"ספר הזכרונות שנת תשי"ג" – פנקס "קוויטלאך" שהוגש בערב ר"ה לאדמו"ר מסאטמר רבי יואל טייטלבוים – להזכרת שמות לברכת ...

"ספר הזכרונות שנת תשי"ג" – פנקס "קוויטלאך" שהוגש בערב ר"ה לאדמו"ר מסאטמר רבי יואל טייטלבוים – להזכרת שמות לברכת כתיבה וחתימה טובה

"ספר הזכרונות שנת תשי"ג לפ"ק", פנקס "קוויטלאך" שנמסר לאדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, ובו רישום שמות חסידיו – הזכרה לברכת כתיבה וחתימה טובה לרגל השנה החדשה. [ברוקלין, ניו-יורק, תשי"ב].
הפנקס נסדר ונרשם כנראה בידי אחד הגבאים והמשמשים בקודש, שהכינו עבור האדמו"ר מסאטמר, כדי שיהא לפניו בעת תפילות הימים הנוראים. בעמוד הראשון מופיעה כותרת: "ספר הזכרונות שנת תשי"ג לפ"ק". לאחריו, רישום של למעלה מאלף שמות חסידי האדמו"ר, נשותיהם ויוצאי חלציהם (שם פרטי ושם האם). השמות ערוכים משפחות משפחות; לצד כל משפחה נרשמה ברכת כתיבה וחתימה טובה. לצד אחדים מהשמות מופיעות בקשות ברכה נוספות: "להפקד בזרע של קיימא", "שיכלו לבא במהרה בנקל למקום מנוחה". על הכריכה המקורית, שלוש מדבקות-נייר, עם כיתוב נאה ביד: "יעלה זכרוננו לטובה".

בין השמות מופיעים כמה מחשובי חסידי ומקורבי האדמו"ר מסאטמר: הרה"צ רבי מנחם מענדל רובין (בן האדמו"ר רבי מאיר יוסף רובין מקרסטיר וחתן רבי ישראל פריינד אב"ד הוניאד), הרה"צ רבי חיים יחיאל רובין (בן האדמו"ר רבי ישכר בעריש רובין מדומברובה-ברלין), האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא לנדא אב"ד ווערעצקי וניטרא, הגאון רבי יואל צבי ראטה אב"ד טיסא-סאלקא, הרה"ח ר' יוסף חיים גלאנץ, הרה"ח ר' יוסף שטיינברג, הרה"ח ר' שלום לויפער ואחיו הרה"ח ר' שמעון לויפער (בני הרה"ג רבי ישכר בעריש לויפער דומ"ץ בדזיקוב), גיסם הנגיד החסיד הרה"ח ר' אליקים געציל בערגער ובנו הרה"ח ר' אהרן מנחם מענדל בערגער, הרה"ח ר' משה אליהו עסטרייכער, בנו הרה"ח ר' פנחס עסטרייכער וחתנו הרה"ח ר' משה אריה וייס, הרה"ג רבי ישראל חיים מנשה פרידמן ראב"ד דקהל "יטב לב דסאטמאר", ואחיו הרה"ח ר' יעקב שטיינמעץ, ורבים נוספים.

[48] עמ' בכתב-יד. (הפנקס ממוספר משמאל לימין: 156 עמודים. העמודים לפנינו כתובים מימין לשמאל, מצדו האחד של הדף בלבד, על דף המגן ועל עמודים 156-64. עמ' 1-63 נותרו ריקים). 30 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי קל. רישומים על מדבקות-הנייר בכריכה. כריכת בד עם פינות מעור, שדרת עור חדשה (עם הטבעה מוזהבת: "יעלה זכרוננו לטובה תשי"ג").

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים בעל ה"דברי יואל" (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, ומעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות בחבל מרמרוש.

נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בחודש שבט תרס"ד נערכה חתונתו עם בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ, הרב מפלאנטש. בשנת תרס"ו התיישב רבי יואל בסאטמר והרביץ בה תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. בהמשך כיהן ברבנות בערים אורשיווא (בשנים תרע"א-תרע"ה, תרפ"ב-תרפ"ו), קרָאלי (משנת תרפ"ו), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנת תש"ד ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן וקומם מחדש את חסידות סאטמר – שהיא כיום מהעדות החסידיות החשובות והגדולות בעולם.

בשנת תשי"א הוכתר לכהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ובשנת תשי"ג התמנה לתפקיד "רב ואב"ד לכל מקהלות האשכנזים - העדה החרדית בירושלים". עמד בראש המתנגדים לציונות ומדינת ישראל, והנהיג כמה מהמאבקים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל, מתוך קנאות וחרדה לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה. נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" על התורה, ועוד.