יהודית-פרסית בראשית יא ספר פידאיש מירזא נוראלה בריתיש ופארין באיבל סוסאתי לונדון תרנ״ו

יהודית-פרסית בראשית יא ספר פידאיש מירזא נוראלה בריתיש ופארין באיבל סוסאתי לונדון תרנ״ו
172 עמ׳ 18 על 12 סמ׳ 300 גרם מצב: כריכה עני. הדפסה: הוגן יהודית-פרסית, או ג'ידי, מתייחסת הן לקבוצת ניבים יהודיים המדוברים על ידי היהודים החיים באיראן והן בטקסטים יהודיים-פרסיים (שנכתבו באלפבית העברי). כמושג קולקטיבי, מתייחס ג'ז'ידי למספר שפות יהודיות-איראניות המדוברות על-ידי קהילות יהודיות ברחבי האימפריה הפרסית הנרחבת בעבר. בקנה מידה מצומצם יותר, מתייחס ג'ז'ידי לניב היהודי-פרסי המדובר על ידי הקהילות היהודיות האזור סביב טהראן ומשהד. העדות המוקדמת ביותר לכניסת מלים פרסיות לשפתם של בני ישראל נמצאת בתנ"ך. החלקים הפוסט-גלותיים, עברית וארמית, מכילים מלבד שמות ופרסים רבים של שמות פרסיים, מספר שמות עצם ("dat" או "daad" בפרסית הנוכחית "חוק", "genez" או "Ganj" ב הפרסית הנוכחית "אוצר", "פרדס" או "פרדיס" או "פרדוס" בפארק הפרסי הנוכחי ", שהוא השורש העיקרי של המילה האנגלית" גן עדן "), אשר נכנס לשימוש קבוע בזמן האימפריה האכמנית. יותר מחמש מאות שנה לאחר תום השושלת הזאת שוב הגיעו יהודי הפזורה הבבלית לשליטה של ​​הפרסים; ובקרב יהודים כאלה היתה לשפה הפרסית עמדה דומה לזו של היוונית בקרב יהודי המערב. הפרסית הפכה במידה רבה לשפת חיי היומיום בקרב יהודי בבל; וכמאה שנה לאחר כיבושה של אותה מדינה על ידי הססנים, אמורה של פומבדיתא, רב יוסף (כרך 323), הכריז כי ליהודי בבל אין זכות לדבר ארמית, ובמקום זאת להשתמש בעברית או בפרסית. ארמית, עם זאת, נותרה שפתם של היהודים בישראל ושל בני בבל, אם כי במדינה האחרונה, מספר רב של מלים פרסיות מצאו את דרכן אל תוך שפת המגע היומיומי אל תוך בית הספר, עובדה אשר הוא מעיד על ידי נגזרות הפרסי רבים התלמוד הבבלי. אבל בתרגום הארמי יש מעט מאוד מילים פרסיות, כי אחרי אמצע המאה השלישית התרגומים על התורה ועל הנביאים התקבלו כסמכותית וקיבלו טופס טקסטואלי קבוע בבתי הספר בבליים. בדרך זו הם היו מוגנים מפני המבוא של אלמנטים פרסיים.