ללא מחירי מינימום! - מכתבי רבנים, ספרי קודש, הגהות וחתימות, חסידות, כתבי יד, הגדות, סידורים, ציונות, היישוב הישן, אמנות
ירושלים של זהב מכירות פומביות
צור קשר עם בית המכירות
19.11.17
מוסד הרב קוק, הרב מימון 1, ירושלים, ישראל
תנאי המכירה
הדגמת מכירה
המכירה הסתיימה
|
פריט 97:
שני ספרים על סַדָּרי דפוס יהודיים - דער "בחור הזעצער" מאיר קאסטאף –הקדשת המחבר (!) / Die entstehung meiner ...
עוד...
|
|
|
נמכר ב: $70
מחיר פתיחה:
$
10
הערכה :
$100 - $200
עמלת בית המכירות: 22%
מע"מ: 17%
על העמלה בלבד
|
שני ספרים על סַדָּרי דפוס יהודיים - דער "בחור הזעצער" מאיר קאסטאף –הקדשת המחבר (!) / Die entstehung meiner Hadassah-Hebraisch, הנרי פרידלנדר
א. מאיר קאסטאף דער "בחור הזעצער" - 50 יאר אלט 1935-1885 (מאיר קאסטאף סדר הדפוס, 50 שנים להולדתו). ניו יורק, 1935. יידיש.
הספר, שיצא לכבוד יובל להולדתו של ה"בחור הזעצער" (סַדר הדפוס) מאיר קאסטאף, מלמד בעיקר על התפתחות בתי הדפוס והעיתונות העברית והיידית בשנים אלו.
קאסטאף עבד בצעירותו בעיתון "די צייט" היידי, שיסד בן ציון כ"ץ בווילנה ב-1906 (תצלום של מדפיסי העיתון בעמ' 21). העיתון היידי פעל, לצד עיתונו העברי המרכזי של כ"ץ, "הזמן".
על השער, בצבעי תכלת ושחור, שלוש ליטוגרפיות של הצייר שאול רסקין. רסקין נולד באוקראינה ולמד אמנות באודסה. בראשית המאה ה-20 היגר לארצות הברית. היה פעיל מאוד בעיתונות היהודית בעיר ניו יורק. רסקין נודע במיוחד באיוריו לספרי קודש יהודיים קלאסיים: פרקי אבות, הגדה של פסח וחמש מגילות.
הליטוגרפיה במרכז השער - סַדר דפוס בדמות דיוקנו של קאסטאף.
בספר חמישה תצלומים של קאסטאף, בני משפחתו, רעיו ועמיתיו למלאכת הדפוס.
עותק נדיר עם הקדשה וחתימה של קאסטאף, חנוכה תרצ"ו, דצמבר 1935.
126 עמ'. 25x17 ס"מ.
מצב: הדפים במצב טוב מאוד. בכריכה כתמים וקרעים קלים ללא פגיעה בטקסט.
ב. הנרי פרידלנדר, Die entstehung meiner Hadassah-Hebraisch (ראשיתה של הדסה העברית שלי). המבורג, 1967. גרמנית ועברית.
הנרי פרידלנדר (1996-1904) היה גרפיקאי וטיפוגרף, מעצב גופן "הדסה" וזוכה פרס יוהאן גוטנברג על עבודתו הטיפוגרפית ועל הנחלת מקצוע הדפוס. עד 1932 חי פרידלנדר בברלין, שם היה סַדר דפוס ועבד בבתי הדפוס הגדולים והנודעים בגרמניה. ב-1932 עבר להולנד והחל להתמחות בקליגרפיה וטיפוגרפיה.
בשנת 1950 עלה לישראל עם אשתו מריה לבית ברון, חסידת אומות העולם. משנת 1952 שימש כמנהל בית הספר למקצועות הדפוס של "הדסה" (לימים מגמת הדפוס במכללת הדסה) וכמרצה ב"בצלאל".
בין השנים 1958-1932 עסק פרידלנדר בפיתוח גופן עברי ייחודי בשם "הדסה".
בשנת 1970 עיצב את הגופנים "הדר", "שלום" ו"אביב", אשר שימשו כגופנים העבריים של מכונת הכתיבה "כדורית" של יבמ, שזכתה לפופולאריות רבה לפני עידן המחשב האישי.
על הכריכה (בעברית): "כתוב חזון ובאר על הלוחות למען ירוץ קורא בו" (חבקוק ב ב).
תצלום המחבר מודבק בעמ' 36.
הטקסט בגרמנית, מלווה בדוגמאות מגופנים בעברית.
38 עמ'. 23x15 ס"מ.
מצב: טוב מאוד. כריכה רכה. כתמים קלים על הכריכה.
תפריט נגישות
