כתב-יד, סידור כוונות הרש"ש – ירושלים, תרס"ה-תרס"ו – העותק של האדמו"ר בעל "אמרי אמת" מגור, שנכתב עבורו על ידי רבי שם ...

כתב-יד, סידור כוונות הרש"ש – ירושלים, תרס"ה-תרס"ו – העותק של האדמו"ר בעל "אמרי אמת" מגור, שנכתב עבורו על ידי רבי שם טוב גאגין

כתב-יד, סידור כוונות הרש"ש, תפילות לראש השנה וחג הסוכות, בכתיבת רבי שם טוב גאגין. [ירושלים], תרס"ה-תרס"ו [1905].
כתב-יד זה נכתב על ידי רבי שם טוב גאגין עבור האדמו"ר בעל "אמרי אמת" מגור, ונשלח מירושלים אל האדמו"ר יחד עם כמה כרכי סידורי כוונות שהזמין האדמו"ר מאביו של רבי שם טוב – רבי יצחק גאגין (ראו להלן).
כולל כוונות לחלק מתפילות ראש השנה, כוונות לתקיעות שופר, כוונות לנטילת לולב והנענועים לימי חג הסוכות והושענא רבא.
לפני כוונות התקיעות (בדפים ו-י), שני דרושי התעוררות לפני התקיעות, ליום א' וליום ב' של ראש השנה, עם הכותרות: "מוסר והתעוררות הלב מהרב המקובל עט"ר הרמ"ז השמ"ש [=רבי שלום מזרחי שרעבי] זלה"ה – שיסד לאומרו ביום א' דר"ה"; "מוסר והתעוררות הלב מהגאון הקדוש ר"ל עט"ר הרמ"ז אג"ן הזהר [=רבי חיים אברהם גאגין] ז"ל – שיסד לאומרו בק"ק בית אל ביום ב' דר"ה".
בסוף הדרוש השני חתימת הכותב: "כת"י נכדו ש"ט גאגין ס"ט, נכתב בער"ח דרחמים התרס"ה".
בדף המגן הקדמי רישום נוסף: "סידור לראש השנה עפ"י וכו' רבינו האר"י ז"ל, כתבתיהו ביום י"ג חשון התרס"ו לפ"ק, שם טוב גאגין ס"ט".
בקובץ "מן הגנזים" כרך יד (הוצאת "אהבת שלום", תשפ"א), נדפסו שלושים ושבע אגרות שכתב רבי יצחק גאגין לבנו רבי שם טוב גאגין בין השנים תרע"ב-תרפ"א. בין הידיעות הרבות החשובות המופיעות במכתבים אלה, אנו למדים כי האדמו"ר בעל "אמרי אמת" מגור ביקש לרכוש מרבי יצחק גאגין כמה כתבי-יד בקבלה, ובין היתר ביקש להעשיר את ספרייתו הנודעת בסידורי כוונות רש"ש, שלא היו מצויים כלל באירופה.
רבי יצחק גאגין, מיחידי בית המדרש "בית אל" ומצאצאי הרש"ש (דרך זקנו הרב אג"ן – ה"חכם באשי" רבי חיים אברהם גאגין, חתנו של רבי רפאל אברהם שלום מזרחי – נכד הרש"ש). בנו, רבי שם טוב גאגין (כותב הסידור שלפנינו), היה ברבות הימים רב עדת הספרדים במנצ'סטר ולאחר מכן ראב"ד עדת הספרדים בלונדון. רבי יצחק גאגין עסק למחייתו במסחר ספרים וכתבי-יד, ואף פרסם רשימות כתבי-יד שהציע למכירה מספריית הרש"ש, והרבי מגור עמד עמו בקשרי ידידות ונעזר בו לרכישת ספרים לספרייתו החשובה. מן המכתבים הנ"ל אנו למדים כי בעקבות בקשת הרבי מגור, הטיל רבי יצחק גאגין על בנו רבי שם טוב גאגין את מלאכת העתקת סידורי הרש"ש, במפעל העתקה שנתמשך על פני כשבע שנים, החל משנת תרס"ה ועד לשנת תרע"א. הסידורים נשלחו לאחר מכן לגור, וכפי שכותב רבי יצחק גאגין לבנו באחד ממכתביו, משנת תרפ"א: "בטח תזכור מזה כי"ב שנים ששלחנו הח' שערים והסידורים שכתבת להרבי מגור ר' מוטאלי, בא הנה היום יום תמול לעת ערב, והיום בקש אחרי..." (מן הגנזים שם, עמ' רחצ). במכתב אחר מאותה שנה חוזר רבי יצחק גאגין ומזכיר לבנו: "עוד אספר לך דבר מעניין, והוא אם תזכור כשמכרנו להרב הצדיק מגור הח' שערים וגם כתבת לו הסידורים, זה האיש בא לירושלים..." (שם, עמ' ש). כמה שנים קודם לכן, במכתב משנת תרע"ט, מזכיר לו אביו את מלאכת העתקת הסידורים: "כי בעת שמחתך יעלו בזכרונך את הבטחותי אשר הבטחתיך בהיותך שוקד על למודך והיית כותב הסידורים של מ"ז ז"ל [=הרש"ש] ותדבר עלי קשות באמרך... מה הנאה מגיעיני הסופרות ואני יושב בקרן זוית. ואני מפייסך בדברים, דום לה' והתחולל לו..." (שם, עמ' רעז).
כמה מכתבי-היד של סידורי הכוונות שהעתיק רש"ט גאגין עבור ה"אמרי אמת" ונשלחו לספרייתו, נשתמרו עד ימינו, בהם חלק ראש השנה וסוכות שלפנינו, וכן חלק יום הכיפורים שנמצא בספריית הגרי"מ הלל שליט"א, וחלק קריאת שמע על המטה – כת"י ניו יורק אוניברסיטת קולומביה SH 893 x 2 (בו מופיע תאריך הכתיבה: טבת תרע"א).

[14], כ, [48] דף כתובים (ועוד מספר דפים ריקים). 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים. דהיית דיו בשני דפים. דף אחד מנותק. קרעים בשוליים ובלאי בדפים בודדים. סימני עש קלים. כריכה מקורית, עם שדרת עור, פגומה.

על ייחוס כתב-היד שלפנינו לספרייתו של ה"אמרי אמת" מגור – ראו בקובץ מן הגנזים שם, עמ' רעז הערה 248; ובמאמרו של הרב משה הלל (באנגלית), The Rashash's meditation prayer books, between tradition and innovation, בתוך: Windows on Jewish Worlds, Essays in Honor of William Gross, , ed. Shalom Sabar, Emile Schrijver, Falk Wiesemann, עמ' 236.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, EI.011.018.

כתבי-יד "סידור הרש"ש" באוסף משפחת גרוס
סידור הרש"ש הוא סידור של כוונות הקבלה על פי כתבי האר"י ומהאח"ו. הסידור נערך על ידי מקובלי ירושלים "המכוונים", חכמי ישיבת "בית אל", על פי סידור שנערך ע"י רבם הרש"ש הקדוש – המקובל רבי שלום מזרחי שרעבי, ראש ישיבת "בית אל" באמצע המאה ה-18. סידור הרש"ש הועתק במשך שנים מכתבי-יד מדויקים, שהוגהו על ידי המקובלים חכמי הישיבה.
התפילה בכתבי-יד של הסידור היתה נחלתם של המקובלים "המכוונים" בלבד. בדרך כלל היו אלה המקובלים עצמם שהכינו העתקות שונות מסידור הרש"ש לשימושם העצמי, או מסרום לחכמי הקבלה הנאמנים בלבד. כל אחד מכתבי-היד האלו הוטבע בחותמו של המקובל שהעתיק אותו, כשהוסיף בו תיקונים והוספות משלו.
הסידור נשמר באדיקות ובכוונה תחילה בכתבי-יד במשך שנים רבות ולא נדפס כלל. רק בשנים תרע"א-תרע"ב נדפסו חלקים א-ב של הסידור ביוזמתם של כמה מחכמי המקובלים האשכנזים בישיבת "שער השמים" בירושלים, וחלקים ג-ט נדפסו מאוחר יותר, כנראה בשנת תרע"ו.
ישיבת המקובלים "בית אל", המכונה גם "מדרש החסידים" או "קהל חסידים", נוסדה בירושלים בשנת תצ"ז (1737) על ידי רבי גדליה חיון, והיא נועדה לשמש כמקום לימוד לתורת הסוד. בין כותליה הסתופפו מאז חכמי המקובלים בירושלים, ובראשה עמדו גדולי המקובלים. מן המפורסמים שבהם הוא רבי שלום שרעבי (הרש"ש), שעמד בראשות הישיבה והמהרי"ט אלגאזי שנתמנה אחריו לראש הישיבה. לפי המסופר, היה רבי גרשון מקיטוב – גיסו של הבעש"ט – מן הלומדים בישיבה. לאחר פטירת ראש הישיבה הרב אג"ן (רבי חיים אברהם גאגין) בשנת תר"ח, נתמנה תחתיו רבי ידידיה רפאל אבולעפיה – שנודע בכינויו "הרב היר"א" (תקס"ז-תרכ"ט), ושימש כראש ישיבת המקובלים עד לפטירתו. בין תלמידיו של הרב היר"א היו האדמו"רים בני רבי משה מלעלוב, רבה של ירושלים בעל ה"אמרי בינה", רבי שמ"ח [שלום משה חי] גאגין, ששימש אחריו כראש ישיבת "בית אל", ועוד.
לפנינו מקבץ מיוחד של כתבי-יד סידור הרש"ש, מאוסף משפחת גרוס, המשקף את מסורת העברת סידורי הרש"ש בכתב-יד על ידי המקובלים. חלק מהסידורים שלפנינו נכתבו על ידי כמה מגדולי המקובלים ו"יחידי" ישיבת "בית אל" הנודעים, בהם רבי יוסף אדרעי (סופר הרש"ש), הרב היר"א, רבי נסים זרחיה אזולאי (נכד החיד"א), רבי יצחק משה פירירה, רבי מסעוד הכהן אלחדאד, ועוד.
על התפתחותו של סידור הרש"ש, כתיבתו ועריכתו בידי מקובלי "בית אל", ראו במאמרו של רבי משה הלל: The Rashash's meditation prayer books, between tradition and innovation, בתוך: Windows on Jewish Worlds, Essays in Honor of William Gross, ed. Shalom Sabar, Emile Schrijver, Falk Wiesemann, עמ' 205-239. בסוף מאמרו מופיע נספח שבו נרשמו כתבי-יד סידורי הרש"ש שבאוסף משפחת גרוס.