מרכז שטנר 3 קומה א' גבעת שאול ירושלים, ישראל
רבי יחיאל מיכל טוקצ'ינסקי נולד במינסק בשנת תרל"ב. בהיותו בן עשר עלה ארצה, והתיישב בירושלים בביתו של זקינו הגה"צ ר' משה פיזיצ'ר. התחנך בת"ת וישיבת 'עץ חיים'. בשנת תר"ן נשאה לאשה את בתו של ר' בנימין בייניש ב"ר שמואל סלאנט, רבה של העיר, ממנו לא זז עד סוף ימיו.
עם פטירת חותנו בשנת תר"ס הצטרף להנהלת ישיבת 'עץ חיים', ובשנים הראשונות כיהן גם כמגיד-שיעור בישיבה. מאז ועד יומו האחרון, הקדיש את כל מרצו לטובת הישיבה בפרט ולטובת העיר בכלל. הוא יזם את 'יציאת' הישיבה לעיר החדשה ['מחנה יהודה'] ופתיחת סניפים שונים בעיר של 'חדרים', כפי שמתואר רבות בארכיון שלו. נוסף לכך השתתף רבות בייסוד השכונות שמחוץ לחומה, וגם על כך ישנו תיעוד רב בארכיון. אחד מהחידושים בארכיון שהיה מעורב ראשו ורובו בייסוד העדה האשכנזי ביפו משנות תרנ"ה ואילך, בפרט בייסוד השכונות נוה צדק ונוה שלום: הן בפן הגשמי והתכני ובפרט בצד הרוחני: שליחת רבנים ואנשי רוח והנהגה.
בחזור לישיבה בירושלים: יזם כמה יוזמות חדשות לשפר ולייעל את רמת הלימודים: הצליח להשפיע על הגביר ר' זליג פרסיץ ממוסקבה לתרום בכל שנה 500 רובל למתן-פרסים לתלמידים מצטיינים, אח"כ הגיע לידי הסכם עם הגביר ר' רפאל שלמה גוץ בעת ביקורו בירושלים שיקדיש קרן-קיימת' לטובת מצטייני הישיבות בירושלים.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, ועמה נחתו על העיר צרות צרורות, הקדיש את רוב מרצו לטובת בני-הישיבה, ועל כך נותרו תעודות מרתקות בארכיונו. השתתף בייסוד 'איחוד כל בתי הת"ת והישיבות' להצלת קיומם; סייע רבות להרב יהונתן בנימין הורביץ ואחרים בייסוד 'בתי תבשיל', והתרים סכומים עצומים לעזרת המלמדים . יחד עם הרבנים: ר' זרח ברוורמן ור' נחום רגזניצקי יסדו 'ישיבת בחורים' לבחירי כל הישיבות, חילקו בניהם את הרצאת השיעורים וסיפקו להם שתי ארוחות ליום.
מיד אחרי הכיבוש הבריטי, בחורף תרע"ח, השתתף בייסוד 'ועד הרבנים המאוחד' והיה חבר פעיל בו, וכשבא 'ועד הצירים' הוזמן אל ד"ר חיים וייצמן יחד עם יתר חברי ועד הרבנים כדי לברר את השאלה: כיצד לאחד את כל העדה היהודית תחת הדגל הציוני. בישיבה מתוחה זו היה הדובר בשם הרבנים והביע את דרישתם בתור תנאי לשיתוף היהדות החרדית: או שההסתדרות הציונית תשאיר את הטיפול בחינוך לגורמים ציבוריים אחרים, שינהלוהו לפי השקפתם, וכך יובטח החופש לקיום חינוך תורני מכובד.. כן השתתף באסיפות המוקדמות לייסוד 'הוועד הלאומי' ואף באספה המכוננת הגדולה, כאחד מ-17 נבחרי היהדות החרדית בשליחות כל הרבנים! אלא שלא נמצאה שפה-משותפת בין שני האגפים, ואיחוד כל היהודים לא יצא לפועל; ועל פרשייה מרתקת זו נמצא חומר רב בארכיון.
יבולו הרוחני: עוד מנעוריו פרסם מאמרים רבים בעיתונות שבארץ ובחו"ל בעניינים תורניים, יישוביים וציבוריים, וכמעט בעל כת"ע התורניים. כן היה מגדולי המומחים למנהגי ארץ-ישראל, ודלה והשקה רבות מרבני וזקני העיר, ובעקבות זאת יזם פרסום 'לוח-ירושלים' שנתי, את הוצאתו החל משנת תרס"ה, לוח שניתן לומר שהוא גולת כותרתו. מאותה שנה ואילך, החל לפרסם חיבורים נחוצים ושימושיים: טהרת ישראל, הלכות שביעית, תקופת החמה, בין השמשות, עם טבלאות רבות לזמני היום, ספר היומם לשאלת קו-התאריך. כן היה מעורב בשאלת קביעת יום הפורים בשכונות החדשות שהחלו להיבנות מחוץ לחומה, ופעל רבות בבירור ההלכתי לשאלה מסובכת זו. ואחרונים חביבים ספריו המונומנטלי: 'גשר החיים' על הלכות אבילות ו'עיר הקודש והמקדש'. נפטר בחודש ניסן תשט"ו.
על כל אלה ועוד, קיבל עשרות מכתבי-תורה מחכמי ורבני הדור, שרובם ספונים בארכיונו העשיר שחלקו מוצג לפניכם בקטלוג זה.
המכירה הסתיימה
|
פריט 9:
אוסף טיקוצ'ינסקי: מסמכים היסטוריים [3] מהקמת ועד הישיבות בארץ ישראל, תש"א-תש"ב [1941-1942]
עוד...
|
|
|
נמכר ב: $260
מחיר פתיחה:
$
200
הערכה :
$300 - $400
עמלת בית המכירות: 22%
מע"מ: 17%
על העמלה בלבד
|
אוסף טיקוצ'ינסקי: מסמכים היסטוריים [3] מהקמת ועד הישיבות בארץ ישראל, תש"א-תש"ב [1941-1942]
מקבץ [3] מסמכים היסטוריים מהקמת הגוף הקדוש 'ועד הישיבות בארץ ישראל' המאגד את כלל הישיבות בארץ ישראל. הוועד נוסד בפולין על ידי מנהיגי היהדות הרב חיים עוזר גרודזנסקי והחפץ חיים, ובשנת 1941 הוקם מחדש בארץ ישראל על ידי רבה של סלוצק הגאון רבי זלמן סורוצקין, החתום על המסמכים לפנינו.
* חשיפה ראשונה ומעניינת: פרוטוקול מקדמי המשמש מעין הצהרת כוונות לפעולות 'ועד הישיבות'. בפרוטוקול ניתן לראות את התקוות הגדולות אותן תלו גדולי ישראל במפעל הקדוש. הפרוטוקול מוקלד במכונת כתיבה בתוספת הגהות בכתב יד.
* לפרוטוקול צורף מכתב ארוך באותו נושא. המכתב נכתב על גבי נייר רשמי של 'ועד הישיבות בארץ ישראל', שבהקמה (זהו וודאי אחד המכתבים הראשונים של הועד). המכתב מתאריך י"ט אדר תש"א, כתוב כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו של גאב"ד סלוצק הגר"ז סורוצקין, וממוען אל הגרי"מ טיקוצינסקי ראש ישיבת עץ-חיים. מכתב חשוב.
* מכתב ברכה נוסף מתאריך כ"ח באלול תש"ב, חתום בחתימת ידם של הגר"ז סורוצקי והגאון רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי. ובו ברכות לשנה החדשה.
נציין כי במסמכים שלפנינו נחשף כי הישיבה היחידה לה תהיה זכות הצבעה כפולה בועד הישיבות הינה ישיבת 'עץ חיים'.
ועד הישיבות נוסד בווילנה לאחר מלחמת העולם הראשונה, בשנת תרפ"ד-1924, על ידי הרב חיים עוזר גרודזנסקי והחפץ חיים. בראש הוועד עמדו בעת הקמתו הרב שמעון שקופ, הרב ברוך דב לייבוביץ' והרב איסר זלמן מלצר. בשנת תש"א (1941), בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, נוסד הוועד מחדש בארץ ישראל, על ידי הרב הראשי יצחק הלוי הרצוג והרב זלמן סורוצקין (כותב המכתבים שלפנינו). בהמשך צורפו לוועד הרב מאיר קרליץ והרב חזקיהו יוסף מישקובסקי (החתום על אחד המכתבים שלפנינו). במהלך השנים כיהנו בוועד בין היתר הרב זלמן סורוצקין, הרב יחזקאל אברמסקי, הרב יחזקאל סרנא, הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי (הנמען במכתבים שלפנינו), והרב ירוחם פישל יהושע ברנשטיין. בשנות השבעים והשמונים היה הרב אלעזר מנחם מן שך חבר נשיאות הוועד והרוח החיה בפעילותו. עוד כיהנו בנשיאות הרב חיים שמואלביץ, הרב שלמה זלמן אוירבך, רבי שלום נח ברזובסקי, הרב שמואל הלוי וואזנר, הרב ניסים קרליץ, הרב שמואל אוירבך והרב שמואל ישכר רוזנגרטן.
הגאון רבי זלמן סורוצקין [תר"מ-תשכ"ו], יושב ראש מועצת גדולי התורה, ידוע בכינויו הרב מלוצק, היה אב"ד לוצק שבאוקראינה. למד בישיבות סלבודקה, וולוז'ין וטלז. כיהן כיו"ר החינוך העצמאי והיה ממקימי ומראשי ועד הישיבות.
[3] מסמכים, גדלים שונים. מצורפת מעטפה רשמית, מקורית, מבוילת וחתומה. הנושאת את שם הנמען והשולח בכתב יד קדשו של גאב"ד סלוצק הגר"ז סורוצקין. מצב כללי טוב.
תפריט נגישות
