כתב-יד, סידור כוונות האר"י – אירופה, המאה ה-18 – "מנורות", איורים ועיטורים

כתב-יד, סידור כוונות האר"י – אירופה, המאה ה-18 – "מנורות", איורים ועיטורים

כתב-יד, סידור כוונות האר"י, עם פירושים וכוונות על דרך הקבלה, על פי עריכת מהר"מ פופרש; סדר תפילות לחול ולשבת, למועדים ולימים נוראים, הנהגת היום, כוונת טבילה, סדר הלימוד ותיקון חצות, הגדה של פסח, סדר ספירת העומר וסדר הקפות, כוונות נישואין, מילה ומצוות נוספות, ועוד. [אירופה, המאה ה-18 בקירוב].
כתיבה אשכנזית נאה (מרובעת ורהוטה). העתקה מרשימה של סופר מומחה, בטיפוגרפיה מסודרת (הכוונות והפירושים נכתבו לרוב בטורים נפרדים וב"חלונות"). בראשו שער מאויר (נגזר והודבק על נייר, בתוספת הכיתוב "תפלה מכל השנה מהארי ז"ל"). בדף 15א איור מנורת "למנצח". בדף קכ2 מנורה המורכבת מראשי התיבות של פסוק "ויהי נועם" ומזמור "יושב בסתר", כסגולה למגיפה (כחלק מ"פיטום הקטורת לזמן המגיפה" – המתחיל בעמוד קודם). מסגרות מעוטרות במספר מקומות (בדף 89 ועוד). בדף 98א איור ידיים לכוונות העליה לתורה.
הכותב שילב הגהות מקוריות משלו במספר מקומות. הגהות רבות מופיעות בשולי חלק מהדפים, חלקן בכתיבה שונה. בדף 15א הגהה חתומה: "כנ"ל י"ש[?]"; בדף 178א: "ע"כ נ"ל לומר ב' פעמים...".
כתב-היד כולל תוספות שונות, בהן: ספר יצירא וספרא דצניעותא – הועתקו בראש כתב-היד; בדף 37א: "מצאתי כתוב מכתיבת הר"י ארזין [רבי יוסף ארזין תלמיד האר"י] בשם מורינו האריז"ל..."; בדף 107א: "יחוד ליראת שמים"; בדף 107ב: "סגולה נפלאה לומר בכל עת צרה וצוק ולהפוך אויבים מרעה לטובה.."; בדף 109א: "תפלה לכותל מערבי – מנהג הרב ז"ל לילך בכל יום לכותל מערבי וחלקו עליו כל חכמי אשכנזי' שהיו בירושלים וקבעו יום ה'..." (תפילה זו הועתקה רק בחלק מכתבי-היד האשכנזיים של סידורי האר"י); בדפים 121-122 דיני מילה – "העתק מקיצר שני לוחות הברית דקל"ט" (הועתקו מספר קיצור של"ה, אמשטרדם תס"א).

[1], [3-267] דף. 18.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט, בדפים בודדים, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. בכמה מקומות חיתוך הדפים על גבול הטקסט, עם פגיעה בטקסט. כריכת עור חדשה.

תערוכה: Kabbalah – Om judisk mysticism (אוצרת: Erika Aronowitsch), המוזיאון היהודי בסטוקהולם, אפריל-דצמבר 2002. ראו קטלוג התערוכה, עמ' 44.
ראו גם: סידור כלל ישראל, בלווי מדרשים ודרשים, ביאורים והנחיות, נוסח ספרד, ערוך ומבואר בידי יואל רפל והרב יוחנן פריד, ירושלים, מסורה לעם, 1991, עמ' 243.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, EE.011.001.

כתבי-יד "סידור האר"י" בארצות אשכנז – באוסף משפחת גרוס
אחד החיבורים שקיבל צביון מיוחד משלו בארצות אשכנז הוא סידור התפילה עם כוונות האר"י. סידורים אלה הגיעו אל הדפוס, ומפורסמים מהם סידורי המקובלים וצדיקי החסידות, כדוגמת סידור האר"י, זולקווא תקמ"א – שנדפס על ידי חכמי הקלויז בברודי; סידור רבי אשר מרגליות – שנדפס בלבוב תקמ"ח; סידור רבי שבתי מראשקוב – שנדפס בקוריץ תקנ"ד; ועוד.
הבדל מעניין קיים בין הסידורים שבדפוס לאלו הידועים לנו בכתב-יד (תודתנו לר' יוסף אביב"י על הבחנתו זו): הסידורים הנדפסים כולם עוקבים אחר נוסח דפוס זולקווא תקמ"א, שהוא נוסח ספר משנת חסידים. לעומת זאת, הסידורים שבכתב-יד כוללים את הנוסח שבעריכת רבי מאיר פופרש, בסידור אור פני מלך, שנערך בשנת תי"ד. סידור זה הוא למעשה נוסח האב של סידורי האר"י האשכנזיים, המופיעים בכתב-יד.
למרות המשותף, בין כתבי-היד של "סידור האר"י" קיימים גם הבדלים שונים, לעתים בולטים. הבדלים אלה מתבטאים בין היתר בתוספות שונות שהכותב – שעל פי רוב היה מקובל בעצמו – בחר לשלב בהם, לעתים בהגהות שנוספו אליהם במשך השנים, וכמובן גם במבנה הטיפוגרפי שלהם, באיורים וכדומה.
לפנינו מקבץ כתבי-יד מרשים של סידורי האר"י מן המאה ה-18, שבאוסף משפחת גרוס. כתבי-יד אלה נכתבו במרחב ובתקופה שבה נולדה החסידות, והם מהווים דוגמאות בולטות ומרשימות לסידורי האר"י האשכנזיים שהועתקו אז בכתב-יד.