מחזור קמחא דאבישונא – בולוניה, ש'-ש"א – מאות הגהות בכתב-יד מחכמי פיזארו – קונטרס בן שמונה דפים נדפס על קלף – שני ...

מחזור קמחא דאבישונא – בולוניה, ש'-ש"א – מאות הגהות בכתב-יד מחכמי פיזארו – קונטרס בן שמונה דפים נדפס על קלף – שני חלקים בשני כרכים

מחזור כפי מנהג ק"ק רומא, עם פירוש קמחא דאבישונא, תפילות ופיוטים לימות החול, שבתות ומועדי השנה. כולל: הגדה של פסח, מסכת אבות עם פירוש הרמב"ם ועם פירוש "אביר הרופאים הרב רבינו עובדיה מספורנו יצ"ו". בולוניה, [ש'-ש"א 1540]. [דפוס מנחם בן אברהם ממודינא, יחיאל בן שלמה מרוינה ודן אריה בן שלמה חיים ממונצילצי]. שני חלקים בשני כרכים. מהדורה ראשונה של פירוש רבי עובדיה ספורנו למסכת אבות, שנדפסה בחייו.
מן המחזורים החשובים שנדפסו באיטליה. מהדורה ראשונה של הפירוש "קמחא דאבישונא", ביאור מקיף על התפילות והפיוטים, מאת רבי יוחנן ב"ר יוסף טריוויש [הפירוש נדפס בעילום שמו; על טפסים שונים של מחזור זה, שבחלקם נדפס במפורש שמו של מחבר הפירוש ראה: אלכסנדר מארכס, ר' יוסף איש ארלי ור' יוחנן טריוויש, קובץ מדעי לזכר משה שור, ניו-יורק תש"ה, עמ' 193-194; יצחק ריבקינד, דקדוקי סופרים, קרית ספר, ד, תרפ"ז-תרפ"ח, עמ' 274-275].
בשני הכרכים – מאות הגהות בכתב-יד, בכתיבה איטלקית רהוטה (חלקן קצוצות). הכותב מזכיר במספר מקומות את מקומו – פיזארו, וההגהות כוללות פירושים והשגות, תיקוני נוסח, דינים ומנהגים.
אחת ההגהות עוסקות בימים שאין נפילת אפיים, והמגיה כותב בין היתר: "...וראיתי נוהגי' שלא ליפול על פניה' ז ימים אחר שבועות... וסמכו על דברי ר' יוסף הלוי... כאשר כתב בשמ[ו] בנימין זאב סי' רי"ב, אבל צ"ע כי מדבריו נראה... אבל מדברי הרמב"ם... זנלע"ד ועיין במח[זור] זה סוף שיר השירי'[ם]". מאוחר יותר נכתבו בשולי ההגהה מספר שורות נוספות: "ופה פיסארו נוה[גים] שלא ליפול... ולא להתענות... ועיין במ[חזור] זה סוף שיר השיר[ים] כי נכתב ענין זה באריכות".
לאחר שיר השירים מופיעה הגהה ארוכה בעניין זה, שם מוזכר בין היתר המקובל רבי בנימין ויטאלי כהן – הרב"ך בברכת החיים (הרב"ך נפטר בשנת ת"ץ בערך): "בנימוקי הרמ"ע כתיבת יד אצל מהר"ר בנימין כהן נר"ו מריג'ייו כתוב בלשון זה...". בהמשך נכתב "ע"כ דברי מהר"ר כהן הנ"ל", ולאחר מכן נכתב: "נפקא מינ'[א]... פה פיסארו שהמנהג קבוע בשני הבתי כנסיות שלא ליפול על פניהם ושלא להתענות ביום פסח קטן...".
בקינות לתשעה באב מצטט הכותב מהחיבור "מכבי" של רבי יעקב ישראל פינצי מריקאנאטי, חיבור שנותר עד היום בכתב-יד, וחולק על דבריו: "כמוה"ר יעקב ישראל פ[ינצי] בספ' מכב[י] קרא תגר על זה... והביא ראיה... עכ"ד, ואני אומ[ר] לקיים המנהג... במחילה מכ"ת אין לי נחת רוב בהם ודוק" (על הפולמוס בין רבי יעקב ישראל פינצי מריקאנאטי ובין חכמי איטליה, בהם רבי יוחנן טריוויש בעל "קמחא דאבישונא", ראה: בניהו, אסופות ג, ירושלים תשמ"ט, עמ' קסז-קסח).
מעבר לשער של הכרך הראשון רישום באיטלקית של פרנסי חברת סומך נופלים בפיזארו, בחודש דצמבר 1726 [תפ"ז], על קבלת המחזור מאת ר' שבתי חי באר.
בסוף החלק השני נכרכו חמישה דפים בכתב-יד (בכתיבות שונות), עם סליחה ליום כיפור, יוצר לשבת שלפני חג הסכות, ו"רשויות" ופזמונים שונים (באחד הדפים גם הועתק סדר עירובי חצרות). בראש הדף השני נכתב: "[ה]ושענא רבה שנוהגין פה פיסארו".
בכרך השני שלפנינו מופיע קונטרס אחד בן שמונה דפים (קונטרס ט'), שנדפס על קלף (ידועים עותקים שנדפסו בשלמותם על קלף). בראש הקונטרס ובסופו, על העמוד הראשון והאחרון, הודבקו דפי דפוס על גבי הקלף.
חתימות צנזורה בסוף הכרך השני, ומחיקות צנזורה (בחלקן עם קרעים חסרים כתוצאה מחריכת הדיו את הנייר).

שני חלקים בשני כרכים. כרך ראשון: [199] דף. חסר דף אחד באמצע (דף ראשון של הקונטרס השני). כרך שני: [189] דף. 37.5 ס"מ. מצב כללי בינוני. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות. בלאי. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט. קרעים, בהם קרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר (עם השלמות בכתב-יד במספר דפים). בחלק מהדפים הדבקות נייר לאורך שולי הדפים. חיתוך דפים עם פגיעות בשולי מסגרות השערים המאויירות, ופגיעות קלות בטקסט במספר דפים. כריכות עור עתיקות, פגומות, עם סימני עש וקרעים.

בבולוניה נדפסו פחות מעשרים ספרים עבריים, מחזור זה הוא מהאחרונים שבהם.

מקור: עזבון פרופ' אפרים אלימלך אורבך.