סידור תורה אור - ברוקלין, תש"א - עם הקדשה נדירה חתומה בכתב-יד קדשו של הרבי מליובאוויטש: "לאות ידידות ובברכת השנה" - ...

סידור תורה אור - ברוקלין, תש"א - עם הקדשה נדירה חתומה בכתב-יד קדשו של הרבי מליובאוויטש: "לאות ידידות ובברכת השנה" - סידור שערך הרבי בבואו לארה"ב בקיץ תש"א, ונתנו במתנה למזכיר הרב ניסן מינדל בערב ראש השנה תש"ב
סידור תורה אור, תפילות לכל ימות השנה, שבת ומועדים, על פי נוסח האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי, בעריכת רבי אברהם דוד לבוט אב"ד ניקולייב, מוגה ומתוקן על ידי האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון – הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו-יורק, תש"א [1941].
בדף המגן השני שלפני השער, הקדשה חתומה בכתב-יד קדשו של האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון – הרבי מליובאוויטש: "לאות ידידות ובברכת השנה, מ' שניארסאהן, ער"ה [=ערב ראש השנה] תש"ב".
חתימה בדף המגן הראשון שלפני השער: "ניסן מינדל".
הסידור שלפנינו הוגה וסודר לדפוס על ידי הרבי מליובאוויטש. כשהגיע הרבי בכ"ח סיון תש"א, מצרפת לארה"ב, ביקש ממנו חמיו האדמו"ר הריי"ץ להגיה, לתקן ולסדר לדפוס את הסידור "תורה אור" (נדפס לראשונה בתרמ"ז, ראה מסגרת). במשך החודשים אב-אלול תש"א, היה הרבי עסוק בהגהתו והתקנתו לדפוס של הסידור שלפנינו. הסידור יצא מבית הדפוס ימים ספורים לפני ראש השנה של שנת תש"ב.
נוסח ההקדשה בסידור שלפנינו נדיר מאד. בכל האגרות שנדפסו ב"אגרות קודש", שנכתבו בשנות נשיאותו של הרבי, לא נמצאת אפילו פעם אחת המילה "ידידות" או "בידידות" בסיומי מכתבים. גם בשנים שלפני נשיאותו נמצאת מילה זו במקום אחד בלבד (אג"ק, א, עמ' לה). צירוף המילים "לאות ידידות", ככל הידוע לנו, הוא חסר תקדים אצל הרבי.
מקבל הסידור, רבי ניסן מינדל (תרע"ב-תשנ"ט) ממנהלי מוסדות חב"ד בארה"ב, היה איש אמונם וסודם של האדמו"ר הריי"ץ וחתנו הרבי מליובאוויטש. משנת תרצ"ב כיהן כמזכירו האישי של האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, ומשנת תש"י היה מזכירו של האדמו"ר הרמ"מ – הרבי מליובאוויטש. בחורף ת"ש היה מהבודדים שהפליג באניה יחד עם הריי"ץ בעת שברח מפולין הכבושה אל ארה"ב. על ידידותו הגדולה עם הרבי, ועל מתנת הסידור שלפנינו, מסופר: "במשך השנים נוצר בלבו רגש עז של ידידות כלפי הרבי... באמרו... הרבי היה 'מיין בעסטער פריינט' [=הידיד הכי טוב שלי]. אחד הביטויים של ידידות זו היה בערב ראש השנה תש"ב, כאשר הרבי העניק לרב מינדל סדור 'תורה אור' עם הקדשה אישית 'לאות ידידות'" (סיפורים מחדר הרבי, בני-ברק, תשס"ט, עמ' 323, שם נדפס צילום הקדשת הרבי בסידור שלפנינו). כל מכתבי הרבי באנגלית נכתבו על ידו, וחלקם אף יצאו לאור על ידו בכמה כרכים. הרב מינדל היה מחבר פורה במחשבת היהדות והחסידות. ספריו הוגהו על ידי הרבי טרם הדפסתם, ותורגמו לשפות רבות. למעלה מארבעים שנה היה עורך הירחון החב"די לנוער "שמועסן מיט קינדר" ("שיחות לנוער"). גולת הכותרת שבמפעליו היה תרגום ספר התניא לאנגלית. על כך קיבל תואר דוקטורט מאוניברסיטת קולמביה בניו יורק.
רלג, [1]; לז, לט-מא דף + 2 דפים "לוח התיקון" (מצורפים בנפרד מן הספר). 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים. מעט בלאי. קרעים קלים בשולי מספר דפים. דפי המגן והכריכה הודבקו בשוליהם לחיזוק. כריכה מקורית, עם פגמים (השדרה מנותקת חלקית).
----------------
סידור "תורה אור"
סידור תפלה בעריכתו של האדמו"ר הזקן רבינו שניאור זלמן מלאדי נדפס לראשונה כבר בחייו במספר מהדורות, בשקלוב וקאפוסט (ראה על כך בהרחבה בקטלוג 63, עמ' 277). מאז פטירת האדמו"ר הזקן ועד שנת תרמ"ז, נדפס הסידור בעשרות מהדורות. בחלק גדול מהמהדורות לא שמרו המדפיסים על הנוסח המדוייק של התפלות וההלכות, ובחלק מהמהדורות עירבו המדפיסים את נוסח "סידור הרב" עם נוסחאות של סידורים אחרים שהיו נפוצים. בשנות התר"מ החל רבי אברהם דוד לאוואט (לבוט), אב"ד ניקולייב (סבו של הרבי מליובאוויטש, מצד אמו), לחקור ולברר את הנוסח המקורי של "סידור הרב". לשם כך החל הוא לחפש את מהדורות הסידור שנדפסו בחיי האדמו"ר הזקן. כשמצא את אחת המהדורות שנדפסו בחיי המחבר, החל לערוך ולהגיה את נוסח "סידור הרב" על פי מה שמצא, ובשנת תרמ"ז הדפיס בווילנא את "סידור הרב" בשמו החדש – סידור "תורה אור". אל הסידור צירף את חיבורו "שערי תפלה", ובו מקורות לנוסחאותיו ופסקיו של האדמו"ר הזקן.
אך מיד לאחר גמר ההדפסה, הצליח להשיג הרב לאוואט מהדורה נוספת של "סידור הרב" שנדפסה בחיי אדמו"ר הזקן. לאור זאת התיישב הרב לאוואט להגיה ולערוך מהדורה נוספת מעודכנת של סידור "תורה אור" – מהדורת ווילנא תרמ"ט. אך אותו סיפור נשנה שוב. מיד לאחר הדפסת מהדורת תרמ"ט, השיג הרב לאוואט מהדורה שלישית של סידור שנדפס בחיי אדה"ז, והוא החל לערוך ולהכין מהדורה שלישית מעודכנת של סידור "תורה אור". מהדורה שלישית זו ראתה אור רק לאחר פטירת הרב לאוואט (אדר תר"ן), בווילנא תרנ"ו, כשאליה נספח ספרו הגדול "שער הכולל" (על כל זה ראה בהרחבה בקובץ "בית אהרן וישראל", קפו, עמ' קלו-קלז).
מהדורת תש"א
מהדורת תש"א, שבבסיסה היא מהדורת צילום של אחת ממהדורות הרב לאוואט, נערכה על ידי הרבי, על פי הוראותיו והכרעותיו של חמיו האדמו"ר הריי"ץ. כל ספק שהיה לרבי, בעיקר בענייני ניקוד, הוכרע על פי הוראת חמיו. במהדורה זו התווספו כמה הוספות ונעשו כמה שינויים (על כל אלו מסופר באריכות ובפרוטרוט בקונטרס "הגהות לסדור רבנו הזקן", ברוקלין תשס"ז, מאת רבי שלום דובער לוין). כחודש לאחר צאת הסידור מהדפוס, כתב האדמו"ר הריי"ץ מכתב כללי לחסידי חב"ד, ובו מבקש מהם: "להתפלל בסידור זה, ולחנך את בניהם יחיו להתפלל בסידור הזה".
ממהדורה זו נדפסו אלפיים עותקים בלבד (הגהות לסדור רבנו הזקן, ברוקלין תשס"ז, עמ' לו).
הסידור של הרבי
מיום צאת מהדורת הסידור שלפנינו מהדפוס, לא מש סידור זה מידיו של הרבי עד ליומו האחרון. כל תפילה, כל ברכת המזון וברכה אחרונה, וברכות נישואין בחופה, כל אלו נאמרו ממהדורת הסידור שלפנינו. "כ"ק אדמו"ר היה מחזיק בו תמיד וכמעט לא מש מידו. עמו היה צועד אל תוך בית הכנסת ובית המדרש, נכנס אל ההתוועדות, יוצא לקידוש לבנה, לברכת החמה, לסוכה ולתשליך, ובו נשא תפלה או אמר ברכה. במשך כל שנות נשיאותו השתמש כ"ק אדמו"ר באותו סידור ולא החליפו... כידוע הכנת הסידור לדפוס היה הפרויקט הראשון בו עסק כ"ק אדמו"ר מיד עם הגעתו לארה"ב... בו התפלל במשך כל ימי חייו מאותו רגע, ללא הפסקה" (מתוך המבוא לסידור הרב, הוצאת חזק, תשע"ה, עמ' 11-12, הע' 14).