"הייתי רופאה באושוויץ" - גיזלה פרל - עותק מוקדש וחתום

"הייתי רופאה באושוויץ" - גיזלה פרל - עותק מוקדש וחתום

I WAS A DOCTOR IN AUSCHWITZ -"הייתי רופאה באושוויץ" - ספרה המונומנטלי של הרופאה היהודיה מאושוויץ ד"ר גיזלה פרל - מהדורת ניו יורק 1987 - עותק עם הקדשה חתומה מהמחברת לד"ר לוין, כשנה לפני פטירתה.

גיזלה פרל [1907-1988] הייתה רופאה גינקולוגית יהודייה ששרדה את השואה ונתפרסמה בשל ההפלות הרבות שביצעה לנשים במהלך שהותה במחנה הריכוז אושוויץ במטרה להציל את חייהן. היא נולדה ב-1907 בעיירה סיגט. לאחר גמר לימודיה התיכוניים המשיכה ללימודי רפואה באוניברסיטת קלוז' ובהמשך התמחתה בגינקולוגיה.

בתקופת השואה. עם פלישת הגרמנים להונגריה בשנת 1944, הועברה עם משפחתה לגטו בעיר ובהמשך נשלחה לאושוויץ. בשל הרקע הרפואי שלה, זמן קצר לאחר הגיעה לאושוויץ, נשלחה ד"ר פרל לעבוד במרפאה, בה טיפלה בחולים רבים מדי יום וניסתה לעזור להם בעזרת הציוד הדל ביותר שהיה במקום. עם זאת, היא נתפרסמה יותר בשל הפעילות אותה ביצעה מעבר לשעות העבודה - ההפלות. בשלב מסויים ד"ר מנגלה ביקש ממנה לדווח לו על כל אשה בהריון תוך הבטחה שהנשים ההרות יזכו לתנאי מחיה טובים יותר במחנה אחר. מששמעו זאת הנשים ההרות הן הלכו בעצמן למנגלה וספרו לו כי הן הרות, ובמקביל התייצבו אליה 292 נשים אשר הכריזו על עובדת היותן הרות. באותו היום ד"ר מנגלה הורה להוציא את כל הנשים הללו להורג. משנודע לד"ר פרל כי הנשים הללו הושלכו למשרפות, ואף בחלקן בוצעו ניסויים רפואיים, היא החליטה לקטוע בעצמה את ההריונות של הנשים ההרות שעדין לא נשלחו להרג על מנת להציל את חייהן, או לחילופין לזרז את לידתן של הנשים ההרות שהיו בחודש מתקדם. את התינוקות שנולדו היא הסתירה אצלה במרפאה, או הוציאה מהמחנה בדרכים שונות. ביצוע ההפלות או הלידות בוצע על ידה בשעות הלילה ובהיחבא, בידיה החשופות וללא ציוד רפואי מתאים, וזאת תוך סיכון חייה במשך תקופה ארוכה. בהמשך הועברה לברגן-בלזן בו על פיה התנאים היו קשים הרבה יותר מאשר באושוויץ בשל מחלת הטיפוס שהשתוללה במחנה באופן הקטלני ביותר. בברגן בלזן שהתה עד לשחרור המחנה.

באחד הקטעים המרטיטים ביותר בספרה, מספרת ד"ר פרל כי בשעה שנכנסו הכוחות הבריטים לברגן בלזן היא היתה באמצע לילד את תינוקה של מרושה - יהודיה פרטיזנית אשר הצליחה להסתתר לזמן מה, נתפסה בידי הנאצים והובלה לברגן בלזן  - אותו תינוק היה הילד היהודי הראשון שנולד בברגן בלזן. בשעה שהיא ילדה אותו נשמעו צווחות השמחה של האסירים המשוחררים בידי כוחות הברית. ואם לא די בזה, היא מספרת, בשעת הלידה היתה אמו בסכנת חיים ממשית ובזכות תושייתה של גיזלה שזינקה ממקומה לחייל הראשון שראתה, ותפסה בזרועו שיספק לה בדחיפות מים ליולדת, הלה סייע לה, ובכך היא הצילה גם את חייה של האם היולדת. אחרי זמן קצר נודע לו שאותו חייל שעזר לה היה הגנרל Gleen Hughes אשר פיקד על כוחות הברית שנכנסו למחנה.

בספרה בין היתר מתארת פרל את הניסויים שביצע ד"ר מנגלה באסירי המחנה ובפרט באסירים הגמדים - ניסויים שהיתה עדה להם בעצמה.

אחרי המלחמה, ובהיוודע לה על מות משפחתה, לרבות בעלה ובנה, ניסתה להתאבד אך נכשלה. בשנת 1947 היגרה לארצות הברית. בעקבות פגישה עם אשת הנשיא הגב' רוזוולט אשר האיצה בה להפסיק לענות את עצמה ולשוב לעסוק ברפואה היא הצטרפה לצוות הטיפולי בבית החולים מאונט סיני שבניו יורק, שם ילדה 3000 תינוקות והפכה למומחית בתחום הפוריות.

בשנת 1979 עלתה לישראל בעקבות נדר ישן שנדרה - היה זה בשנות המלחמה, לאחר ארבעה ימים של מסע בקרונות בקר לאושוויץ, בירידה מהקרון היא נשבעה ביחד עם אביה ובעלה כי בבוא העת הם יפגשו בירושלים. פרל השתקעה בהרצליה, בה התגוררה עם בתה, אשר הוחבאה במהלך המלחמה אצל משפחה לא יהודית, והמשיכה לתרום מזמנה ומהידע שלה למחלקה הגינקולוגית שבבית החולים שערי צדק. פרל נהגה לכנות את עצמה "השגרירה של הששה מיליון", והיתה נוהגת לספר בכל הזדמנות על שנות המלחמה. פרל נפטרה בשנת 1988. ספרה החשוב עובד בשנת 2003 לסרט בכיכובה של כריסטין לאטי בשם 'מתוך האפר'.

178 עמ'. 21 ס"מ. מצב טוב מאד.