כתב-יד, ילקוט פירושים ודרשות על התורה ופרקי אבות – מדרשים ומעשיות, סגולות וקמיעות – איראן, תרמ"ג-תרמ"ה

כתב-יד, ילקוט פירושים ודרשות על התורה ופרקי אבות – מדרשים ומעשיות, סגולות וקמיעות – איראן, תרמ"ג-תרמ"ה

כרך גדול בכתב-יד, ילקוט פירושים ודרשות על התורה ועל פרקי אבות. הכולל גם: מדרשים ומעשיות, סגולות ונוסחי קמיעות, נוסחי שטרות וגיטין, בכתב-ידו של רבי דוד בן ראובן גוני. שלאוויר (ככל הנראה סאלוואר Shalvar, בצפון-מערב איראן), [תרמ"ג-תרמ"ה 1883-1885].
כתיבה מזרחית בינונית (אופיינית למרחב הפרסי), נאה. כותרות ותיבות פתיחה באותיות מרובעות.
גוף החיבור נכתב בשנים תרמ"ג-תרמ"ה. בהקדמה מופיע פרט השנה: "והוא רופא והוא מרפא" [=תרמ"ד 1884]. בסוף החיבור על פרקי אבות מופיע קולופון סיום: "הצעיר דוד בן ראובן נכד בנימין נין רחמים יצ"ו, התחלתי בה לכתוב מחודש תמוז שנת תרמ"ג, גמרתי אותה בחודש שבט שנת תרמ"ה..." (מתחת לקולופון זה דברים בשם הבעש"ט: "כתוב בספר ישראל בעל שמטוב עניין על שני תלמידי חכמים...").
בראש כתב-היד ובסופו הוספות משנים מאוחרות יותר: בדף הראשון מופיע עמוד "שער", מעוטר בעיטורים צבעוניים (בשילוב ציפורים, כתרים וכוכבים. בראש העיטור העליון כוכב וסהר). במרכזו רישומי לידות ופטירות, בהם רישום המחבר רבי דוד בן ראובן על לידתו בשנת תר"ט (1849) ועל לידת בנו "דדא ראובן בכור מ' דוד" בחשון תרל"ו (1875). עליהם נוספו רישומים על לידת נכדיו, בניו של דדא ראובן (בשנים תרס"ו-תרע"א). ליד הרישום על שם המחבר, נוסף מאוחר יותר: "פטירתו כ"ח לירח אדר תרפ"ב". בעמודים הראשונים (לפני ההקדמה וגוף החיבור), ליקוט של נוסחי קמיעות וגורלות, עם איורים ותרשימים קבליים, בהם איורי "ידים" (חמסה). בדף 2ב "עיגול" עזר "לידע החולה אם ימות או יחיה".
החיבור מסודר לפי סדר פרשיות התורה, כשבכל עמוד משולבים טקסטים שונים בעמודות נפרדות, בין שלושה לשמונה טקסטים בעמוד. בסוף החיבור: מדרשים על פטירת מרע"ה, "מדרש תפוח" [דרוש על הפסוק "כתפוח בעצי היער"], "ענין לידת האר"י ושבחיו", ונוסחאות כתובות וגיטין. בהמשך החיבור: פרקי אבות עם דרושים על מסכת אבות, דרשות לשבתות ולמועדי השנה, וסיפורים ("מעשה נתאי הארבלי" ו"מעשה הסוס").
בדף 3א מופיע כתב סמיכה לשוחט שניתן לכותב – רבי דוד בן ראובן, בכתב-ידו, חתימתו וחותמתו של השד"ר מטבריה רבי אליהו אדאהן "שו"ב טבת"ו" [שוחט ובודק – טבריה תבנה ותכונן], מהתאריך כסלו תרמ"ו [1885]. השד"ר כותב: "אני הצעיר... השד"ר מעיה"ק טבריה... נחני ה' ובבואי לפה שלאוויר יע"א... ובא אצלי מע'[לת] הח'[כם]... כמהור"ר דוד בן ראובן...". בשולי הסמיכה אישור והסכמה לסמיכה, בכתב-ידו וחתימתו של רבי יחזקאל אהרן לוי, מהתאריך טבת [תרמ"ז 1887]. עם חותמת נוספת: "הצעיר חכם רבי אב[ר]הם בכ"ר ה' אהרן – רב יהודים תפקם".
העיר שלאוויר, בה התגורר הכותב רבי דוד בן ראובן גוני, היא כנראה העיר סאלוואר Shalvar, הנמצאת בצפון-מערב איראן (קרוב להמדאן וכורדיסטן-האיראנית). בהקדמתו כותב המחבר: "...ואני הצעיר זעיר זעירייא, עבדא דכל חכימייא – דוד בן ראובן נין בנימן נכד רחמים משפחת הגוני – נתגדלתי בתור'[ה] מילדותי ואחר כי למדתי את הקולמוס... וחזרתי מספרים לספרים ודרשתי וחקרתי וישבתי וכתבתי מעט דרשות... שלא נתתי לבי למשא ומתן אלא ישבתי וכתבתי את זה הספר כדי שאזכה ואזכה את הרבים בלומ"ד בדור"ש לפני הקהל. נכתבה בשנת 'והוא רופא והוא מרפא' בסימנטבא, זה הספר ילקוט שכתבתי אותה מכמה ספרים...". בהמשך ההקדמה מפרט הכותב שמותם של עשרות ספרים מהם לוקטו הדברים, ספרי מדרשים וספרי פרשנות על התורה, ספרי קבלה וספרי סגולות.

[160] דף (ומספר דפים ריקים). 34 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים במספר מקומות, משוקמים בהדבקת נייר. סימני עש (בעיקר בכריכה). כריכת עור מקורית.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, KU.011.013.