מכתב הסמכה לשוחט של החזון איש רבי יהודה פרסטר בכתב ידם וחתימתם של רבי נפתלי צבי שמרלר ורבי ישראל יצחק רייזמן משנת תש"ו

מכתב הסמכה לשוחט של החזון איש רבי יהודה פרסטר בכתב ידם וחתימתם של רבי נפתלי צבי שמרלר ורבי ישראל יצחק רייזמן משנת תש"ו

מכתב בכתב ידו וחתימתו של רבי נפתלי צבי שמרלר זצ"ל, מתאריך כג' אלול תש"ו". בו מסמיך את רבי יהודה פערסטיר השוחט הנודע של מרן ה'חזון איש' זצ"ל, לשחוט עופות "וחזקה על חבר שאינו מוציא מת"י [מתוך ידו] דבר שאינו מתוקן ויאכלו ענוים וישבעו משחיטתו מהדרין מן המהדרין" בתחילת המכתב מציין גם את העובדה, שהנבחן הראה לו קבלה מאת רבי מנשה רוזנפלד שו"ב דעיה"ק, בו מעיד שהנבחן דנן נתנסה על ידו ומצא אותו ראוי, ומסיים בחתימתו "נפתלי צבי שמרלר חבר לבי"ד חסידים פעיה"ק הנ"ל" וחותמתו הרשמית מחוקה בחלקה, בה מצוין שהנו רב דקהל לוית חן. מתחת כל הנ"ל, מופיעים שורות חמות בכתב ידו וחתימתו של רבי ישראל יצחק רייזמן זצ"ל, המעיד גם הוא על ידיעותיו של רבי יהודה פערסטיר הנ"ל. מידות: 25.5X21.5 ס"מ. סימני קיפול ופגמים קטנים, מצב כללי טוב.

הדיין וראש הישיבה רבי נפתלי צבי שמרלר (תרמ"ח - תש"ח) בן רבי אפרים מרדכי, וחתנו של רבי יעקב מאיר בלייך. נמנה על חסידי צ'ורטקוב, נכד רבי משה חיים בירנבוים אב"ד מנוסטרישץ. היה רב בוינה ור"מ בישיבה שם, ובין תלמידיו הידועים: רבי יעקב הורנשטין מנייטרא, רבי ישראל השל בן האדמו"ר מקופיטשיניץ. עקב הלשנה גורש מאוסטריה והיגר לישראל, מיד בהגיעו לירושלים נתבקש על ידי הגאב"ד דאז המהרי"ץ דושינסקיא [שאף העיד עליו בהמשך שהנו פוסק בדרכו של מרן החת"ס] לכהן כדיין בבית הדין של העדה החרדית, זמן מה ישב גם בבית ההוראה של רבי שמשון אהרן פולונסקי הגאון מטעפליק, לאחר זמן מונה גם לכהן בראשות ישיבת חיי עולם. זכה להערכתם יוצאת הדופן של גדולי התורה והחסידות: המהר"א מבעלז נהג לשלוח אליו שאלות בהלכה בעודו מכנהו 'הדיין החסידי', ה'אמרי אמת' מגור היה קם בפניו. מחידושיו בספר 'אמרי נפתלי'.

רבי ישראל יצחק הלוי רייזמן (תרמ"ט - תשכ"ט). היה דיין ומורה הוראה חסידי-ירושלמי, ראב"ד קהילות החסידים בירושלים. הוא היה חבר בהרכב בית הדין השני והדומיננטי מאד של העדה החרדית, משנת תש"ח עד תשכ"ט. תלמידו של ה'תורת חסד' מלובלין ועוד, למד קבלה מרבי חיים שאול דוויק הכהן.

השוחט המוסמך רבי יהודה פרסטר, ראש השוחטים בבני ברק. אשר מרן החזון איש זצ"ל היה מקפיד לאכול אך ורק משחיטתו, לאחר שבדקו ומצאו בקי בכל, ויראת שמים חופפת עליו, ואף בדיני חושן משפט הנו זהיר שבזהירים. ראה 'מעשה איש' חלק ד' עמוד קנה-קנו.