מחברת בכתב יד המתעדת את קורות חייו של איש העלייה השנייה אברהם הרצפלד

מחברת בכתב יד המתעדת את קורות חייו של איש העלייה השנייה אברהם הרצפלד

מחברת בכתב יד המתעדת את חייו של אברהם הרצפלד. הרצפלד [1886-1973] היה בן למשפחה חסידית חמה, תלמיד ישיבה, ולאחר מכן חלוץ איש העלייה השנייה, פעיל ציוני, ממייסדי מפלגת "אחדות העבודה" ובין יוזמי הקמת ההסתדרות הכללית, חבר הכנסות הראשונה עד החמישית. חתן פרס ישראל לשנת תשל"ב (1972) על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה. הרצפלד נודע בפעילותו למען יישוב ארץ ישראל ובהתמסרותו להקמת נקודות יישוב, בעיקר של ההתיישבות העובדת, בכל רחבי הארץ. המחברת מתארת לפרטים את קורות חייו החל מצעירותו בעיירה סטאווישץ (סטבישצ'ה) שבקייב כבחור ישיבה חסידי באווירה אפופות ההוד של בית אבא, המשך במסעו בעקבות פרעות קישינב 1904 לישיבת טלז והתקופה בה למד בה, המעבר לוילנה וההיחשפות לתנועות הציוניות שפעלו בה, תפיסתו בידי השלטונות הרוסים, הגלות לסיביר, בריחתו מסיביר לארץ ישראל ודרכו החדשה בפעילות ציוניות עניפה בארץ בשנות ה־20. 

המחברת פותחת בתיעוד של שנות צעירותו באוירה החסידית בבית ובעיירה, בלימוד אצל הרבה' בחיידר ובילדות שוקקת החיים שהיתה לו, חוויותיו הרוחניות בשמירת השבת וקדושתה ושמירת המועדים. בהמשך מתוארת עזיבתו את סטאווישץ לברידטשוב בעקבות הפוגרומים בגיל 14, ותחילת לימודיו בישיבה בברדיטשוב, על פני עשרות דפים הוא מתעד את השנתיים וחצי בהם למד בישיבה, ואת עזיבתו את ברדיטשוב בעקבות פרעות קישינב (1904) והעתקת מקום ישיבתו לישיבת טלז בעקבות דרשה ששמע מפי המגיד מטלז שהגיע לעיירה באחת הפעמים. בהמשך תיאור מפורט של חייו כתלמיד בישיבת טלז אצל רבי אליעזר גורדון, תחת סדר ומשמעת קפדניים שלא היה רגיל אליהם. בטלז למד כשלוש שנים וחצי - כאשר האוירה המיוחדת בישיבה מתוארת באריכות במחברת. כאשר התסיסה החברתית ברחוב היהודי והמפלגות הלאומיות שצצו בזו אחר זו חדרו גם אל תוככי הישיבה החל אברהם הרצפלד להאזין ל"שליחים" שהגיעו לישיבה מבחוץ. הרצפלד החל לקרוא את החוברות שיצאו באותם הימים אשר עסקו בפתרון בעיית היהודים ובהצגת פתרון טריטוריאלי לאור ערכי הסוציאליזם. בהשפעתם עזב את טלז והגיע לוילנה בה התסיסה הציונית היתה בשיאה. בוילנה פגש במנהיגי המפלגות הציוניות, הבונד, פועלי ציון, ומפלגות השמאל, הוא התלבט בין המשך לימודים בישיבתו של רבי חיים עוזר, או בהצטרפות לאחת מהתנועות הציוניות. בימיו הראשונים בוילנה הוא בילה את רוב זמנו בספריות ציבוריות בקריאת ספרים ועיתונות יומית שיצאה מטעם המפלגות השונות, הוא למד את השפה הרוסית, ותוך זמן קצר החליט להצטרף למפלגת ס.ס. הטריטוריאליסטים (הציונים הסוציאליסטים). בעקבות פעילותו נאסר על ידי שלטונות הצאר הרוסי, ונכלא לשנתיים בכלא לוקישקי בווילנה - בו ביקרו אותו אמו ואחותו בניסיון לשכנעו לחזור לאמונת אבותיו, אך ללא הצלחה. שהותו בכלא והייסורים שעבר מתוארים באריכות במחברת. לאחר שבתו בכלא הוא נדון ב-1910 לגלות בסיביר - גלות קשה של ייסורים והישרדות יומיומית המתועדים במחברת באריכות. במהלך גלותו בפלך אירקוטסק עבד בדיג ובמכרות זהב ומסר שיעורים בעברית וברוסית. ב-1913 היה בין מארגניה של שביתת עובדים במכרות הזהב בביליזורוב שבסיביר - שביתה אשר דוכאה באכזריות על ידי השלטונות. לאחר זמן מה החל לעבוד לטובת קק"ל הצליח להימלט מסיביר באמצעות דרכון שנשא את השם אברהם הרצפלד, שם שאימץ לעצמו, ולהגיע לליטא ממנה עלה ארצה בקיץ 1914. עם הגיעו ארצה הצטרף, בעצת דוד בלוך-בלומנפלד, לקבוצת הפועלים 'אחוה' בפתח תקווה שעבדה בזיבול ועיבוד פרדסים בקבלנות בפרדסי המושבה. חלקה השני של המחברת עוסק באריכות בשהותו של הרצפלד בארץ ישראל, וכיצד התחיל למעשה את חייו מחדש כפעיל ציוני נלהב, סיועו למחתרות שפעלו בארץ, פעילותו הפוליטית במסגרת מפלגת פועלי ציון שבראשות דוד בן-גוריון, חלקו בהקמת ההסתדרות הכללית, ו"המרכז החקלאי" בראשו עמד, יוזמתו להקמת ארגון עזרה הדדית, יוזמותיו הרבות ליצירת מקומות עבודה לאיכרים חדשים, דאגתו לתושבי ירושלים בימי הרעב של תרע"ו (1916), סיועו לארגונם של העולים בארץ, ועוד.

268 עמודים כתובים. סימני עש קלים בדפים האחרונים ללא פגיעת טקסט. מצב טוב.