כתב-יד מעוטר – ספר מנורת המאור, עם פירוש רבי סעדיה אלקטיעי – צנעא, תקפ"ו-תקפ"ז

כתב-יד מעוטר – ספר מנורת המאור, עם פירוש רבי סעדיה אלקטיעי – צנעא, תקפ"ו-תקפ"ז

כתב-יד, ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב, עם פירוש "נפש יהודה" מאת רבי משה ב"ר שמעון מפרנקפורט ופירוש "חק ליעקב" מאת רבי סעדיה אלקטיעי, בהעתקת ובעריכת הסופר רבי אברהם אלחאזי. צנעא, ב'קל"ז-ב'קל"ח לשטרות [תקפ"ו-תקפ"ז 1826-1827].
כתב-יד שלם. כתיבה תימנית, בעיצוב טיפוגרפי נאה. איורים ועיטורים בדיו שחורה ואדומה לאורך כל כתב-היד. שער מעוטר במסגרת פרחונית ובראשה זוג ציפורים. בעמוד שממול השער איור "מנורת למנצח" (איור נוסף של מנורה בהקדמה לנפש יהודה, מעבר לשער; וסקיצה של איור מנורה בדף הראשון בכתב-היד). תיבות פתיחה וכותרות מעוטרות בדיו אדומה.
בשער: "נכתבה פה ק"ק בארץ ישמעאל הלא היא צנעא יע"א לישראל לס' ולשנת אם ב'חק'תי תל'כו ו'א'ת מצותי וכו'.... אותיות גדולות ב'קל"ז". בדף השני הקדמה ארוכה מאת הסופר, תחת הכותרת: "הקדמה למהר"ר סעדיא בן שלום אלקטיעי יצ"ו", בסופה חתם את שמו: "אני הכותב... איש עני מקוה חסדי רבוני הלא הוא אברהם בן אברהם בן כמ"ו דוד יצ"ו". בתוך דברי הקדמתו כותב בין היתר: "ושמעתי שהרב המאסף קרא שם חיבורו הזה חק יעקב...".
בדף צח, א, חתימה נוספת של הכותב: "אברהם בן אברהם בן כמ"ו דוד אלחאזי נע"ג". קולופון בסוף כתב-היד, חתום בחתימתו המסולסלת: "ותשלם מלאכת הקדש יום ה' ר"ח אדר ב' בו שנת ב'קל"ח לשטרי...".
שתי עמודות בכל עמוד. פירוש "נפש יהודה" נכתב בדרך כלל באותיות מעט יותר קטנות בחלקו התחתון של העמוד. פירוש רבי סעדיה אלקטיעי שולב ב"חלונות" בתוך העמודות. במספר מקומות שילב הסופר הערות משלו, הפותחות: "אמר הכותב".
החיבור "חק ליעקב" מאת המקובל רבי סעדיה קטיעי (אלקטיעי), שחי בדור שלפני המהרי"ץ, עבר בכתב-יד בתימן במשך דורות, ונדפס לראשונה בשנת תשע"ג על ידי אדם בן נון. כתב-היד שלפנינו הוא אחד מכתבי היד השלמים והמוקדמים של החיבור, ושימש גם כבסיס להדפסתו במהדורה הנ"ל. בכתב-היד שלפנינו ערך הסופר רבי אברהם בן אברהם חאזי את חיבורו של רבי סעדיה, הרחיבו והוסיף עליו מקורות וליקוטים נוספים (ראו במבוא למהדורה הנ"ל). על עבודתו הוא מאריך לפרט בהקדמתו.
הסופר, מארי אברהם בן אברהם חאזי (אלחאזי), המכונה אחי"ה (ראשי תיבות: אברהם חאזי ישמרהו ה'), חכם וסופר בצנעא במאה ה-19. חיבר שני ספרים: "זבחי צדק" – פירוש לקונטרס שערי קדושה של מהרי"ץ, ו"אור החיים" – תוספת ופירוש לסידור עץ חיים שערך מהרי"ץ. ידוע שהעתיק את הספר מקדש מלך על ספר הזוהר, בצנעא בשנת תקפ"ה, ובקולופון כתב כי הוא "צעיר לימים בן ח"י שנה...", ואם כן, כתב-היד שלפנינו נכתב בהיותו בן 19-20 (ראו אודותיו: גברא, אנציקלופדיה לחכמי תימן, א, עמ' 127-128; ובמבוא למהדורת מנורת המאור הנ"ל).
ספר מנורת המאור התקבל באופן מיוחד אצל יהודי תימן, המכנים אותו בקיצור "מנורה". יהודי תימן נהגו לקרוא בספר בכל שבת ומועד בבית הכנסת, לפני אמירת "עלינו לשבח". על מנהג זה כותב המהרי"ץ (בתכלאל שלו): "וכבר נהגו העולם אחר פיטום הקטורת לשנות פרק אחד מפרקי מנורת המאור שחיבר מרנא הגאון מהר"י אבוהב ז"ל ללמד דעת לעם מוסריו הנעימים...". מנהג זה נשמר עד ימינו אצל בני תימן.

קסה דף. 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים וכתמים כהים. כתמי עובש במספר דפים. סימני עש בדפים בודדים בראש כתב-היד, עם פגיעה קלה בטקסט. הדבקות נייר לשיקום במספר מקומות. כריכה חדשה.

תערוכות:
• Jüdische Lebenswelten, ברלין, 1991. ראו קטלוג התערוכה, עמ' 241-242.
• Kabbalah – Om judisk mysticism (אוצרת: Erika Aronowitsch), המוזיאון היהודי בסטוקהולם, אפריל-דצמבר 2002. ראו קטלוג התערוכה, עמ' 60.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 011.020.YM.