ספר שרף פרי עץ חיים - טשרנוביץ, תרכ"ו - מהדורה ראשונה - "שמירה גדולה בבית" - הסכמות ה"דברי חיים" מצאנז ואדמו"רי ...

ספר שרף פרי עץ חיים - טשרנוביץ, תרכ"ו - מהדורה ראשונה - "שמירה גדולה בבית" - הסכמות ה"דברי חיים" מצאנז ואדמו"רי רוז'ין וסדיגורה - עותק מיוחס לצאצאיו של המחבר ורבי אלימלך מליזנסק
ספר שרף פרי עץ חיים, ביאור על ספר פרי עץ חיים – מקבלת האר"י, מאת רבי משה שהם אב"ד דאלינא, תלמיד הבעש"ט. טשרנוביץ, [תרכ"ו] 1866. מהדורה ראשונה. עם הסכמות גדולי החסידות, ה"אוהב ישראל" מאפטא, רבי יצחק מראדוויל, ה"דברי חיים" מצאנז ואדמו"רי רוז'ין וסדיגורה.
המחבר, המקובל האלוקי הרה"ק רבי משה שהם אב"ד דאלינא (נפטר בשנת תק"פ) היה מצעירי תלמידי ה"בעל שם טוב" הקדוש, ואף מביא בספרו "דברי משה" מדברי תורתו. בשנת תקמ"ו התמנה לאב"ד בדאלינא על פי השתדלותו של הרה"ק רבי אלימלך מליז'נסק. ה"אוהב ישראל" מאפטא כותב עליו בהסכמתו: "ידעתי את האיש משה כי גדול הן בנגלה הן בנסתר, ומעולם לא מש מתוך אהל של תורה". ה"דברי חיים" מצאנז כותב עליו: "איש אלוקים נורא הוא". בנוסף לספרו זה, חיבר את ספרו "דברי משה" על התורה (מז'יבוז' תקע"ח), ואת ספרו "אמרי שהם" (קולומיה תר"מ) על מסכתות כתובות, קדושין ובבא מציעא.
החזקת ספריו בבית נחשבת כשמירה, על פי הסכמתו של הרה"ק רבי יהודה צבי שטעג אב"ד סקאליא, על ספרו "אמרי שהם", בה נכתב: "ומצוה גדולה שיהא הספר הזה בבית ישראל, כי היא שמירה גדולה בבית, כי הוא מתלמודי[!] הבעש"ט ז"ל".
המו"ל של הספר היה מחסידי סדיגורה, ולפיכך מובן מדוע בראש הספר מופיעה הסכמת רבו האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה, לצד הסכמות אחיו אדמו"רי רוז'ין, אך יחד עם זאת, לא נמנע המו"ל לקחת הסכמה מה"דברי חיים" מצאנז, שכידוע, נלחם מלחמת חורמה בחסידי סדיגורה משנת תרכ"ט ואילך (ה"דברי חיים" כותב על המו"ל: "הראה לפני ידידי הרבני מו' שמשון שלמה נ"י ממחוז מארמארש..."). גם ברשימות ה"פרענומיראנטין" [=המנויים לספר ששילמו מראש על ההדפסה] מופיעים שמות ערים ועיירות שהשתייכו לשני ה"מעוזים", הן כאלו שהיו ממעוזי סדיגורה, והן כאלו שהיו ממעוזי צאנז. לאור זאת, ניתן להזים את השמועה שכבר משנת תרכ"ו – ועוד קודם לכן – שררה מתיחות בין חצרות צאנז וסדיגורה (ראה: דוד אסף, הציץ ונפגע, עמ' 180).
בחמשת עמודי רשימות המנויים שבתחילת הספר, ניתן למצוא פרטי מידע על אישים ועל מקומות חשובים בתולדות החסידות בגליציה.
חותמת בדף השער: "נפתלי וייס בלאם [=וייסבלום] בהרי"י ז"ל נכד להה"צ מליזענסק ומזידיטשוב זצלה"ה". רישום בעלות בדף השער: "שייך להרב יעקב יצחק ויסבלום נכד הגה"ק המחבר זצלה"ה".
הגה"ק רבי נפתלי וייסבלום מבלחוב (תרכ"ב-תרע"ח, אנצ' לחכמי גליציה, ב', עמ' 897-898), צדיק ופועל ישועות. חסידים רבים נהנו ממנו עצה ותושיה, בעיקר בעניני רפואה. מצאצאי רבי אלימלך מליזנסק (בן רבי ישראל יוסף, בן רבי יעקב יצחק, בן רבי נפתלי מליזנסק, בן רבי אלעזר בנו של ה"נועם אלימלך"). בנו רבי יעקב יצחק וייסבלום (תרס"ז-תשל"ד, אנצ' לחכמי גליציה, ב', עמ' 894) אב"ד סווירז' ומרבני חיפה. אמו של ר' יעקב יצחק היתה מצאצאי משפחת פרל (שוהם) מגזע הרה"ק רבי משה שוהם מדולינא, מחבר הספר שלפנינו, גם אם-אביו ר' נפתלי היתה מצאצאי משפחת פרל (שוהם), צאצאי המחבר.
[5], פג, פג-קמט דף. 25 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי בדפים הראשונים. קרעים בשולי דף השער, ללא פגיעה בטקסט, משוקמים בהדבקת נייר. קרעים במספר דפים, ללא פגיעה בטקסט. סימני עש. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 594.