בידספיריט | נכס סגולה לרפואה! תוכן הדף משל | 10/1/2023 | Rarity Auction House

סגולה לרפואה! תוכן הדף משל ונמשל על התורה הקדושה שהיא בעצמה המפתח לפתוח לנו שערי העזרה! כתי”ק של הגה”ק מרן בעל ה'חתם סופר' זצוק”ל, חידושים על התורה, פרשת שלח - מביא בשם הגה”ק רבי שמשון מאוסטרופליא סגולה לזכרון! - סגולה לרפואה וליראת שמים! כתב יד קדשו של הגה”ק מרן בעל ה'חתם סופר' זצוק”ל, חידושים על התורה, פרשת שלח - מביא בשם הגה”ק רבי שמשון מאוסטרופליא סגולה לזכרון! דף , 2 עמודים שלמים, חידושי תורה על פרשיות שלח, משל ונמשל על גדלות התורה מתורתו הקדושה של מרן הגה”ק בעל ה'חתם סופר', כולו נכתב בכתב יד קדשו. דף חידושי תורה בכתב יד קדשו של רשכבה”ג מרן הגה”ק בעל ה'חתם סופר', ידוע מאז ומקדם, עוד בחייו, אשר הוא מסוגל לרפואה, בהנחתו תחת ראש החולה, וליראת שמים, ולישועה בכל העניינים. תוכן הדף משל ונמשל על התורה הקדושה שהיא בעצמה המפתח לפתוח לנו שערי העזרה! משל למלך שגלה את בניו לארץ אחרת, והגלה עמם את האומן שלהם, ומסר להם מפתח של המבצר שלו, שאם יחזרו הבנים ללכת בדרך טובים, יחזירם אל המבצר כבתחילה, והבנים לא אבו הלוך בדרכי ישרים, עד שעי”ז באורך הזמן כעס המלך מאד וקרא לאומן הנ”ל לביתו, ולקח ממנו מפתח המבצר, והיה אז לבנים עת צרה, ונכמרו רחמי אנשי המדינה שגלו לשם והעניקו להם כסף וזהב ועושר, ועשו אותם לשרים, ובני המלך לא אבו לקבל תנחומים, אמרו בני המדינה אליהם, מדוע לא תתנחמו הלא בתחילה (הדף מתחיל כאן) הייתם חיים בעוני ומתטלטלים כגרים, ועתה עשינו עמכם טובה, להעשירכם ולעשותכם שרים נכבדים, ומדוע לא תקבלו תנחומים? והשיבו בחכמתם, בראשונה היה לנו האומן ומפתח המבצר בידו, והיה לנו פת בסלו לשוב אל בית אבינו מתי שנרצה לחזור, והיה נחשב בעינינו כאילו היינו שם, ולא נחשב לנו כל העוני והדלות לכלום, ועכשיו שאין לנו פת בסל לחזור, מה מעלה וכבוד נשאר לנו אחרי זה והנמשל: התורה הקדושה היא האומן אשר שלח עמנו בגולה, והיא בעצמה המפתח לפתוח לנו שערי העזרה, היום אם בקולו תשמעו, לכן כל זמן שאל”ף קיים, אזי לא אכפת לנו ברי”ש ועוני, כי מפתחות העזרה בידינו, אמנם אחר שקצף על עולמו ונסתלק ארון האלקים - הצדיק, ובית מדרשו בטל הרי כאילו ניטל ממנו מפתח ההוא, מה מועיל לנו להיות שרים נכבדים בין אומות העולם ולהיות עשירי עם אחר שסגר בריח בעדנו ואין פותח, אמנם בעו”ה אבד ושבר בריחיה כי יומי מצא הבריח לפתחו, ועל כן אם נהיה נמי וזהו טבעו בארץ שעריה ר”ל, כי פתיחת שעריה טבעו ותלויים בארץ, נלקח אל”ף רי”ש צדי”ק ארון האלקים הת”ח שרים בגוים, מה מועיל לנו להיות שרים בגוים אם אין תורה ח”ו (בשם הגה”ק ה”חתם סופר החתם סופר מביא בשם הגה”ק רבי שמשון מאוסטרופליא: ”רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה כִּתְרוּמַת גֹּרֶן כֵּן תָּרִימוּ אֹתָהּ”: ”הנה עיקר השכחה הוא מהגשמות המאכלים, אמנם ע”י הפרשת תרומה ומעשרות גורמים תוספת קדושה וזכרון טוב, וכבר הארכתי בזה על אלו הפסוקים במקום אחר. וידוע כי השם הממונה על הזכרון הם אותיות של החדש הזה לכם דז”ך כמבואר בקונטרסי מרבינו שמשון אסטרפולי'א ז”ל, והם אותיות שלפני חלה דז”ך, וזהו ראשיות של עריסותכם חל”ה. והנה ידוע בחוש כי הכניעה והשפלות ברוח מוליד שכחה וההיפך הרוחב לב מוליד זכרון, ”ואמנם ראיית ציצית טוב לזכירה ”וזהו וראיתם אותו רוצה לומר את פתיל התכלת ועי”ז וזכרתם את כל מצות ה' ולא תצטרכו לתור אחרי לבבכם ועיניכם כדי להרבות הזכירה במוח כי ע”י ראיית הציצית תזכרו.” ”מרן הדעת סופר זי”ע היה אוחז לסגולה לרפואה, למי שנחלה ונפל למשכב רח”ל, שישים תחת מראשותיו דף מכתב יד קדשו של מרן ה'חתם סופר' זי”ע” (קובץ בית סופרים, קובץ ג'). ”הגאון הקדוש מהר”ם בנעט אמר שההסתכלות בכתב יד קדשו של ה'חתם סופר' מסוגל ליראת שמים. וכך מסופר שפעם הגיע תשובה הלכתית מה'חתם סופר' אל מהר”ם בנעט, והוא עיין בה כמה זמן, ושאלו אותו הסובבים אם מצא איזה דבר הצריך עיון בתשובה, השיב לא, אבל אני מעיין בתשובה כי עצם ההסתכלות בכתב יד קדשו מסוגל ליראת שמים. (הקדמה לדרשות חתם סופר עמ' ז' בהערה). וכך מפורסם בשם הרה”ק רבי יואל מסאטמאר שלראות את כתב יד החתם סופר הוא סגולה ליראת שמים. ”במשפחת החתם סופר היה מקובל כי כתב יד קדשו של החתם סופר מסוגל לשמירה על כל צרה שלא תבא, ובנו רבי שמעון סופר אב”ד קראקא בזמן שהיה צריך לקבל החלטות גורליות בפרלמנט האוסטרי, היה מוציא מחיקו מכתב יד אביו והיה מעיין בו” (ראה בספר רבינו שמעון סופר ח”א עמ' נט). הגה”ק ר' משה סופר נולד בשנת תקכ”ג לאביו ר' שמואל. בגיל שש כבר למד תורה אצל הגה”ק ר' משולם זלמן חסיד, ובגיל שבע כבר חידש חידושי תורה משל עצמו. כשהיה בן 9 למד בישיבתו של הגה”ק ר' נתן אדלר בפרנקפורט שנחשב לרבו המובהק. כמו כן למד אצל הגה”ק ר' פנחס הורוביץ מחבר ספר ה'הפלאה' ואצל הגה”ק ר' טעבלי שייאר במיינץ. בשנת תקמ”ו הלך בשליחות רבו לפרוסניץ, כדי להפיץ את תורתו בעולם. בשנת תקמ”ז נשא לאשה את בתו של ר' משה ירוויץ בפרוסניץ, ושם נעשה לראש הישיבה של העיר. עם פטירת אשתו הראשונה נשא את בת הגה”ק ר' עקיבא אייגר וממנה נולדו כל ילדיו. בתחילה סירב להיות בתפקיד רבנות אבל מחוסר פרנסה קיבל על עצמו בשנת תקנ”ד משרת רבנות בעיר דרזניץ שבמורביה. בשנת תקנ”ח עבר למטרסדורף שבהונגריה, שם שימש כרב הקהילה ועמד בראש הישיבה שייסד. בשנת תקס”ז התמנה לרב בפרעשבורג, שהייתה הקהילה הגדולה והחשובה בהונגריה, שם המשיך להרביץ תורה בישיבה גדולה שאליה הגיעו תלמידים מארצות רבות שמספרם הגיע עד ל-500. שימש כרב הגליל וכראש הישיבה כ-33 שנה עד יום פטירתו. בימי שבתו בפרעשבורג, הפציע אורו משם והאירה פני תבל, כאשר מרחוק ומקרוב, שאלו בעצתו, קיבלו את פסקיו, והלכו לאורו, ועד היום נתקדש שמו כרבן של כל בני הגולה. נפטר בכ”ה תשרי ת”ר. חידושי תורתו הרבים בכל מכמני התורה, ממלאים ספרים שלמים, ”חת”ם סופר” ו”תורת משה” ובספרי תלמידיו.