אוסף טיקוצ'ינסקי: מכתב מאת הראי"ה קוק אל מר פנחס רוטנברג. ירושלים, ראשית המאה ה-20. נדיר

אוסף טיקוצ'ינסקי: מכתב מאת הראי"ה קוק אל מר פנחס רוטנברג. ירושלים, ראשית המאה ה-20. נדיר

מכתב מעניין ונדיר מאת הראי"ה קוק אל מר פנחס רוטנברג מייסד חברת החשמל, בנוגע לסיוע לישיבות. המכתב חושף פן מפתיע ובלתי ידוע באישיותו של רוטנברג. המכתב אינו מתוארך, אך הוא נכתב כנראה בראשית המאה הקודמת.

מתוכן דברי הרב קוק במכתב שלפנינו אנו נוכחים לדעת כי רוטנברג, חילוני למהדרין מן המהדרין, הגה ויזם תוכנית סיוע לישיבות הקדושות. וכה כותב הראי"ה "יוסיף להמשיך את רעיונו הגדול אשר הגה... להצלת ישיבותינו הק' אשר בלעדן לא התקיים עוד עם ישראל... ואני מצפה שמע"כ איש הרוח והמעשה לא יזניח את הרעיון הגדול הזה". התוכנית לסיוע לישיבות נקראה בשם 'קהלת' [-ק'רן לה'ר ל'ימוד ת'ורה]. רוטנברג היה הוגה הרעיון והתומך הראשון בסך של 1000 לא"י. והוא 'התרים'  את הברון רוטשילד שאף הוא הרים תרומה נכבדה בסך 1000 לא"י.

פנחס רוטנברג [תרל"ט-תש"ב], נולד באוקראינה, לאביו משה שהיה סוחר, ולאמו שהייתה בתו של רבי פנחס מרגולין מקרמנצ'וג. בנערותו קיבל חינוך דתי-מסורתי, ברם כבר בגיל 11 נשלח ללמוד בגימנסיה הריאלית בעירו, שם נתגלו כישוריו במדעים המדויקים, ועזב את הדת. ב-1904 התחבר לתנועת המהפכנים ברוסיה, שגרם לו להסתבכויות רבות, עד כדי סכנת חיים. עקב כך ברח מרוסיה והגיע לאיטליה, בה התקרב לבעיות העם היהודי ובראשן האנטישמיות, והגיע למסקנה כי הפתרון להן טמון בהתארגנות לאומית. מכאן ואליך הפך את עורו, ועד סוף ימיו פעל לטובת העם היהודי והרמת דגלו. אחרי מלחמת העולם הראשונה, עלה לא"י. בראשית דרכו עבד בשירות ועד הצירים, ופעל רבות להרחבת היישוב. לימים היה מעורב בכל התחומים והנושאים שהיו קשורים לטובת היישוב היהודי. לאחר שתדלנות רבה, קיבל מאת הבריטים זיכיון להקים חברת חשמל, , ובחודש מאי 1923 הקים את תחנת הכוח הראשונה של תל אביב. בחורף 1939 נבחר לכהן כנשיא ה'וועד הלאומי'. ועד יומו האחרון היה מעורב במוסדות הלאומיים וטובת היישוב. 

במכתב שלפנינו מביע הרב קוק את מכאובו בעקבות מצב הכלכלי הירוד של ישיבתו, ושהוא, מר רוטנברג, יזם 'וועידה' לטובת החזקת הישיבה!

[1] דף נייר, 28 ס"מ. מוקלד במכונת כתיבה, וחתום בחתימת ידו ובחותמתו של הרב קוק.

מצב טוב מאוד. סימני קיפול. כתמים קלים.

מצורפים מסמכים שהרב טיקוצ'ינסקי צירף בשעתו לתיק רוטנברג: מסמך בן [4] עמ' "תזכיר על הישיבות הירושלמיות"; [2] גליונות עיתון הצופה מהתקופה ובהם הספדים על רוטנברג.

הערה שהתקבלה מאת החוקר התורני וההיסטוריוגרף הרב יחיאל גולדהבר אודות המכתב שלפנינו:

מלחמת העולם הראשונה, בין השאר, הנחיתה מכה קשה על עולם הישיבות, בעיקר עקב הפסקות התמיכה שהגיעה מחו"ל. עד כדי כך שכמה ישיבות בארץ נסגרו. בשנת תרצ"ד נסע רימ"ט לעיר חיפה, ושם נפגש עם הרב קוק ז"ל, שהתגורר אז שם, ויחד עם רבי יחזקאל סרנא, ר"י חברון. שלושתם העלו רעיונות האיך לחזק את עולם הישיבות. כצעד ראשון העלו שלפחות הצורך לחזק את שלושת הישיבות הגדולות בירושלים: עץ חיים, מרכז הרב, וחברון. הרב קוק הציע לרבנים הראשיים בחיפה להזמין למטרה נעלה זו את מר פנחס רוטנברג.

ואכן הזמינו אותו באופן פרטי. בינם לבין עצמם התדברו הרבנים: הרי הוא רחוק לגמרי ממהות הישיבות!. איך נוכל לתאר לפניו את ערכה הגדול של 'ישיבה'. בבואו פתח הרב קוק את האסיפה והציג לו את מטרת הפגישה, והטיל על רימ"ט להרצות לו את פרטי היוזמה. רימ"ט החל להרצות לו על ה'ישיבה הישראלית' שהיא יסוד קיומו של עם-ישראל בכל תפוצותיו וכו'. מר רוטנברג הפסיק את דיבורו באמצע, והעיר: 'כנראה שהנכם מזהים אותי כאיש שאינו מכיר את עם ישראל ואת קשריו עם תורתו. בבקשה אותי אינכם צריכים 'לשכנע' אותי על כך. 'אני משוכנע שבלי תורת ישראל אין קיום לעם ישראל גם לא קשר לארץ ישראל"! הרבנים הופתעו מדבריו הנחרצים. ברם, לא שמעו ממנו לזמן מה. בתחילת שנת תרצ"ה הגיע מר רוטנברג להרב קוק ומסר לו 1000 לירות, סכום עצום, ואמר לו: זו תרומתי הראשונה שתופקד בינתיים בתורת פיקדון בבנק, עד אשר ישיגו סכומים נוספים. כעבור זמן מה נסע אליו רימ"ט באופן מיוחד להרחיב את הקרן לכל הישיבות בארץ, והלה ענה שאכן הוא מנסה לשכנע כמה עשירים להצטרף לתומכי הקרן, ויקימו 'קרן לביסוס הישיבות'. בקיץ של אותה שנה רצו לארגן בעיר תל אביב אסיפה כללית עם כמה עשירים כדי לצרפם לתומכי ה'קרן', הרב קוק הסכים לכך, אך לצערם, האסיפה לא יצאה לפועל. בינתיים מר רוטנברג עבר ללונדון, ובחודש תמוז תרצ"ה כשהרב קוק ז"ל שכב חולה על מיטתו שממנה לא ירד, שלח אליו מכתב בקשה זה, שלא יזניח את הרעיון הגדול והקדוש בחוצה לארץ. וזה אחד ממכתביו האחרונים של הרב ז"ל. מן הצורך לציין שמר רוטנברג, פעל רבות בשהותו בלונדון להתרים את עשירי העיר לטובת תמיכה מכובדת ל'קרן', והצליח, אבל בחזרתו ארצה, לא הצליח לגייס נדבנים.