"דער בער", מסדרת ספרי הילדים "קינדער–גארטן" – קייב–סנקט פטרבורג, 1919 – איורים מאת אל ליסיצקי

"דער בער", מסדרת ספרי הילדים "קינדער–גארטן" – קייב–סנקט פטרבורג, 1919 – איורים מאת אל ליסיצקי

דער בער [הדוב], מאת פעטער בן ציון [בנציון רסקין]. קייב–סנקט פטרבורג, הוצאת "אידישער פאלקס–פארלאג", תרע"ט [1919]. מסדרת הספרים "קינדער–גארטן" (גן ילדים). יידיש.
מעשיה לילדים, עם איורים מאת אל ליסיצקי.

10, [2] עמ'. 20 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים קלים. קרעים קלים בשדרה. מספר רישומים וחותמות. ללא כריכה.

באפריל 1919 חתמו אל ליסיצקי ובנציון רסקין על חוזה עם בית ההוצאה "אידישער פאלקס–פארלאג" בקייב, ובו התחייבו למכור לו את הזכויות על אחד–עשר ספרי יידיש מאוירים לילדים תחת הכותרת הכללית "קינדער–גארטן". לפי החוזה היה עליהם לבצע את אחד–עשר הספרים תוך חמישה חודשים בלבד. בסופו של דבר רק שלושה ספרים ראו אור כמתוכנן: "דער בער" (הדוב), "די הון, װאָס האָט געװאָלט האָבן אַ קאַם" (התרנגולת שרצתה מסרק) ו"דער מילנער, די מילנערין און די מילשטיינער" (הטוחן, הטוחנת ואבני הרחיים). סמוך לאחר מכן חזר ליסיצקי לוויטבסק, ללמד אדריכלות, ציור ואמנויות גרפיות בבית הספר לאמנות בניהולו של מארק שאגאל. ראו: Tradition and Revolution, The Jewish Renaissance in Russian Avant–Garde Art 1912–1928, עמ' 118.

אל (אליעזר לזר מרקוביץ') ליסיצקי (1890–1941), אמן יהודי–רוסי, מעצב, צלם, מורה, טיפוגרף ואדריכל, מהבולטים והחשובים בתנועת האוונגרד הרוסי.
ליסיצקי, אדריכל בהכשרתו המקצועית, תרם רבות, יחד עם מורו וידידו קזימיר מלביץ' לגיבוש ולפיתוח תנועת הסופרמטיזם – אמנות מופשטת בסגנון גיאומטרי, עיצב ספרים רבים וכתבי עת, תערוכות ופרסומי תעמולה עבור המשטר הקומוניסטי ברוסיה והשפיע על תנועות הבאוהאוס והקונסטרוקטיביזם באירופה.
בראשית דרכו גילה ליסיצקי עניין רב בתרבות היהודית ורבות מעבודותיו שילבו מוטיבים יהודיים (בשנים 1915–1916 אף לקח חלק במשלחת האתנוגרפית בראשות ש. אנ–סקי בתחום המושב). מתוך רצון לקדם את התרבות היהודית ברוסיה שלאחר המהפכה, עסק, בין היתר, בעיצוב ובאיור ספרי ילדים ביידיש, ואף הוציא תחת ידיו כמה ספרי ילדים הנחשבים ליצירות מופת חלוציות מבחינה גרפית וטיפוגרפית. עם זאת, כעבור מספר שנים עזב את הנושאים היהודיים לטובת פיתוח שפה אמנותית מופשטת יותר ואוניברסאלית.
בשנת 1921 עבר ליסיצקי לגרמניה, שם שימש כנציגהּ התרבותי של רוסיה, עסק ביצירת קשרים בין אמנים רוסים וגרמנים, בכתיבת מאמרים, והמשיך לעסוק בעיצוב ספרים וכתבי עת. ליסיצקי, אשר ראה בספר חפץ אלמותי, "מונומנט של העתיד" כהגדרתו, דאג להשתמש במדיום זה גם ככלי להפצת בשורות האוונגרד ותפישתו האמנותית, ועל כך מעיד מגוון הספרים שבעיצובם, בהפקתם או באיורם לקח חלק – החל בספרי ילדים וספרי שירה וכלה בקטלוגים, מדריכים וספרי מחקר.
ליסיצקי נפטר במוסקבה בגיל 51. בשנותיו האחרונות הוקדשה עבודתו האמנותית בעיקר לתעמולה סובייטית, אך נראה כי אותה השקפת עולם ליוותה את יצירתו לכל אורך חייו, השקפה המאמינה ביצירה ממוקדת–מטרה (Zielbewußte Schaffen, כלשון המונח שטבע בגרמנית) ובכוחה של האמנות להשפיע ולהביא לשינוי.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל–אביב, B.55.