סליל הקלטה נדיר (וגנוז?) עם חיים ברלב - על המחתרות וליל הגשרים.

סליל הקלטה נדיר (וגנוז?) עם חיים ברלב - על המחתרות וליל הגשרים.

סליל הקלטה ובו ראיון עם חיים בר לב. הראיון עוסק בתקופת המחתרות, ב"הגנה", ובליל הגשרים.

https://youtu.be/xP8QfNUSV9g

אורך הראיון - כ-11 דקות, הראיון נערך ב-1979. הראיון המלא לא קיים במדיה פתוחה לציבור ויתכן שאינו קיים כלל. אם זאת יתכן שנשמר במדיה דיגיטלית ברשות השידור או ארכיון המדינה. בכל מקרה מדובר על סליל מקורי יחיד במינו.

כנראה חלקים קצרים מתוך הראיון מופיעים בסדרה ההיסטורית "עמוד האש" של הערוץ הראשון.

סלילי ההקלטה הועברו על ידי המוכר לפורמט דיגיטלי והקובץ יימסר לרוכש עם הסלילים. 

חיים בר-לב (ברוצלבסקי), (16 בנובמבר 1924 – 7 במאי 1994) היה הרמטכ"ל השמיני של צבא הגנה לישראל, חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל.

חיים ברוצלבסקי נולד ב-1924 בווינה שבאוסטריה, לדבורה בת יצחק וילקונסקי ומנחם ברוצלבסקי, כילד האמצעי מבין שלושה. בגיל 4 עברה משפחתו לעיר זאגרב, שביוגוסלביה (כיום בקרואטיה), שם גדל. היה חבר בתנועת הנוער "השומר הצעיר". אביו נמנה עם בכירי תעשיית הטקסטיל ביוגוסלביה. בנערותו רצה להיות וטרינר. בשנת 1939, בגיל 14, עלה לבדו לארץ ישראל ולמד במקווה ישראל. שנתיים לאחר מכן עלו גם שאר בני משפחתו. 

קריירה צבאית

בשנת 1942 התגייס לפלמ"ח וזכה לכינוי "כידוני" או "הכידון"[1]. שימש מפקד כיתה בנען ומפקד מחלקה ברמת הכובש ובבית הערבה. בשנת 1946 התמנה למפקד פלוגה ד' בפלמ"ח[2], ופיקד על הפעולה לפיצוץ גשר אלנבי[3] במסגרת ליל הגשרים[4]. ב-1947 התמנה למפקד הגדוד השמיני של הפלמ"ח שהשתייך לחטיבת הנגב ומפקדתו הייתה בצאלים[5]. שנה אחר כך התמנה לקצין המבצעים של החטיבה. באותה שנה פיקד על הגדוד התשיעי של חטיבת הנגב במבצע חורב במלחמת העצמאות. במהלך מבצע זה כבש הגדוד בפיקודו את מתחם אום כתף, מוצב שהשתרע לאורך של 3.5 קילומטר, במהלך קרב קשה שנמשך במשך לילה שלם, וכלל שורה של הסתערויות על המתחם המצרי. בהתאם לתוכנית שהגה בר-לב[6] הצליחה פלוגה מן הגדוד השביעי בפיקוד אברהם אדן לכבוש את המוצב, לאחר שהפתיעה את מגיניו ותקפה את המוצב מכיוון המצוק שנחשב בלתי עביר, ולאחר מכן חבר לגדודו של בר-לב[7].

בעקבות השתתפותו בכנס הפלמ"ח ב-1949, בניגוד לפקודות, הועמד בר-לב לדין משמעתי וקיבל נזיפה חמורה מהרמטכ"ל יעקב דורי[8]. ב-1952 מונה בר-לב לראש מטה פיקוד הצפון וב-1954 פיקד על חטיבת גבעתי הראשונה, ב-1955 הוטל עליו תכנון מבצע להסרת הסגר שהטילו המצרים על ים סוף ובר-לב נתן לו את שם הקוד "עומר" על שם בנו. בהכנות למבצע התגלה שחסר מידע על עבירות הצירים ולשם כך יצא לפועל בפיקודו של בר-לב מבצע ירקון, סיור מקדים שנועד לבחון את צירי הגישה בסיני, הסיור עלה בהצלחה אך מבצע עומר נדחה. בר-לב נשלח לקורס מפקדי גדודים באנגליה יחד עם אברהם יפה ובשובו ב-1956 מונה לראש מחלקת ההדרכה. במבצע סיני קבל מינוי חירום של מפקד חטיבה 27, חטיבת מילואים באוגדה 77, אחת משתי האוגדות הראשונות של צה"ל שהוקמה זמן קצר קודם למערכה. ביולי 1957 מונה למפקד גייסות השריון ובאוקטובר 1958 קודם לדרגת אלוף. ב-1961 יצא בר-לב ללימודי מנהל עסקים באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. ב-1964 חזר לתפקיד ראש אג"ם במטה הכללי וב-1967 מונה לסגן הרמטכ"ל. בשנות ה-60 עבר בר-לב קורס טיס מקוצר למטוס קל, בדומה לקציני צה"ל בכירים אחרים באותה תקופה.

חיים בר לב בביקור בבסיס קבלה ומיון תל השומר, שנות ה-80, מאוספי הספרייה הלאומית- ישראל

חיים בר לב בביקור בבסיס קבלה ומיון תל השומר, שנות ה-80, מאוספי הספרייה הלאומית-ישראל

בשנת 1968 התמנה לרמטכ"ל. בעקבות פעילות מלחמתית לאורך תעלת סואץ בחודשים ספטמבר-אוקטובר 1968, בנתה ישראל לאורך התעלה קו המעוזים שבו כשלושים מוצבים מבוצרים, עמידים בפני התקפות ארטילריה. מערך הגנה זה תוכנן בידי אלוף פיקוד הדרום, ישעיהו גביש, ומפקד הכוחות המשוריינים בסיני (עוצבת סיני), אלוף אברהם אדן, ונקרא בשם "קו בר-לב", על-שם הרמטכ"ל, שתמך בהקמתו. בהמשך כהונתו כרמטכ"ל פיקד על צה"ל במלחמת ההתשה[9], ובכלל זה במבצעים: פעולת כראמה, מבצע הלם, מבצע רודוס, מבצע תרנגול 53, מבצעי פריחה, מבצע ויקטוריה, מבצע בולמוס 5, מבצע קשת אווירי, מבצע קיתון 10, מבצע רביב, הפשיטה על האי גרין[10], מבצעי בוסתן ושיער 265. המלחמה הסתיימה בהפסקת אש ב-7 באוגוסט 1970. בתחילת 1972 סיים את שירותו בצה"ל ופנה לקריירה פוליטית (להלן).

עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים, ב-6 באוקטובר 1973 חזר לשירות מילואים פעיל בדרגת רב-אלוף[11] (במקביל להיותו שר בממשלה). בימיה הראשונים של המלחמה היה יועץ לאלוף פיקוד הצפון, יצחק חופי, וב-10 באוקטובר מונה למפקד חזית הדרום, בעקבות תפקודו הכושל של אלוף פיקוד הדרום, שמואל גונן (גורודיש), בימי הלחימה הראשונים. הצליח לייצב את החזית, והרים תרומה חשובה לבלימת המתקפה המצרית ולמעבר למתקפה.

קריירה פוליטית ודיפלומטית

ב-5 במרץ 1972 התמנה לשר המסחר והתעשייה וכיהן בממשלות גולדה מאיר ויצחק רבין, אף שלא היה חבר כנסת.

בשנת 1977 נבחר לכנסת התשיעית מטעם המערך, וכיהן בכנסת עד 1992. בשנים 1978 עד 1984 כיהן כמזכ"ל מפלגת העבודה. בר-לב כיהן כשר המשטרה בין השנים 1984–1990 בתקופת ממשלות האחדות הלאומית של שמעון פרס ויצחק שמיר, ופרש יחד עם שרי מפלגת העבודה מן הממשלה ב-15 במרץ 1990. לאחר ניצחון מפלגת העבודה בראשות רבין בשנת 1992 מונה לשגריר ישראל בחבר המדינות, וכיהן בתפקיד עד לפטירתו ב-7 במאי 1994 ממחלת ניוון שרירים[12]. נטמן בבית הקברות מורשה ברמת השרון.

חייו האישיים

נישא ב-1949 לתמר בתו של ישראל מהרשק, חברת הפלמ"ח, ואב לבת ובן, בנו הוא אל"ם (מיל.) עמר בר-לב, בעברו מפקד סיירת מטכ"ל וחבר הכנסת מטעם מפלגת העבודה.

בר-לב היה ידוע בדיבורו האיטי והשקול ובקור רוחו. בתקופת הכוננות שלפני מלחמת ששת הימים, כשרבים בצמרת הצבאית והמדינית חששו מפני תוצאות המלחמה הצפויה, הוא אמר על תוצאותיה, הצפויות לדעתו כאשר חזר מביקורו המדיני בצרפת, את האימרה המפורסמת "נכה אותם חזק, מהר ובאופן אלגנטי"

נדיררררר ביותר!!!             

פריט מוזיאוני!!!