בידספיריט | נכס ”כי צעקתי קדמה לצעקתכם” - | 10/1/2023 | Rarity Auction House

”כי צעקתי קדמה לצעקתכם” - מכתב מלא קנאות וחריפות מהגה”ק מסאטמאר אל הרה”ק רבי שלום משאץ - שיטתו על המלכות המינית ”ויודע אני שאין הכל רואים הענין כמו שכתבתי אבל אין חכם כבעל נסיון - ”כי צעקתי קדמה לצעקתכם” - מכתב מלא קנאות וחריפות מהגה”ק מסאטמאר אל הרה”ק רבי שלום משאץ - שיטתו על המלכות המינית ”ויודע אני שאין הכל רואים הענין כמו שכתבתי אבל אין חכם כבעל נסיון” מכתב נדיר באופן יוצא מן הכלל, בו הרבי מסאטמאר כותב מנהמת לבו אל הצדיק משאץ אודות המלכות המינית, ואודות הרבנים שיש להם שייכות עם המדינה, ”אבל אימן ההמון עליהם” בסוף מהמכתב הרבי מברך את הרבי משאץ: ”עוד ינוב בשיבה טובה דשן ורענן לעבוד השי”ת מתוף נחת והרחב הדעת” הגה”ק ר' יואל טייטלבוים נולד בשנת תרמ”ז לאביו בעל ה”קדושת יום טוב” מסיגעט. מקטנות הצטיין בכישרונות נדירים, ועוד בטרם חתונתו הוסמך להוראה ע”י גדולי דורו. בחורף שנת תרס”ד נשא לאשה את הרבנית מרת חוה בת הרה”ק ר' אברהם חיים מפלאנטש. תחילה התיישב בעיירה סאטמאר. בשנת תרע”א התקבל לרב באורשיווא המונים התאחדו סביבו, עצותיו המחוכמות, ותפילותיו הנלהבות הקסימו את הבאים בצל קורתו. בשנת תרפ”ח עבר לרבנות קראלי, עם התיישבו בקראלי, הוקמה ישיבה עבורו, אשר מסר בה שיעורים מלאים זיו ומפיקים נוגה. בשנת תרפ”ט נבחר לרבנות החשובה של סאטמאר, אך עבר לשם רק בתרצ”ד. הישיבה שהועברה אף היא איתו, גדלה והתרחבה, והיתה מהגדולות בימים ההם. בתקופת השואה האיומה, עם היכנס הגרמנים להונגריה, הבריחו אותו לקלויזנבורג. בסוף תש”ד יצא עם רכבות ההצלה של ד”ר קסטנר, עד הגיעו לשווייץ ביום כ”א כסלו תש”ה. עם סיום המלחמה החל להקים מחדש את עולם התורה שנחרב, תלמודי תורה, ישיבות, ומוסדות חסד. לאחר תקופת זמן התיישב בשכונת ווילאמסבורג שבברוקלין. שבה החלו להתרכז אלפים מחסידיו, שם הקים מחדש את ממלכת סאטמאר. התפרסם בעצותיו המחכימות, ברכותיו עשו פירות, ורבים נושעו על ידו. בשנת תשי”א נבחר לכהן כנשיא ה”עדה החרדית” בירושלים. השפעתו היתה עצומה על העולם היהודי כולו. ביום כ”ו אב תשל”ט עלתה נשמתו למרומים והובא למנוחות בקרית יואל במונורו. פריונו התורני הוא עצום, מספריו נדפסו עד היום, ”ויואל משה”, ”על הגאולה ועל התמורה”, ”דברי יואל”. האדמו”ר הרה”ק הרבי שלום משאץ – שושלת זלוטשוב. נולד בשנת תרל”ח בגיל צעיר הוסמך לרבנות מהמהרש”ם ובגיל כ”ה כבר נבחר לרבה של שאץ והגליל. בין תלמידיו באותה תקופה נמנה הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין, במלחמת העולם הראשונה נדד ממקום למקום ובשנת תרפ”ז נענה לחסידיו שבלונדון ועבר אליהם, נודע בבקיאותו הרבה בשלחן ערוך ובהכנסת אורחים. בשנת תש”י הדפיס מכתב לראשי המדינה להשתית את חיי המדינה על יסודי התורה. האדמו”ר הבטיח ישועות לעולים על קברו ואכן רבים נוהרים לקברו בלונדון. (אנציקלופדיה לחסידות אישים כרך ג עמ' תרסא).