לאה ניקל

לאה ניקל
לל כותרת, שמן על נייר, 32.5x20.5 ס"מ, חתום, ממוסגר, פנינה של האמנית. לאה ניקל, ישראלית, ילידת אוקראינה, 2005-1918. הוריה, בת-שבע וחיים ניקלשפרג, עזבו בשנת 1920 את אוקראינה, בעקבות מעשי אנטישמיות, ועלו לארץ ישראל עם בתם. בשנות הארבעים של המאה ה-20 למדה ציור אצל חיים גליקסברג וב"סטודיה" אצל אביגדור סטמצקי. לפרנסתה עסקה בעבודות שונות כגון מלצרות או מזכירות. יצירותיה המוקדמות של ניקל, עד לשנת 1954, היו בעלי אופי פיגורטיבי. הם הושפעו מן המודרנזים האירופי של ראשית המאה ה-20. במחצית השנייה של שנות ה-50 של המאה ה-20 החלה ניקל בתהליך הפשטה, שאופיין בציור חופשי יותר, בהשפעת זרם ה-"אנפורמל" האירופי. ביצירותיה מופיע שילוב שבין מרכיבים קליגרפיים ומשיכות מכחול חופשיות לבין משטחי צבע. בשנת 1950 נסעה לפריז, צרפת, כשהיא משאירה את בתה מנשואיה הראשונים אצל קרובי משפחה. שם, קיצרה את שם משפחתה המקורי ל"ניקל". החל משנת 1952 פעלה בסטודיו ששכן במבנה פסאז' דנציג, שכונה "לה-רוש", בשנת 1953 נרשמה ללימודי אמנות ב"בוז'אר", אולם לא התמידה בלימודיה שם. בשנת 1961 שבה לישראל והתיישבה באשדוד. בין השנים 1963-1964 שההתה בניו יורק, ארצות הברית, שם התגוררה במלון צ'לסי. בין השנים 1967-1965 התגוררה בצפת ובין השנים 1970-1967 התגוררה ברומא, איטליה. בשנת 1977 שבה להתגורר בצורה קבועה בישראל. בשנת 2000 זכתה בפרס ישראל לציור. משנת 1986 ועד מותה התגוררה במושב קדרון.