מכתב ארוך מהראי"ה קוק – שבעה דפים בכתב-ידו וחתימתו

מכתב ארוך מהראי"ה קוק – שבעה דפים בכתב-ידו וחתימתו

מכתב ארוך (7 דפים גדולים) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק הרב הראשי לארץ ישראל. הסכמה והערות, לספר "המדות שהתורה נדרשת בהן" שחיבר רבי משה אוסטרובסקי [המאירי]. ירושלים, אדר תרפ"ד [1924].
נשלח כהסכמה לספרו של רבי משה המאירי (אוסטרובסקי) "המדות שהתורה נדרשת בהן", העוסק בהגדרה יסודית של מידות הדרש. הרב קוק פותח בדברים נלהבים על "קונטרסיו היקרים, מספרו המפואר למדותיה של תורה". בדבריו הוא עומד על חשיבות העבודה המחקרית כאשר היא נעשית על ידי תלמידי חכמים ויראי שמים ללא דעות חיצוניות וזרות. לאחר מכן הוא מוסיף הערות ארוכות הדנות בתוכן הספר.
המכתב נדפס בספרו הנ"ל של המחבר, ובאגרות הראי"ה (ד, אגרת א'ריד, עמ' קעח-קפא).
מצורף: העתק מכתב אחר של הראי"ה שנשלח לרבי משה המאירי (ללא תאריך, בין תרפ"ט-תרצ"ה?), והוא עוסק בהמלצה חמה - כנראה למשרת דיין או רב ברבנות הראשית, עבור הרב יצחק מאיר בן מנחם פצ'ינר, חתנו של רבי איסר זלמן מלצר – ל"רכישת אותו הכח הגאוני הצעיר, המוכתר במעלות מצוינות, הוא ידידנו היקר הגאון רבי יצחק מאיר פצינר שליט"א". הוא מסביר "שדוקא כח צעיר המופלא בהצטיינות במדה כל כך מעולה בהכנסו לתוך הארג של הבנין התורני שאנו מצפים לבנותו בעזה"י בבניננו הלאמי יהיה לכבוד ולתפארת... ואקוה בעזה"י שידידינו הגאון הגרצ"פ שליט"א גם הוא יסכים ע"ז בכל לבבו". ככל הידוע לנו, מכתב זה עדיין לא נדפס.

מקבל המכתבים, הרב משה המאירי-אוסטרובסקי (תרמ"ו-תש"ז), מראשי תנועת "המזרחי" וממקימי "הרבנות הראשית לארץ ישראל". ממנהיגי היישוב בארץ ישראל בתקופה המנדטורית, וממייסדי שכונת "קרית משה" בירושלים (הרחוב בו היה ביתו נקרא כיום על שמו: "שדרות המאירי"). בשנים תרע"ב-תרע"ט כיהן כרב המושבה מזכרת בתיה (עקרון). פרסם ספרים ומאמרים רבים: "המדות שהתורה נדרשת בהן" (ירושלים, תרפ"ד); "מבוא לתלמוד" (תל אביב, תרצ"ה); "כנסת ישראל" (תל אביב, תרצ"ז); "תולדות המזרחי בארץ ישראל" (ירושלים, תש"ד); ועוד. בשנת תש"ו, הוציאו מוקיריו ספר לכבודו, לרגל יובלו השישים: "איש התורה והמעשה".

[7] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. מחיקות ורישומים בצבע אדום (לקראת הבאת המכתב לדפוס). סימני קיפול. + [1] דף מצורף. 20.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול.