קונכיה עתיקה מגולפת ככל הנראה לציון מותו של הנדבן היהודי יעקב (שרגא) טננוורצל בן רבי יצחק אייזיק טננוורצל מלובלין ...

קונכיה עתיקה מגולפת ככל הנראה לציון מותו של הנדבן היהודי יעקב (שרגא) טננוורצל בן רבי יצחק אייזיק טננוורצל מלובלין פולין. 1908.
יעקב (שרגא) טננוורצל היה אחד מהנדבנים היהודיים הגדולים ביותר שתרמו לכוללי היישוב הישן לפיתוח העיר ירושלים המאה ה-19 בעת היציאה מהחומות. טננוורצל זכה בהערכתם הרבה של אנשי ירושלים בעיקר בשל תרומת הכספים לבניית שכונת מאה שערים ובתי וורשא.

יעקב שרגא טננוורצל נולד בפולין ליצחק אייזיק טננוורצל ובסוף ימי מגוריו במדינה התגורר בסמוך לעיר לובלין בעיירה פינטשוב. מנישואי אשתו הראשונה נולדו לו שני בנים ולאחר מכן נישא בשנית לאחר פטירת אשתו. כשעלה ארצה התחבר לרב ריבלין, הרב שמואל הומינר, הרב שלמה זלמן בהר"ן וביחד איתם החל להיות שותף בפעילותם של הכוללים בירושלים שעזרו בבניית שכונות סביב מאה שערים עם היציאה מהחומות במאה ה-19.

בין השנים תרנ"א – תרנ"ה נוסדו חמישה כוללים שהצטרפו למעגל ההתיישבות בירושלים (כולל אונגרין, הורודנא, בית אברהם, ווילנא, ווהאלין) וגם כולל ורשה אליו הצטרף טננוורצל. טננוורצל נישא בשנית כבר בפולין, לאחר פטירת אשתו הראשונה. שני בניו לא הלכו בדרכו, דבר שלא נשא חן בעיני הרב טננוורצל והוא החליט להדיר אותם מצוואתו.

לאחר כמה חודשים משעלה ארצה[1] ניגש עם חברו, הרב דוד בידרמן לקונסול הרוסי בירושלים והפקיד בידו את הצוואה שלו, בה נאמר כי הוא מקדיש את כל כספו למטרת בניין השכונה. למחרת היום נפטר הנדיב. מששמעו בניו על החלטת אביהם, מיהרו להגיש ערעור בטענה שאביהם לא היה צלול בדעתו. אולם הקונסול טען שאביהם כתב צוואתו בצלילות הדעת. בית המשפט פסק להחזיר לילידיו את הכסף, חוץ מהכסף שנתרם כבר לקניית המגרש עבור בתי וורשא.[2]

שכונת בתי וורשא

טננוורצל זכור כאחד מיקירי העיר ירושלים בייחוד בשל הקמת השכונה בתי וורשא (שמה המקורי: נחלת יעקב ע"ש) מסכום כולל של מאה שלושים אלף רובל לאחר שמכר את כל נכסיו בחשאי. הוא עלה לארץ ישראל ולאחר שהיה עד למצב הכלכלי הקשה ששרר בארץ הוא החליט להשקיע את כספו בבניית מגורים לתלמידי חכמים עניים. הוא החליט לתרום את כל כספיו לבניית השכונה, לרב טננוורצל היה חשוב שהשכונה שתיבנה תשמש למרכז תורני כך שייווצר מצב שבו הוא מעמיד אברכים רבים, סמל לחיים התורניים שבניו עזבו.

ביחד עם הרב דוד בידרמן הוא אישר נדבנות בסה"כ חמישים ושניים אלף רובל לבניית השכונה. הרעיון של טננוורצל היה להטיב עם משפחות עניות לאברכים יוצאי פולין. הכסף אותו תרם הרב טננוורצל שולם בשנת 1898 לאחר שרכישת הקרקע נעשתה בפועל בשנת 1894, אך נתקלה בקשיים כלכליים. הרב טננוורצל תכנן את בתי וורשא כך ששני בתי כנסת יהיו בה, האחד "אוהל יצחק" לפרושים ושני "אוהל שמואל" לחסידים, מתחת לבתי הכנסת תוכננו הבתים לשמש כחדרים לתלמוד תורה, הרב טננוורצל דחף את רעיונו להפוך את השכונה למרכז מגורים שייטיב רק עם אברכי עלית. בעיתון החבצלת הופיעה ידיעה ב-13 במאי 1898 שבשכונה 65 בתים וכל בית ניתן להשכרה למשפחה אחת, לתקופה של עד חמש שנים. משהתחילו להשכר החדרים למגורים נוצר קרע בין מנהלת הכולל לבין הנדבן, הרב טננוורצל.

מקור: ויקיפדיה