נאום בכתב-ידו של מקס נורדאו – לונדון, 1900 – נישא ערב פתיחת הקונגרס הציוני הרביעי

נאום בכתב-ידו של מקס נורדאו – לונדון, 1900 – נישא ערב פתיחת הקונגרס הציוני הרביעי
נאום ארוך בכתב-ידו של מקס נורדאו. לונדון, 11 באוגוסט 1900. גרמנית.
ביום 11 באוגוסט 1900, יומיים לפני פתיחת הקונגרס הרביעי, החליטו מארגני הקונגרס להפגיש פנים אל פנים את ציוני אנגליה עם מנהיגי התנועה, וקבעו אספת המונים ב-Great Assembly Hall שבלונדון. באולם הקטן הצטופפו למעלה מ-8000 איש, ולפניהם, בזה אחר זה, עלו לבמה ונאמו בנימין זאב הרצל, ישראל זנגוויל, פרנסיס מונטיפיורי, יוסף קאואן ומקס נורדאו.
לפנינו נאומו של מקס נורדאו, כתוב בכתב-יד צפוף על גבי דפים קטנים, עם דף שער מודפס במכונת כתיבה. בנאומו מתייחס נורדאו באריכות לשאלה 'מהי ציונות?', מבקש להדוף את טענותיהם של מתנגדי התנועה, שולל את הפתרונות השונים שהוצעו ל"שאלה היהודית" ומתייחס לאנטישמיות, לבעלי ההון היהודים ולנושאים נוספים.
ההוגה הציוני מקס נורדאו (1849-1923), אבי "יהדות השרירים", נהג לכתוב את נאומיו בכתב-יד ולהקריאם בפני המאזינים הישר מן הטיוטה. כתב-היד שלפנינו נבדל בכמה מקומות מהנאום שנשא נורדאו לבסוף. פסקת הפתיחה, המחוקה בקו אלכסוני, הושמטה במלואה מהנאום (ראו את נוסח הנאום בספר: Max Nordau's Zionistische Schriften, הוצאת Jüdischer Verlag, קלן ולייפציג, 1909, עמ' 234-248).
14 עמ' בכתב-יד (כתובים על גבי דפים נפרדים) + [1] דף שער מודפס במכונת כתיבה, 21 ס"מ בקירוב. מצב טוב. פגמים קלים. רצועות נייר מודבקות לאורך השוליים השמאליים של הדפים. קרעים ארוכים בדף האחרון, מחוזקים בנייר דבק (בגב).