כתב-יד, סידור כוונות האר"י – זאלשיץ, תק"ז – שער מעוטר – "מנורות" (סגולה למגיפה) ועיטורים

כתב-יד, סידור כוונות האר"י – זאלשיץ, תק"ז – שער מעוטר – "מנורות" (סגולה למגיפה) ועיטורים

כתב-יד, סידור כוונות האר"י, עם פירושים וכוונות על דרך הקבלה, על פי עריכת מהר"מ פופרש; כולל: סדר תפילות לחול ולשבת, למועדים ולימים נוראים, הנהגת היום, כוונת טבילה, סדר הלימוד ותיקון חצות, הגדה של פסח, סדר ספירת העומר וסדר הקפות, כוונות נישואין, מילה ומצוות נוספות, ועוד. זאלשיץ (Działoszyce, פולין), תק"ז [1746].
כתיבה אשכנזית נאה, מרובעת ורהוטה. שער צבעוני מעוטר. איורים ותרשימים, חלקם נצבעו בצבעים שונים (במספר מקומות נכתב שם הויה בתרשים של עיגולים וקוים [הנקרא "שם הויה דעיינין"], ובמקומות אלו נצבעו העיגולים בצבעים צהוב ואדום; בדף 96ב נצבעו בצבעים שונים תרשימי כוונות שולחן שבת; ועוד).
בדף 5ב איור מנורת "למנצח" (נצבעה בבסיסה בצבעי ירוק וצהוב); בדף 36א מנורת "למנצח"; בדפים 80-81 מנורת "למנצח" ומנורה המורכבת מראשי תיבות של פסוק "ויהי נועם" ומזמור "יושב בסתר", המשמשות כסגולה נגד מגיפה (כחלק מ"פיטום הקטורת לזמן מגיפה" המתחיל בדף 79ב).
בשער המעוטר נכתב: "זהלצי"ב [=זה השער לה' צדיקים יבואו בו] סידור על כוונת תפילות על פי הקבלה וסודות צירופי שמות מהאיש האלהי קדוש יאמר לו מהור"ר יצחק לוריא זצ"ל בשנת י'בא' מש'יח צ'דק'נו' לפ"ק [=תק"ז], פה ק"ק זאלשיץ".
בדף 168ב קולופון הכותב: "ותהי השלמת מעשה ידי להתפאר במלאכת הקודש ביום א' שנאמר בו כי טוב י"ב ימים בחודש טבת בע'ת' ה'ה'י'א' י'בא עלינו' משיח בן דוד לפ"ק [=תק"ז], הצעיר באלפי ישראל יהודא ליב במהור"ר ישעי' יצ"ו נר"ו קצנלבוגין מק"ק זאבני [Żabno]. התנצלות הכותב הנ"ל שבל ידין הקורא בו אותי לכף חוב כשימצא טעות דמוכח או טעות דלא מוכח, כי העתקתי אות באות מסידור כתיבת יד של ר' יצחק בהמנוח מהור"ר אלכסנדר זיסקינד ז"ל מק"ק ע"ח [עיר חדש], ואין לי חלק בנסתרות להוסיף או לגרוע שום אותיות או תיבות בפרט שמות, לכן העתקתי אותו אות באות".
רישומי בעלות בעמודים הריקים בראש כתב-היד: "הסידר הקדוש הלז מהאר"י לוריא זלה"ה שייך לחמי נ"י אשר נעתק ע"י מאז"ו של חמי נ"י ע"י נוסח ספרד כנוסח מרח"ו זלה"ה"; "הסידור של האריז"ל נכתב ונעתק ע"י א"א זקיני הרב הגדול המנוח מו"ה יהודא ליבוש קאצענעללענבאגען ז"ל מפ"ק ושייך לי חיים שלמה[?]... ח"י כסליו תרא"ל [תר"א לפ"ק] זאלשיץ".
תיקונים והגהות במספר מקומות.
בדף 6ב: "קבלה מרבי יודא חסיד ז"ל שהי' אומר בששת ימי המעשה בשחרית וערבית קודם יהיו לרצון בסוף שמונה עשרה".
בדף 166 שולבו קטעים מדברי השל"ה בעניין סדר תיקון ליל שבועות.
מעבר לדף השער, העתקה מספר עמק המלך: "אגלה לך סוד גדול בפעולות השמות...".

[169] דף. 18 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתבי רטיבות (כתמים כהים עם פגיעה בטקסט במספר מקומות). סימני עש, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר דבק. בדף ו קרעים כתוצאה מחריכת דיו, עם פגיעה קלה בטקסט מעברו השני של הדף. קרעים זעירים בשולי הדפים, ללא פגיעה בטקסט. בדף ח קרע חסר עם פגיעה בטקסט, משוקם במילוי נייר. בדפים רבים נחתכו השוליים העליונים, עם פגיעה במספור הדפים המקורי. כריכה חדשה (עם סימניית בד).

מקור:
1. אוסף ישראל מהלמן, ירושלים, מס' 8.
2. אוסף משפחת גרוס, תל אביב, EE.011.027.

כתבי-יד "סידור האר"י" בארצות אשכנז – באוסף משפחת גרוס
אחד החיבורים שקיבל צביון מיוחד משלו בארצות אשכנז הוא סידור התפילה עם כוונות האר"י. סידורים אלה הגיעו אל הדפוס, ומפורסמים מהם סידורי המקובלים וצדיקי החסידות, כדוגמת סידור האר"י, זולקווא תקמ"א – שנדפס על ידי חכמי הקלויז בברודי; סידור רבי אשר מרגליות – שנדפס בלבוב תקמ"ח; סידור רבי שבתי מראשקוב – שנדפס בקוריץ תקנ"ד; ועוד.
הבדל מעניין קיים בין הסידורים שבדפוס לאלו הידועים לנו בכתב-יד (תודתנו לר' יוסף אביב"י על הבחנתו זו): הסידורים הנדפסים כולם עוקבים אחר נוסח דפוס זולקווא תקמ"א, שהוא נוסח ספר משנת חסידים. לעומת זאת, הסידורים שבכתב-יד כוללים את הנוסח שבעריכת רבי מאיר פופרש, בסידור אור פני מלך, שנערך בשנת תי"ד. סידור זה הוא למעשה נוסח האב של סידורי האר"י האשכנזיים, המופיעים בכתב-יד.
למרות המשותף, בין כתבי-היד של "סידור האר"י" קיימים גם הבדלים שונים, לעתים בולטים. הבדלים אלה מתבטאים בין היתר בתוספות שונות שהכותב – שעל פי רוב היה מקובל בעצמו – בחר לשלב בהם, לעתים בהגהות שנוספו אליהם במשך השנים, וכמובן גם במבנה הטיפוגרפי שלהם, באיורים וכדומה.
לפנינו מקבץ כתבי-יד מרשים של סידורי האר"י מן המאה ה-18, שבאוסף משפחת גרוס. כתבי-יד אלה נכתבו במרחב ובתקופה שבה נולדה החסידות, והם מהווים דוגמאות בולטות ומרשימות לסידורי האר"י האשכנזיים שהועתקו אז בכתב-יד.