מכתב נדיר מהגאון רבי ישעיה זלוטניק הי"ד אב"ד ראדום

הרב ישעיה זלוטניק, רב וסופר וחוקר פולקלור ...

מכתב נדיר מהגאון רבי ישעיה זלוטניק הי"ד אב"ד ראדום

הרב ישעיה זלוטניק, רב וסופר וחוקר פולקלור, מצאצאי הגאון רבי ישעיה ברלין. נולד בז’יכלין בה’ בסיון תרנ”ג (1893) להוריו הרב מאיר ובלה. בהיותו בן חמש היה בקי בחומש ובפירוש רש”י, ובגיל שש עשרה נסמך לרבנות. עד למלחמת העולם הראשונה שימש כרב וראש ישיבה בסטרמיעץ, שם חיבר את ספרו “פרורי השלחן”. הוא נמלט בחוסר כל לראדום, שהייתה ידועה במפעלי החרושת לבורסקאות שבה, וכיהן שם כרב ומו”ץ. בשל סירובו להתפרנס מרבנות, החל לפרסם מאמרים פובליציסטיים ביידיש בעיתוני ורשה, בעיתוני חוץ, בעיתונות העברית ובעיתוני המזרחי. כתב גם תחת שם העת “ה’ י’ זהבי” ועסק בצורכי ציבור. בשנת תרע”ט (1919) השתתף כציר בוועידת המזרחי השנייה בוורשה ונבחר לנשיאות הוועדה ולוועדה הקבועה. הוא נודע כנואם בחסד ונתן הרצאות בבעיות השעה ובנושאים ציוניים ויהודיים. הוא מסר שיעורים קבועים בתנ”ך, בהיסטוריה של עם ישראל, בלשון העברית ובתולדות הציונות. לפני מלחמת העולם השנייה הוא היה ממייסדי הוועד האנטי -נאצי וכיהן כסגן יושב ראש הוועד הנ”ל. הוא סייע בידי צעירים דתיים לעלות לארץ ישראל כמעפילים, כאשר נמנעה מהם אשרת הכניסה בשל גזירות “הספר הלבן”.הרב חלה במחלה קשה במערכת העיכול, והרופאים הורו לו לנסוע במהירות האפשרית לניתוח בברלין או בפריז, אך בשל מצוקתו הכלכלית והמשבר הכלכלי הכבד בארצו לא היו לו את המשאבים לכך. בצר לו פנה לרב יצחק נסים רחמים מבגדאד בבקשה שיסייע לו לממן את הטיפול הרפואי על מנת שיוכל להינצל ולחזור להרביץ תורה כבעבר.

כתבים ממנו פורסמו בכתבי עת רבניים: בתוך אוצר החיים, א, עמ’ קטז-קיז (תרפ”ה), מאמרים “ראש השנה” ו”חג הסוכות ושמיני עצרת” בתוך “דגל ישראל” (תרפ”ז), במדור “שפתי ישנים”, בדגל התורה (תרפ”ח), הערות בשו”ע יו”ד, באהל תורה, קראקא (תרפ”ח), חידושים בתוך קבוצי אפרים (שנה ח, תמוז-אב תרפ”ח), בהצופה לחכמת ישראל, יב (תרפ”ח), הנשר, א סי’ טז (תרצ”ג), “להבנת המקרא” – בתוך שערי תורה: עולת החדש (תשרי תר”פ), מאמר “ארבעה ראשי תיבות” בתוך אהלי שם (קלויזנבורג), חדושי מגילה – מתוך חיבורו המדעי על הש”ס: ילקוט ישעיה (פורסם בשנת תרצ”א תוך הצופה לחכמת ישראל, ט”ו, עמו’ 310-320). מכתב ממנו הובא בגנזים, א עמו’ רל, מכתב ומאמר ממנו נמצאים בארכיונים בספרייה הלאומית. הוא פרסם מאמרי מחקר ומחשבה גם בדו שבועון “מנורה” שיצא לאור בלודז’, בשבועון “המזרחי” שיצא לאור בוורשה, ב”התור”, “ההד” ו”העולם”. מאמרו על תקופת הגאונים פורסם “מזרח ומערב” ג עמו’ 405-414, בנוסף סייע לסופרים ומשוררים אחרים בעריכה ובניקוד של יצירותיהם. קרוב לפרוץ מלחמת העולם השנייה עסק בכתיבת ספרו הגדול “די יידישע עטיק אין אונזערע ספרים”. מפי השמועה נודע שבתקופת היותו בגטו ראדום כתב ספר שאבד בשואה.