מרכז שטנר 3 קומה א' גבעת שאול ירושלים, ישראל
רבי יחיאל מיכל טוקצ'ינסקי נולד במינסק בשנת תרל"ב. בהיותו בן עשר עלה ארצה, והתיישב בירושלים בביתו של זקינו הגה"צ ר' משה פיזיצ'ר. התחנך בת"ת וישיבת 'עץ חיים'. בשנת תר"ן נשאה לאשה את בתו של ר' בנימין בייניש ב"ר שמואל סלאנט, רבה של העיר, ממנו לא זז עד סוף ימיו.
עם פטירת חותנו בשנת תר"ס הצטרף להנהלת ישיבת 'עץ חיים', ובשנים הראשונות כיהן גם כמגיד-שיעור בישיבה. מאז ועד יומו האחרון, הקדיש את כל מרצו לטובת הישיבה בפרט ולטובת העיר בכלל. הוא יזם את 'יציאת' הישיבה לעיר החדשה ['מחנה יהודה'] ופתיחת סניפים שונים בעיר של 'חדרים', כפי שמתואר רבות בארכיון שלו. נוסף לכך השתתף רבות בייסוד השכונות שמחוץ לחומה, וגם על כך ישנו תיעוד רב בארכיון. אחד מהחידושים בארכיון שהיה מעורב ראשו ורובו בייסוד העדה האשכנזי ביפו משנות תרנ"ה ואילך, בפרט בייסוד השכונות נוה צדק ונוה שלום: הן בפן הגשמי והתכני ובפרט בצד הרוחני: שליחת רבנים ואנשי רוח והנהגה.
בחזור לישיבה בירושלים: יזם כמה יוזמות חדשות לשפר ולייעל את רמת הלימודים: הצליח להשפיע על הגביר ר' זליג פרסיץ ממוסקבה לתרום בכל שנה 500 רובל למתן-פרסים לתלמידים מצטיינים, אח"כ הגיע לידי הסכם עם הגביר ר' רפאל שלמה גוץ בעת ביקורו בירושלים שיקדיש קרן-קיימת' לטובת מצטייני הישיבות בירושלים.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, ועמה נחתו על העיר צרות צרורות, הקדיש את רוב מרצו לטובת בני-הישיבה, ועל כך נותרו תעודות מרתקות בארכיונו. השתתף בייסוד 'איחוד כל בתי הת"ת והישיבות' להצלת קיומם; סייע רבות להרב יהונתן בנימין הורביץ ואחרים בייסוד 'בתי תבשיל', והתרים סכומים עצומים לעזרת המלמדים . יחד עם הרבנים: ר' זרח ברוורמן ור' נחום רגזניצקי יסדו 'ישיבת בחורים' לבחירי כל הישיבות, חילקו בניהם את הרצאת השיעורים וסיפקו להם שתי ארוחות ליום.
מיד אחרי הכיבוש הבריטי, בחורף תרע"ח, השתתף בייסוד 'ועד הרבנים המאוחד' והיה חבר פעיל בו, וכשבא 'ועד הצירים' הוזמן אל ד"ר חיים וייצמן יחד עם יתר חברי ועד הרבנים כדי לברר את השאלה: כיצד לאחד את כל העדה היהודית תחת הדגל הציוני. בישיבה מתוחה זו היה הדובר בשם הרבנים והביע את דרישתם בתור תנאי לשיתוף היהדות החרדית: או שההסתדרות הציונית תשאיר את הטיפול בחינוך לגורמים ציבוריים אחרים, שינהלוהו לפי השקפתם, וכך יובטח החופש לקיום חינוך תורני מכובד.. כן השתתף באסיפות המוקדמות לייסוד 'הוועד הלאומי' ואף באספה המכוננת הגדולה, כאחד מ-17 נבחרי היהדות החרדית בשליחות כל הרבנים! אלא שלא נמצאה שפה-משותפת בין שני האגפים, ואיחוד כל היהודים לא יצא לפועל; ועל פרשייה מרתקת זו נמצא חומר רב בארכיון.
יבולו הרוחני: עוד מנעוריו פרסם מאמרים רבים בעיתונות שבארץ ובחו"ל בעניינים תורניים, יישוביים וציבוריים, וכמעט בעל כת"ע התורניים. כן היה מגדולי המומחים למנהגי ארץ-ישראל, ודלה והשקה רבות מרבני וזקני העיר, ובעקבות זאת יזם פרסום 'לוח-ירושלים' שנתי, את הוצאתו החל משנת תרס"ה, לוח שניתן לומר שהוא גולת כותרתו. מאותה שנה ואילך, החל לפרסם חיבורים נחוצים ושימושיים: טהרת ישראל, הלכות שביעית, תקופת החמה, בין השמשות, עם טבלאות רבות לזמני היום, ספר היומם לשאלת קו-התאריך. כן היה מעורב בשאלת קביעת יום הפורים בשכונות החדשות שהחלו להיבנות מחוץ לחומה, ופעל רבות בבירור ההלכתי לשאלה מסובכת זו. ואחרונים חביבים ספריו המונומנטלי: 'גשר החיים' על הלכות אבילות ו'עיר הקודש והמקדש'. נפטר בחודש ניסן תשט"ו.
על כל אלה ועוד, קיבל עשרות מכתבי-תורה מחכמי ורבני הדור, שרובם ספונים בארכיונו העשיר שחלקו מוצג לפניכם בקטלוג זה.
המכירה הסתיימה
|
פריט 6:
אוסף טיקוצ'ינסקי: מכתב מכונן מאת המהרי"ץ דושינסקיא. ירושלים, תש"ו [1946]
עוד...
|
|
|
נמכר ב: $750
מחיר פתיחה:
$
300
הערכה :
$800 - $1,000
עמלת בית המכירות: 22%
מע"מ: 17%
על העמלה בלבד
|
אוסף טיקוצ'ינסקי: מכתב מכונן מאת המהרי"ץ דושינסקיא. ירושלים, תש"ו [1946]
מכתב ארוך [כ-200 מילים] וחשוב, כולו בכתב-יד קדשו ובחתימתו של הגאון רבי יוסף צבי דושינסקי, אב"ד גאלאנטא, חוסט וירושלים. המכתב נשלח אל הגרי"מ טיקוצ'ינסקי ראש מוסדות עץ חיים, ועוסק באיסור קבלת תקציבים מממשלתיים.
המכתב שלפנינו מתווה את דרכה של היהדות החרדית ואת האידאולוגיה שלה לדורות הבאים. במכתבו מבקש ודורש המהרי"ץ ממוסדות 'עץ חיים' - המוסד הוותיק ביותר בישראל, לבלתי התפתות אחר הכספים שהממשל האזרחי מציע לראשונה לתלמודי התורה. על פניו לא נראתה שום בעיה ליטול את הכספים המדוברים (וגדולים וטובים אכן נטלו מהם מלוא חופניים), מה גם שמקורם של הכספים הוא מתשלומי מסים שנגבו מהישוב היהודי כולו. אולם המהרי"ץ דושינסקי בעיני הבדולח שלו חזה שבעתיד (הרחוק מאוד אומנם, כעבור עשרות שנים!), יידרש תשלום במזומן עבור אותה תמיכה, תשלום בצורת התערבות בתכני הלימודים. לזה הוא התנגד בכל תוקף.
וכה כותב המהרי"ץ דושינסקי במכתב המכונן שלפנינו: "היות ששמעתי כי נשלחו... לקבל מכספי מס החינוך, אשר אם חלילה יצליח מעשה שטן והת"ת [-והתלמודי תורה] לא יעמדו בניסיון יהי' חלילה הירוס תורתנו הקדושה, ....לבל יפלו ברשת אשר חופשים ריקנים טמנו להם, ...לגדור גדר ולעמוד בפרצה, להסיר פוקה ומכשול וכל שמצה... ותרבה תהילתו ומעלתו, וכל המקבל (את אותה התמיכה) תרבה מעילתו, מועל בקדושת תוה"ק... לבל יפרצו בה שועלים..."
המהרי"ץ דושינסקי מסיים בברכות מאליפות: "והנני בברכה מרובה אני תפילה לאריכות ימיו ושנותיו, תרב שלוותו, ועיניו ועינינו תראינה בנחמת ציון וירושלים".
הגאון רבי יוסף צבי דושינסקי [תרכ"ח-תש"ט], מגדולי התורה הנודעים בדורו. כיהן ברבנות בגאלאנטא ובחוסט, שם גם עמד בראשות ישיבות שהיו מהגדולות והחשובות בארצות הונגריה. בשנת תרצ"ג עלה לארץ ישראל ומיד הונחה עליו העטרה, לכהן פאר כרבה הראשי של עדה החרדית בירושלים ומנהיג היהדות החרדית בארץ ישראל כולה.
[1] דף נייר, 24 ס"מ. נייר שורות רשמי, כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו של המהרי"ץ דושינסקי.
מצב טוב מאוד. סימני קיפול.
תפריט נגישות
