לוט 2 ספרים: 1. החברה האזרחית כמרחב של שליטה והתנגדות סטודנטים ושינוי חברתי באוניברסיטה העברית מאת: גלית ...

לוט 2 ספרים: 1. החברה האזרחית כמרחב של שליטה והתנגדות סטודנטים ושינוי חברתי באוניברסיטה העברית מאת: גלית סעדה-אופירץ 2. ישראלים בדרכם סיפורי הגירה של צעירים מברית המועצות לשעבר מאת: תמר רפופורט עדנה לומסקי-פדר
1. החברה האזרחית כמרחב של שליטה והתנגדות: סטודנטים ושינוי חברתי באוניברסיטה העברית "מימוש עקרון החירות על פי קודים מוסריים ייתכן רק באמצעות כפיפות וולונטרית למערך הכוח באמצעות פעולה."

על פי רעיון מרתק זה של ד"ר גלית סעדה-אופיר, מימוש החירות נעשה מתוך קבלה מרצון של חוקים מגבילים ולא באמצעות שחרור מכוחות חברתיים. תובנה זו נובעת מעיסוקו התאורטי והמחקרי של הספר במתח בין החוק המכפיף של הסדר החברתי לבין מימוש הזכות לחירות. בהקשר זה, הספר דן בדינמיקה בין חוק למוסר, שליטה וחופש, כפיפות וחרות, ובין התנגדות להסכמה, סוגיות המעסיקות את התאוריות הביקורתיות בסוציולוגיה פוליטית ואת המחקר העדכני על אודות החברה האזרחית כזירה קונפליקטואלית. המחקר ההיסטורי והאתנוגרפי שעליו מסתמך הספר עוסק במשמעות ובדרכי הפעולה של גופים סטודנטיאלים באוניברסיטה העברית כחלק מהחברה האזרחית.

"ספר חכם וחדשני. מומלץ למתעניינים בנושאים של חברה אזרחית, פסיכולוגיה וסוציולוגיה פוליטית והחברה הישראלית." (פרופ' תמר רפופורט, האוניברסיטה העברית, ירושלים)

 2. ישראלים בדרכם הוא סיפורם של צעירים מברית המועצות לשעבר המפלסים את דרכם לישראליות. צעירים אלה מבקשים לדבוק בזהותם הייחודית, אך בו בזמן גם להשתייך למקום החדש. על בסיס ניתוח סיפוריהם אנו מציעות פרספקטיבה חדשה בחקר הגירה, שעל פיה השתייכות מושגת לא דרך אימוץ של אתוסים לאומיים מכוננים אלא מעצם ההשתתפות בשיח המקומי על אודותם.

פרקי הספר עוסקים בדרך שבה מעצבים הצעירים את השתייכותם באמצעות קריאה של אתוס השיבה הביתה, המעניק להם אזרחות אוטומטית ומטווה את הדרך להשתייך ללאום היהודי. באמצעות פרשנותם למופעיו של אתוס השיבה בחיי היומיום, המהגרים מעצבים זיקה לבית החדש, מכוננים את זהותם, ומתמקמים בחברה הישראלית. בהקשר זה הם עסוקים בפענוח ובביקורת של 'אבני הבניין' של האתוס: זיכרון השואה והאנטישמיות, השירות הצבאי, היהודי החדש ודבקות במקום. הספר מראה כיצד המהגרים נאחזים באתוס המבטיח להם הכרה והכלה בלאום האתנו-יהודי, ומשמש להם עוגן של ביטחון. בו בזמן הם מתנגדים לתביעותיו הטוטליות תוך ביקורת על תפיסות של הציונות הנחשבות פרות קדושות. כך האינטרס של המהגרים להיכלל בגבולות הלאום, בצד התשוקה להשתייך למקום החדש, מבטיחים שימור ושעתוק של האתוס, אך אינם מונעים התרסה, ביקורת וחיפוש דרכים ייחודיות להשתייכות.

אנו מכנות את המהלך הכפול של המהגרים השתייכות ביקורתית. מושג זה מציין שהשתייכות של מהגרים למקום החדש אין פירושה בהכרח קבלה ללא תנאי של האתוסים המקומיים, ואילו ביקורתיות אין משמעה דחייה של המקום החדש, או נסיגה למובלעות חברתיות-תרבותיות. השימוש במושג בא להדגיש שההתמקמות של מהגרים בארץ חדשה היא אקטיבית ורווית סתירות, מתמשכת ורבת פנים, בעודה מאמצת דפוסים תרבותיים מקומיים מסוימים ודוחה אחרים.