לוט 2 ספרים: 1. מבוא לתחביר לשון המקרא מאת שמואל פסברג. 2. מבראשית לדברי הימים פרקים בהיסטוריה הלשונית של העברית ...

לוט 2 ספרים: 1. מבוא לתחביר לשון המקרא מאת שמואל פסברג. 2. מבראשית לדברי הימים פרקים בהיסטוריה הלשונית של העברית המקראית מאת אבי הורביץ
1. תורת התחביר של לשון המקרא טרם זכתה לתיאור רחב היקף בספרות המחקר הכתובה עברית. שלא כמו בלועזית, שנתחברו בה ספרים ומונוגרפיות שיוחדו לנושא, הרי שבעברית התפרסמו עד עכשיו בעיקר מאמרים פרטניים. יוצאת מכלל זה החוברת האוניברסיטאית של חיים רבין ז"ל, 'תחביר לשון המקרא', שהתבססה על הרצאותיו באוניברסיטה העברית וראתה אור בשנת תשכ"ו. החוברת של רבין לא התיימרה להקיף את כל התופעות התחביריות שבמקרא, אלא הציגה מגוון נושאים בתמציתיות. מאז פרסום החוברת, התרחב מאוד חקר תחביר המקרא בארץ ובעולם, והגיע הזמן להציע לקורא העברי מבוא מורחב ומעודכן יותר המשקף את מצב המחקר. הספר שלפנינו שואף למלא את החסר. התיאור הדקדוקי כולל התייחסות להבדלי תחביר התלויים בסוגה (פרוזה לעומת שירה) וכרונולוגיה (העברית של בית ראשון לעומת העברית של בית שני). לעיתים אף מובא חומר חוץ-מקראי רלוונטי השאוב מכתובות, ספר בן-סירא, מגילות מדבר יהודה, מסורת הקריאה של החומש השומרוני ולשון התנאים.

2.  תולדותיה של הלשון העברית נחלקות לארבעה פרקי זמן היסטוריים: תקופת המקרא, תקופת המשנה והתלמוד, ימי הביניים והעת החדשה. על העברית המקראית אנו רשאים להשקיף כעל חטיבה אחת, בעלת פרופיל לשוני מוגדר משלה, אלא שחטיבה זו אינה עשויה מקשה אחת. על אף מעטה האחידות המייחד את הסגנון המקראי – החל בספר בראשית, הפותח את ה"תורה", וכלה בספר דברי הימים, החותם את ה"כתובים" –מתחת לפני השטח מתגלים שכבות ורבדים שמשקפים הטרוגניות לשונית מגוונת ביותר. אין בזה כל תמהּ, שהרי את ספרי המקרא כתבו דורות רבים של מחברים, שפעלו בארץ ישראל ומחוצה לה יותר מאלף שנים; אך טבעי אפוא שיהיו בפעילותם הבדלים בסוגות )פרוזה לעומת שירה), בתקופות (בית ראשון לעומת בית שני) ובאזורים גאוגרפיים )יהודה לעומת ישראל(. בספר שלפנינו כונסו מבחר מאמרים פרי עטו של אבי הורביץ, שפורסמו בעברית בשנים תשכ"ד–תשס"ח (1964–2008). המאמרים עוסקים בתחומי מחקר שונים – לקסיקון, פרזיולוגיה, מורפולוגיה ותחביר – ובכולם עוברת כחוט השָׁני מסקנה אחת: שתי שכבות לשון עיקריות הן בעברית המקראית: הקלסית והבתר־קלסית.

אבי הורביץ, פרופסור אמריטוס למקרא וללשון העברית באוניברסיטה העברית בירושלים, כתב ספרים ומאמרים רבים על טיבהּ הבלשני ועל הקשרהּ ההיסטורי של העברית המקראית הבתר-קלסית ועל תרומתה לתיארוך מילים ומטבעות לשון. הורביץ הוא חבר האקדמיה ללשון העברית וחבר מערכת של כתב-העתVetus Testamentum בהוצאת "בריל".