חכמי לובלין שהצליחו להימלט ולהגיע לארץ ישראל, בהם: הרב שמואל וואזנר והרב אברהם לנדא מסטריקוב. לאחר מכן נכנס ללמוד בישיבת שפת אמת של חסידות גור בירושלים. בהמשך, בסוף שנות ה-40 התמנה כר"מ בישיבת שפת אמת של חסידות גור בירושלים, ולקראת סוף שנות ה-50 התמנה כראש הישיבה
חיבר את ספרו שערי יצחק על התלמוד בבלי ב-17 כרכים.

ו'. הזמנה לחתונת החתן מאיר שלום בן הרה"ג רבי שמואל אהרן שצדרוביצקי "הרב מביאליסטוק", מצדה השני של ההזמנה מכתבו של אבי החתן הרב שמואל אהרן הנ"ל 20 שורות בכ"י וחתימת הרב הנ"ל, מצב טוב מאוד.

ז' – ט'. 3 מכתבים מהרב שמואל אהרן שצדרוביצקי "הרב מביאליסטוק". 2 מכתבים ראשונים מכתבי מזל טוב לאירוסיו וחתונתו של הרב פישל הערלינג ומכתב 3 על זה שאינו כותב לו ולא מספר לו על מצבו ועל "בריחתו מהארץ" בחשאי בלי להיפרד. מכתב א'. 17 שורות, מכתב ב' 26 שורות, מכתב ג' 19 שורות. 3 המכתבים על נייר דואר אויר מצב טוב מאוד.

הרב שמואל אהרן שצדרוביצקי בנו של האדמו"ר מפינטשוב היה מראשי אגודת ישראל באירופה לאחר המלחמה עלה לארץ ישראל והתגורר בתל אביב שם כיהן כסגן יו"ר הוועד הפועל של אגודת ישראל בארץ ישראל ויו"ר סניף אגודת ישראל בתל אביב.
כל המכתבים הנ"ל ממוענים אל הרב אפרים פישל הערלינג מתלמידי יח"ל ולאחר השואה מרבני אנגליה.

י'. מכתב בקשת עזרה ותמיכה כספית למצוות הכנסת כלה בכ"י וחתימת הרב יואל קלופט אב"ד חיפה. 5/6 שורות בכת"י וחתימתו על נייר מכתבים רשמי. מצב טוב מאוד.

הרב יואל קלופט תרס"ו - תשמ"ה 1906/1985. היה אב"ד בחיפה ומקובל.
נולד לשניאור זלמן קלופט בריגה שבלטביה. בשנת תר"פ הלך ללמוד, בעצת החפץ חיים, בישיבת סלוצק ובהמשך בקלצק, אצל רבי איסר זלמן מלצר, רבי אהרן קוטלר והרב אלעזר מנחם מן שך. למד גם בישיבת מיר. עלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ו, שם התקרב לחזון איש.
בשנות ה-40 כיהן כר"מ בישיבת קלצק-פרדס חנה. בתקופה זו שהה בפרדס חנה כל השבוע, וחזר לביתו בירושלים רק בשבת. בשנת תש"ז, עם מעברה של ישיבת קלצק לרחובות, עבר עמה, ומונה על ידי הרב צבי יהודה מלצר לכהן כרב "שיכון הפועל" בתש"י התמנה להיות דיין בבית הדין ברחובות, שם גם לימד בישיבת קלצק. בשנת 1953 התיישב בעיר ונתגלעו בינו ובין רב העיר, הרב אלימלך בר שאול, חילוקי דעות, בין השאר בנוגע למינוי שוחטים והקמת בתי ספר דתיים. בשנת 1957 הודיע הרב בר שאול על התפטרותו ובעקבות זאת הורו הרבנים הראשיים על העברת הרב קלופט מתפקידו. לעומת זאת, מועצת גדולי התורה והרב יחזקאל סרנא התערבו למען הרב קלופט ודרשו שלא להעבירו מתפקידו. בסופו של דבר עבר הרב קלופט לכהן כאב בית דין באחד משלושת ההרכבים של בית הדין הרבני האזורי בחיפה כן היה ראש כולל ורב בית הכנסת עדת ישראל בחיפה.
עסק בקבלה, בעיקר בקבלת הגר"א. הרב שלמה וולבה למד אצלו תחום זה. ספרו "דעת יואל".


לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא 
נגישות
menu