ספרי "אור עולם" – סוד יכין ובועז / הדרך הטוב והישר – מאת רבי מאיר מרגליות בעל "מאיר נתיבים", תלמיד הבעש"ט – אוסטרהא ...

ספרי "אור עולם" – סוד יכין ובועז / הדרך הטוב והישר – מאת רבי מאיר מרגליות בעל "מאיר נתיבים", תלמיד הבעש"ט – אוסטרהא, תקנ"ד / פולנאה, תקנ"ה

שני ספרים, ה"נר השלישי" וה"נר הרביעי", מסדרת ספרי "אור עולם", מחיבורי תורתו של הרב הקדוש רבי מאיר מרגליות אב"ד גליל לבוב ואוסטרהא, בעל "מאיר נתיבים", מגדולי תלמידי הבעש"ט. מהדורות ראשונות.

1. ספר סוד יכין ובועז – ספר הצוואה של רבי מאיר מרגליות לבניו, עם הרבה ענייני קבלה וחסידות עמוקים. אוסטרהא, ללא שם מדפיס, [תקנ"ד 1794]. מהדורה ראשונה. עם "הסכמות הגאונים וחסידים מפורסמים": רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי אריה ליב מאפטא וסוכוטשוב, "החסיד הישיש" רבי זוסיא מאניפולי, "החסיד אמיתי מפורסם" רבי חיים מקראסני, רבי ישראל "מגיד מישרים דק"ק קאזניץ", ועוד.
חתימה בדף השער: "שמעון בא"א מו"ה אברהם...".

[2], ג-כב דף. 19.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים בשוליים העליונים של כל הדפים, בחלקם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי ובהדבקות נייר. סימני עש עם פגיעות בטקסט. חותמות. כריכה חדשה.

2. ספר "אור עולם – נר הרביעי – הדרך הטוב והישר", שיר ארוך הכולל הנהגות טובות ודינים ומסכם בקצרה את ארבעת חלקי השולחן ערוך ותרי"ג מצוות. פולנאה, דפוס שניאור בן בצלאל מגזע שור, [תקנ"ה 1795]. מהדורה ראשונה. עם "הסכמות גאוני ארץ": רבי מאיר מקונסטנטין בן היעב"ץ, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי אברהם יהושע העשיל אב"ד קולבסוב [לימים, הרב מאפטא], ועוד.
חיבור זה נכתב ע"י המחבר כתשובה לבנו רבי שאול מרגליות, שביקש מאביו לסכם לו בקצרה את ארבעת חלקי השולחן ערוך. רבי מאיר כתב שיר אקרוסטיכון ארוך, על פי סדר א"ב ועל פי שמו "מאיר" ושם בנו "שאול". ‎בשיר זה כלל את כל הדינים וההנהגות של ארבעת חלקי השולחן ערוך ותרי"ג המצוות.
חותמת בדף השער: "נפתלי הירץ ב"מ ש'פייבל [שרגא פייבל] ז"ל מקראקא". רישומים בכתב-יד בדף השער.

[2], ג-מ דף. 21 ס"מ. נייר ירקרק ואיכותי. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. חותמות רבות (בהן חותמות צנזורה) בדף השער. כריכת עור חדשה.

המחבר רבי מאיר מרגליות (תס"ז בערך?-תק"נ), מגדולי תלמידי הבעש"ט, וממקורביו הראשונים, עוד טרם נודע והתפרסם בעולם. רבי מאיר נחשב ל"תלמיד חבר" של הבעש"ט והוא מזכיר את הבעש"ט בכמה מקומות בספריו בתארים "מורי" ו"ידידי". בספרו "סוד יכין ובועז" (אוסטרהא, תקנ"ד) כותב הוא על מדרגת לימוד תורה לשמה "...כאשר הזהירו אותי לזה מורי הגדולים בתורה ובחסידות, ובראשם ידידי הרב החסיד מופת הדור מוהר"ר ישראל בעל שם טוב... ומילדותי מיום שנתחברתי בדביקות אהבה עם מורי ידידי הרב החסיד מו"ה ישראל בעל שם טוב... ידעתי נאמנה שזה היו הנהגותיו בקדושה ובטהרה, ברוב חסידות ופרישות וחכמתו, צדיק באמונתו יחיה, דמטמרין גליין ליה, כבוד ה' הסתר דבר". בנו רבי בצלאל, ממלא מקומו ברבנות אוסטרהא, כתב בהסכמתו לספר "שבחי הבעש"ט" (מהדורת ברדיטשוב תקע"ה): "...וכפי ששמעתי מפה קדוש אדוני אבי... שהוא היה מילדותו אחד ממחצדי חקלא חבורה קדישא מאילנא דחיי עם הבעש"ט ז"ל, ומרגלה בפומה דר' מאיר שהרבה לספר בשבחו...".
רבי מאיר מרגליות היה מגדולי וחשובי הרבנים בדורו. בצעירותו כיהן ברבנות בערים יאזלוביץ והורודנקה. בשנת תקט"ו התמנה לאב"ד גליל לבוב. בשנת תקכ"ו התמנה מטעם מלך פולין לרב ראשי על אוקראינה וגליציה. בשנת תקל"ו קיבל כתב מינוי רשמי מאת מלך פולין, סטניסלאב אוגוסט פוניאטובסקי (כתב הרבנות, באותיות מוזהבות, השתמר עד לימינו בארכיון דובנוב בניו-יורק). בשנת תקל"ז התמנה, בנוסף לרבנות גליל לבוב, לאב"ד אוסטרהא וגלילותיה.