אלברט איינשטיין והמשורר ההודי רבינדרנת טאגור

אלברט איינשטיין והמשורר ההודי רבינדרנת טאגור

תצלום לעיתונות של אלברט איינשטיין והפילוסוף והמשורר ההודי רבינדרנת טאגור בצאתם מביקורו של טאגור אצל איינשטיין בביתו בברלין ב 14 ביולי 1930 - צולם עבור הניו יורק טיימס. (מעל גרם המדרגות עומדת אשתו של איינשטיין ומלווה של טאגור). ברלין, 1930.

השניים ניהלו באותה העת את אחת השיחות המעוררות והמרתקות ביותר מבחינה אינטלקטואלית בהיסטוריה, ודנו בקשר שבין מדע לדת, ובפרט בגבולות התודעה האנושית: היה זה באוירת הרנסנס האינטלקטואלי ששטף את הודו בתחילת המאה העשרים, והצמיח אוסמוזה מוזרה של מסורות הודיות ותורה מדעית מערבית חילונית. באותה פגישה טאגור הציג בפני איינשטיין את ה"התפיסה האנושית הטהורה של היקום" כהרמוניה הרואה באדם וביקום ישות בלתי נפרדת, איינשטיין חלק עליו וטען כי האמת חייבת להיתפס כאמת שתקפה ללא תלות באנושות - "איני יכול להוכיח זאת, אך אני מאמין בכך בתוקף" אמר. הם דנו בהיבטים הסובייקטיביים והאובייקטיביים של המציאות ובשאלה מהי האמת האבסולוטית. 

רבינדרנת טאגור (7 במאי 1861 - 7 באוגוסט - 1941) פילוסוף ומשורר הודי, זכה בפרס נובל לספרות ב-1913 ובכך היה לאסיאתי הראשון שזכה בפרס נובל. משתורגמו יצירותיו לאנגלית, הפך טאגור לפופולרי מאוד, והרבה לטייל בעולם במסגרת ביקורים בכנסים בהם נשא הרצאות, ובביקורי ידידות. טאגור הפך לדובר לא רשמי ומייצג של המזרח. טאגור תמך בציונות באופן גלוי ונלהב. הוא טען כי הציונות היא "אחד הבסיסים של השלום והצדק העולמיים" וכן כי תפקידו של העם היהודי הוא לגשר בין מזרח למערב. ספרים רבים שלו תורגמו לעברית ורחוב נקרא על שמו ברמת אביב.

גודל: 25x18 ס"מ. בגב התצלום חותמת דיו  של הניו יורק טיימס "wide World photos" בברלין, וכן פיסת הנייר המודפסת בסטנסיל בה מתואר התצלום. מצב טוב מאד.