"דרוש נאה" - דף בכתב-יד קדשו של המהר"ל מפראג - לא נדפס

"דרוש נאה" - דף בכתב-יד קדשו של המהר"ל מפראג - לא נדפס
דף (2 עמודים כתובים) בכתב יד, עם הכותרות בראשי העמודים: "דרוש נאה - פרשת אמור". כתיבת-יד קדשו של המחבר, רבי יהודה ליווא בן בצלאל - המהר"ל מפראג. [מורביה, המאה ה-16 בקירוב].
דף בודד מתוך כרך בכת"י (שאינו ידוע לנו כיום). לפנינו קטע (לא שלם) מהחידושים לפרשת אמור. קטע זה לא נדפס. השם "דרוש נאה", המופיע ככותרת בראשי העמודים, מוכר מדרשותיו של המהר"ל שנדפסו עוד בחייו: דרשה ל"שבת תשובה" שנת שד"מ ("דרוש נאה", פראג, שד"מ 1584), דרשה ל"שבת הגדול" שנת שמ"ט ("דרוש נאה", פראג, שמ"ט 1589). דרשה נוספת שנדפסה בחייו היא הדרשה לחג "מתן תורה" שנת שנ"ב ("דרוש דרש", פראג, שנ"ג 1593).
תוכן כתב היד שלפנינו: דרוש הלכתי לפרשת אמור בדיני טומאת כהן לקרוביו. סגנון הלשון אופייני לכתביו האחרים של המהר"ל. מופיע בו פעמיים הביטוי "אומר אני", המצוי בספרי המהר"ל - "אומר אני שרצתה התורה לדרוש קל וחומר... ונקט אשתו קודם לאמו, דאשתו יותר קל מאמו, דאמו יש לה יותר שייכות בקורבה אמו מאשתו, שזו היא מבטן ולידה, ואשתו אינו מבטן ולידה...".
רבינו המהר"ל - רבי יהודה ליווא בן בצלאל (רע"ב-שס"ט), גאון ישראל וקדושו. נולד בוורמייזא בליל חג הפסח רע"ב [יש אומרים בשנת רפ"ב]. כיהן ברבנות ובראשות ישיבה בניקלשבורג, פוזנא ופראג. מתלמידיו הנודעים רבי יו"ט ליפמן בעל "תוספות יו"ט", חתנו רבי יצחק כ"ץ ורבי אליהו לואנץ ה"בעל שם" מוורמייזא. מגדולי רבני דורו וגדולי הדורות ומגדולי הרוח והמחשבה, שהעניק לדורות את המקוריות המיוחדת בהגותו ובביאוריו לאגדות חז"ל. ממנהיגי יהדות מורביה, נודע בקשריו עם מלכי אומות העולם ובמלחמתו נגד עלילות הדם. דמותו של המהר"ל חקוקה בלב העם, כדמות פלאים אפופה ספורי מופת. נודעו האגדות על ה"גולם" שיצר המהר"ל בייחודים וכוונות עפ"י "ספר יצירה", ואשר נשלח על ידו לשליחויות מסתוריות לסיכול עלילות שונאי ישראל [ראה אודות כך בספר "נפלאות מהר"ל" ובסיפורים עממיים רבים שנדפסו על דמותו של "הגולם מפראג"].
מחיבוריו הרבים: "גבורות ה'", "דרך חיים", "נתיבות עולם", "באר הגולה", "תפארת ישראל", "נצח ישראל", "אור חדש", "נר מצוה", "גור אריה" על פירוש רש"י לתורה, "חדושי מהר"ל" לאגדות הש"ס, ודרשות. מחשבת המהר"ל בספריו הרבים היא אחת מאבני היסוד של תורת תנועת החסידות לדורותיה, ושמו נערץ בפי גדולי החסידות עוד מתקופת הבעל שם טוב. כמה מספריו הקדושים נדפסו במהדורות חוזרות ע"י המגיד מקוזניץ ורבי לוי יצחק מברדיטשוב.
דף כתוב משני צידיו. 19 ס"מ בקירוב. כ-46 שורות בכתב-יד קדשו. מצב בינוני. קרעים גסים עם חסרון בטקסט, משוקמים באופן מקצועי. כתמים כהים.
מצורף אישור חוות דעת מומחה לכתבי יד רבניים, על זיהוי הדף כאוטוגרף המהר"ל, וחשיבות תוכנו כחלק שלא נדפס מתוך ספר דרשותיו.