"מזוודת הכתבים" של האדמו"ר הריי"ץ – עם אישור חתום בידי בתו הבכורה הרבנית חנה גורארי'

"מזוודת הכתבים" של האדמו"ר הריי"ץ – עם אישור חתום בידי בתו הבכורה הרבנית חנה גורארי'

מזוודת עור גדולה של רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. המזוודה נרכשה בעת ביקורו של הריי"ץ בארה"ב, בשנת תרפ"ט-תר"צ, והיא שימשה אותו לשמירת ספרים וכתבי יד עתיקים.
מזוודת רופאים גדולה, עשויה עור (הטבעה בתחתית: Warranted cowhide; כנראה מתוצרת Tanners Council of America, ארה"ב).
מצורף אישור (פתק בכתב-יד, באנגלית), חתום בעברית בידי הרבנית חנה גורארי' (תרנ"ט-תשנ"א), בתו הבכורה של האדמו"ר הריי"ץ: "אני מעניקה בזאת במתנה את תיק העור הייחודי שאבי רכש במהלך ביקורו בארה"ב בשנת 1929-1930. הוא השתמש בו כדי לאחסן כתבים. הוא העניק לי אותו במתנה במהלך שהותנו במלון 'גרייסטון'". האישור מתוארך – 5 בנובמבר 1989.

ביקורו של הריי"ץ בארה"ב
כשנתיים לאחר שחרורו מהכלא הסובייטי וקביעת מקום מגוריו בעיר ריגה ערך האדמו"ר הריי"ץ מסע לארה"ב. הריי"ץ הגיע לארה"ב מלווה בחתנו הרב שמריהו גורארי' (הרש"ג), דודו הרב משה הורנשטיין (חתן המהר"ש) והרב מרדכי דובין (חסיד חב"ד שהיה מהעסקנים היהודיים הבולטים באירופה, ציר בית הנבחרים הלטבי ומהגורמים המרכזיים שהביאו לשחרורו של הריי"ץ ממאסרו וליציאתו מרוסיה). המסע נמשך קרוב לשנה (אלול תרפ"ט-תמוז תר"צ), ומטרתו הייתה לגייס את דעת הקהל לטובת יהודי רוסיה ולעודד ולחזק את היהדות בארה"ב: "לעשות בדק הבית של בית תפארתנו להרים קרן החסידים והחסידות" על פי האישור המצורף, במהלך ביקורו בארה"ב רכש הריי"ץ את המזוודה שלפנינו והשתמש בה בשנים לאחר מכן לאחסון ספרים וכתבי יד עתיקים.

שלוש "מזוודות כתבים"
בראשית שנת ת"ש, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה שהו הריי"ץ, אמו הרבנית שטערנא שרה, רעייתו הרבנית נחמה דינה, בתו הרבנית חנה ובעלה הרב שמריהו גורארי', בוורשה הכבושה בידי הגרמנים וסכנה גדולה נשקפה לחייהם. בתקופה קשה זו, נאלץ הריי"ץ להימלט מבית לבית מאימת ההפגזות וההפצצות, וידיעות ושמועות כוזבות אף טענו שהוא נתפס והוצא להורג בידי הגרמנים.
בראיון וידיאו שנערך בשנת 1997 עם הרב שלום בער (בארי) גורארי, נכד הריי"ץ (בן בתו הרבנית חנה), הוא מתאר את אותם ימים קשים בוורשה המופגזת, ומספר בין היתר על אודות שלוש מזוודות גדולות ומלאות בכתבי יד נדירים ויקרים אשר שלושה בחורים נשאו עמם לכל מקום. הוא ממשיך ומספר, כי בשעה שנמלטו באחת ההפגזות מרחוב גרניצ'קה לרחוב נאלווסקי 7, אבדה אחת המזוודות, זו שהכילה את הטלית והתפילין של הריי"ץ ומספר כתבי יד חשובים. לפנינו אחת מאותן שלוש מזוודות כתבים של הריי"ץ, שלא משו מתחת ידו גם בזמנים הכי קשים בוורשה הנצורה והמופגזת בידי הגרמנים [אחת המזוודות נמכרה בבית המכירות Appel (10.8.21)]. (הראיון: https://www.youtube.com/watch?v=02BfM6_-JBg).

מלון "גרייסטון" במנהטן
לאחר התערבות הממשל בארה"ב, ובעזרתם של מספר קצינים גרמנים, הצליח הריי"ץ להימלט מוורשה, יחד עם כעשרים בני משפחה ומקורבים, ולאחר מספר חודשים של תלאות ונדודים נוספים, בשלהי חודש אדר א' ת"ש עזב את אדמת אירופה הכבושה והפליג באנייה "דרוטנינגהולם" מנמל גטבורג שבשוודיה לארה"ב. ביום שני, ח' אדר שני ת"ש - לאחר הפלגה של שנים עשר יום - עגנה האנייה בנמל ניו-יורק. למחרת היום, ביום שלישי ט' אדר שני נערכה קבלת פנים קצרה באולם הנמל, ולאחריה יצא הריי"ץ אל משכנו הזמני בחדר 609 שבקומה השישית של מלון "גרייסטון" (Greystone hotel), ברחוב ברודווי פינת רחוב 91 במנהטן. כמובא באישור, הריי"ץ העניק את המזוודה שלפנינו לבתו הרבנית חנה בעת שהותם במלון "גרייסטון".
בי"ט אלול ת"ש, לאחר כחצי שנה של מגורים זמניים במלון "גרייסטון", עברו הריי"ץ ובני ביתו למשכנם הקבוע - בניין מספר 770 בשדרת "איסטרן פרקווי", במרכזה של שכונת קראון הייטס שבברוקלין. שם ייסד הריי"ץ מחדש את חצר חסידות חב"ד ומוסדותיה והמשיך לפעול עשר שנים נוספות, עד להסתלקותו ביום י' שבט תש"י.

35X60X28 ס"מ בקירוב. מצב טוב. פגמים, שפשופים, קרעים ובלאי.

קדושתם של חפצי צדיקים במשנת הרבי – "וכל כליו שהשתמש בהם... קדושתו עליהם"

הרבי בשיחותיו האריך בכמה הזדמנויות לבאר את גדר הקדושה השורה על חפצים ונכסים גשמיים שהשתמש בהם הצדיק, אף לאחר פטירתו מן העולם. באחת משיחותיו הרבי מצטט את דברי חמיו האדמו"ר הריי"ץ: "שהמקום שבו למד ועסק בתורה, וכל כליו שהשתמש בהם לצרכי העבודה, קדושתו [=של הצדיק] עליהם מחלקי בירורו בעולם". הרבי מסביר שכמו שחייו הרוחניים של הצדיק - שהיה אף בחייו מרכבה לשכינה - הם נצחיים ואין להם הפסק, כך ממשיכה השראת קדושת הצדיק לשרות בביתו ובכל חפציו שהשתמש בהם לצורכי עבודתו את השם יתברך, אף לאחר פטירת הצדיק מהעולם: "שחיי הצדיק הם נצחיים, ולא רק ברוחניות הענינים אלא גם – בנוגע למקום הגשמי וכליו הגשמיים (שולחנו וכסאו כו')... כי קדושתו של הצדיק חודרת בכל עניניו". הרבי מדגיש יתרה מזו, ש"קדושת המקום והכלים כו' של הצדיק (גם לאחר הסתלקותו) היא באותו האופן כהזמן שהצדיק השתמש בהם בפועל, נשמה בגוף" (לקוטי שיחות, לב, עמ' 19-27).

"און פארניצן געזונטערהייט" - "להשתמש בבריאות"

בספר "בכל ביתי נאמן הוא" (עמ' 539-542), הפורס את מסכת חייו ופועלו של הגה"ח ר' שניאור זלמן גוראריה ע"ה - הגביר החב"די המפורסם, מאנשי סודו של הרבי מליובאוויטש, מסופר: "תחביב יוצא דופן היה לו לר' זלמן... באוצרותיו אסף ושימר... חפצים ופריטי לבוש של הרביים. הון רב ומאמצים בלתי נלאים השקיע ר' זלמן בתחביב נדיר זה... כל אימת שהזדמן לידיו חפץ נוסף מאוצרות הנשיאים היה קורן מאושר משל רשם זה עתה רווח אגדי בעסקיו". בפרט השקיע ר' זלמן באספנות של פריטי לבוש של האדמו"ר הריי"ץ שקיבל במשך השנים מהרבנית נחמה דינה.

בשנת תשמ"ה, כשאירעה "פרשת הספרים" הידועה, במהלכה נגנבו ספרים מספריית ליובאוויטש השייכים לבית הרבי ונמכרו ברחבי העולם, נשא הרבי מליובאוויטש מספר שיחות נרגשות בהם אמר שכל מי שמחזיק מן הספרים הגנובים, שידע שהוא מחזיק "פצצה מתקתקת" בביתו. ועל כך מסופר: "חשש רב מילא את ר' זלמן למשמע השיחה, היות וחלקים מהאוסף של חפצי רבותינו נשיאנו נרכשו על ידו ממשפחת בית רבי, שנהגו למכור לו חפצים שונים של הרבי הקודם [=הריי"ץ]. ר' זלמן כתב לרבי בפרטיות את רשימת החפצים שברשותו וממי וכיצד קיבל כל אחד מהם. רק כשהגיע אליו המענה, שבה אליו רוחו. הרבי השיב כי הוא רשאי להחזיק בכל הדברים המצויים תחת ידו, "און פארניצן געזונטערהייט" (ולהשתמש בבריאות).

מתשובה זו מובן, בפשטות, כי זעקתו של הרבי הייתה רק אודות הספרים הגנובים, שנלקחו באופן של גניבה ורמייה, ולא על פריטים שהושגו בדרכים ישרות וכשרות.