מסמך היסטורי ציורי! חשבון חובבי ציון, בכתב יד, חתום על ידי משה ליב לילנבלום, מראשי התנועה – אודסה, תרמ"ח 1888 – ...

מסמך היסטורי ציורי! חשבון חובבי ציון, בכתב יד, חתום על ידי משה ליב לילנבלום, מראשי התנועה – אודסה, תרמ"ח 1888 – נדיר ביותר!

דפים בכתב יד, ובהם דו"ח היסטורי מרתק, כתוב בכתב-יד, המפרט את ההכנסות וההוצאות של סניף "חובבי ציון" בעיר אודסה לשנים תרמ"ז-תרמ"ח. [אודסה?, תרמ"ח-1888?].

הכותב האלמוני הוא ללא ספק דמות חשובה בתנועת 'חובבי ציון', אשר טרם פיצחנו את זהותו. הדו"ח נמסר למזכיר התנועה, משה ליב לילנבלום, לאישור. בתחתית אחד מדפי הדו"ח מצויה הוספה בכתב ידו של משה לילנבלום. בסוף הדו"ח חתימתו: "הנני מעיד על אמתת החשבון, משה ליב לילענבלום".

כתב ידו נדיר באופן יוצא דופן, ואינו מצוי במכירות פומביות!

משה ליב לילנבלום (1943 – 1910) מראשי תנועת 'חובבי ציון' ברוסיה, אשר שימש כמזכירה.

פרעות סופות בנגב שינו את מגמתו של ליליינבלום לייסד מושבות ברוסיה, והוא פנה לעסוק ביישוב בארץ ישראל. החל מ-1881 הצטרף לתנועת "חובבי ציון", והפיץ את הרעיון הלאומי. צירף את יהודה לייב פינסקר לתנועה.

היה מגדולי הסופרים של התנועה הציונית בדורו. מאמריו פורסמו בקבצים ובכתבי עת שונים. "לילנבלום הוא ממציא העיתונות היומית בספרותנו, והוא ראוי לברכה ולתהילה בעד פעולתו הגדולה לטובת הרחבת שפתנו וספרותנו; הוא היה הראשון אשר פשט מעל שפתנו את צעיף הקדושה אשר שמו עליה, ויורידה לשוק החיים הפשוטים, לדבר בה על אודות צרכי יומיום... " [לוח 'אחיאסף', תרנ"ה, עמ' 206].

חשיבותו של הדו"ח

הדו"ח מתעד את חשבונות ההכנסות וההוצאות של תנועת 'חובבי ציון' בארץ ישראל מחורף תרמ"ז ועד סוף אב תרמ"ח. מכן עולה שהוא נכתב בחודש אלול תרמ"ח.

אנחנו מדברים כאן על ההתחלה של התנועה הציונית, וראשית ימיה. הסכומים המתוארים בדו"ח, הן של ההוצאות והן של ההכנסות, ממחישים בצורה מדהימה איך כל המפעל הציוני האדיר, שאחריתו במדינת ישראל החזקה כיום, התחיל מפרוטות... כדי להקים את המפעל ההיסטורי הזה היה צורך הכרחי גם לשלם על שקיות תה לבאי האסיפות, או לרכוש סוסה משובחת לפלאח ב'יסוד המעלה'... כפי שמתואר בדו"ח. כל ההתיישבות בארץ החלה מאותם מתי מעט חלוצים גיבורים שעבדו את אדמתה של ארץ ישראל, וגם בזכות תומכיהם בחו"ל, ובראשם 'חובבי ציון'.

"הרי כל עבודתנו עכשיו מתרכזת בעוד פרה או עוד עז למושבה בארץ ישראל. וכשהפרה מתה, אנו עוסקים בקניית פרה חדשה, או תחליף לעז שהלכה לעולמה. וזוהי כל התנועה כולה" (מדברי לילנבלום, בתוך 'אבי מיכאל הלפרן' עמ' 110).

בשער הדו"ח נרשם כי נכתבו עוד שלושה פרקים, ובהם פורטו חשבונות ההכנסות וההוצאות של קיץ תרמ"ח של התנועה באירופה, בעיקר באודסה ובפריז. בסה"כ כלל הדו"ח ארבעה פרקים, כאשר "כל פרק ישולח לבדו במספר מאה עקז' [=עותקים] להגבאים ולהאגודות ששלחו כספן לאדעססא ולפאריז", רשם הכותב, ולילנבלום הוסיף: "ולהאגודות שחדלו לשלוח כספן".

לפנינו אם כן הפרק העיקרי, הן בכך שהוא מסקר את הפעילות בארץ ישראל, והן בכך שהוא כולל בתוכו את התקופה הארוכה ביותר, לעומת הפרקים האחרים שאינם לפנינו.

תיאור מפורט של הדו"ח

בדו"ח שני עמודי הוצאות ושני עמודי הכנסות, המתעדים את התרומות והמקורות הכספיים של האגודה. ובהם:

* "מאגודת 'נס ציונה'" באודסה, בה היה חבר גם 'אחד העם'.

כן מתוארות נדבות מאת יחידים, ובהם: "סאלימאן מיסוד המעלה מאת אביו" [ישראל יעקב סלומון הי"ד]; "בעד ישיבת עץ חיים", וכן כסף שהגיע מ"פדיון התמונות של מונטיפיורי".

בשני העמודים בדו"ח מפורטות הוצאות פעילותה של 'חובבי ציון'.

הפרק הראשון: "הוצאות בעד הקאלאניסטים", הכוללות:

* "לבנו של ה' קאנטאר מזכרון יעקב להוצאות הדרך".

* "בעד סוסה לה' פישיל סאלימאן מיסוד המעלה, על ידי אביו" – ראש קבוצת המתיישבים במושבה, אשר הוקמה על ידי תנועת 'חובבי ציון'.

* "לה' ליב סאלאמן [בנו של ר' יואל משה] מפתח תקוה להוצאות הדרך לברלין להתרפא".

הפרק השני: "הוצאות ההנהגה".

הפרק השלישי: "הוצאות שונות", ובהן:

* "להציר שנשלח בקאנסטאנטינאפאל להבאראן הירש וגדולי העיר שם"

* "להדפסת הקול הקורא על דבר הקערות"

וגולת הכותרת: הוצאות "ועידת דרוסקניק" ההיסטורית, הוועידה השנייה של חובבי ציון, בה הוחלט לשנות את השם של החברה מ"יסוד מזכרת למשה מונטפיורי" לחברת "חובבי ציון", וכן הוחלט לתמוך במושבות פתח תקווה ויסוד המעלה, כפי שאכן עולה מהדו"ח שלפנינו.

בין הוצאות הועידה נזכר סכום שכירת "חדר האסיפה בדרוזגעניק", וכן עלות "טהעע [=תה] להנאספים שם, נרות למאור ושכר המשרתים שם".

בדף האחרון מופיע סיכום החשבון בתום השנה – עודף צנוע של 160 רו"כ [רובל כסף].

[3] דף (5 עמ' כתובים), 28 ס"מ. מצב טוב-בינוני.