|
פריט 21:
דף מפנקס החידושים של ה'חת"ם סופר' בעצם כתב יד קדשו
עוד...
|
|
|
נמכר ב: $14,000
מחיר פתיחה:
$
10,000
הערכה :
$30,000 - $40,000
עמלת בית המכירות: 22%
מע"מ: 17%
על העמלה בלבד
|
דף מפנקס החידושים של ה'חת"ם סופר' בעצם כתב יד קדשו
שני עמודים גדולים [כ-600 מילים!] בכתב-יד קדשו של קודש הקדשים מרנא ורבנא רבי משה סופר בעל ה'חתם סופר' - חידושים על מסכת גיטין.
החידושים שלפנינו הם בסוגיא ד'יאוש קונה', והם נדפסו בחידושי החתם סופר על הש"ס במקומם (גיטין נה ע"א, ד"ה והנה). הדף שלפנינו ממוספר כדף ב', כידוע, שהחתם סופר נהג לרשום חידושי כל סוגיא בנפרד, באופן סדור. בראש הדף מופיעה הכותרת (אף היא בכתב יד קדשו): "בעזה"י, יאוש קונה", והדף פותח במילים: "סמכו חז"ל לתקן".
בחידושים שלפנינו אנו נוכחים שוב להיווכח בגאונותו המפורסמת של החתם סופר ושליטתו האבסולוטית בכל מכמני התורה כמין חומר, הלכה ואגדה יחדיו. כאשר את המחלוקת ההלכתית המובהקת בדין 'תקנת השבים' שבמסכת גיטין, הוא תולה בדברי אגדה, בפירושו של רש"י בחומש בראשית בעניין שלוש מאות ושמונה עשר חניכיו של אברהם אבינו, האם הם אכן היו 318 איש או שמא היה זה רק אליעזר ששמו בגימטריה = 318. מכיוון שאת הלכת 'תקנת השבים' - להקל על בעלי התשובה, דורשת הגמרא מאברהם אבינו במלחמת המלכים, שאמר למלך סדום שאינו רוצה שום תשלום מלבד "את אשר אכלו הנערים", ולמדו מכך חז"ל ש"קשה גזל הנאכל". ולכן, אם היו שם אכן 318 איש, או אז רק במקום הפסד מרובה תהיה 'תקנת השבים'. אך אם היה שם רק אליעזר בלבד, אם כן גם בגזל מועט יהיה הדין של 'תקנת השבים'. ודפח"ח.
נציין נקודה נוספת, חשובה ומעניינת. כי החידושים המופיעים לפנינו בכתב יד קדשו של החתם סופר, נדפסו כלשונם במהדורות הקדומות של חידושי החתם סופר. אולם בשנים האחרונות יצאה לאור מהדורה חדשה ו"מתוקנת" של החתם סופר (מהדורת וערנער, תשס"ח). במהדורה זו תוקנו כביכול טעויות שנפלו במהדורות הקודמות. אך מעיון בכתב היד שלפנינו אנו נוכחים לראות כי אותן "טעויות" כביכול, הן הן הנוסח הנכון כפי שכתב החתם סופר בכתב יד קדשו. לדוגמא, בכתב היד שלפנינו (עמ' 1, שורה 16), מופיע: "תקנת הגזלנים", וכן מופיע במהדורות הדפוס הקדומות, אך במהדורה החדשה המהדירים "תקנו" וכתבו: "תקנת השבים", זאת משום שהמהדירים סברו שמדובר בטעות של המדפיסים הקודמים, אך למעשה, בכתב היד שלפנינו הנחשף כאן לראשונה אנו נוכחים לראות שהם עצם דברי קדשו של החתם סופר. אנו ספרנו כשבע או שמונה שינויים, בשני העמודים שלפנינו בלבד, בדרך כלל שינויים מינוריים שאינם משנים את תוכן החידושים, אך הם עדיין סילוף לשון קדשו של החתם סופר. לא נותר לנו אלא לפסוק את פסוקו של החתם סופר "חדש אסור מן התורה"...
תגלית נוספת שנחשפת בכתב היד שלפנינו היא, כי שורה שלמה בכתב יד קדשו של החתם סופר נשמטה לגמרי מהמהדורות הנדפסות! בכתב היד שלפנינו (עמ' 2, שורות 1 ו-2), מופיעות המילים: "היינו היכי שהגזלן רוצה ליתן לו דמי עצים". ומילים אלו אינן מופיעות לא במהדורה הקדומה ואף לא במהדורה החדשה!
מפורסמת סגולת ההבטה בכתב יד קדשו של החתם סופר. וכך כתוב בהקדמת דרשות החתם סופר בשם המהר"ם בנעט על חשיבות ההבטה בכתב יד קדשו של החת"ס: "והשיב (המהר"ם בנעט) להם... מסתכל אני בהכתב (של החת"ס) לפי שהוא מסוגל ליראת שמים". וכן הגה"ק רבי יואלי'ש מסאטמאר אמר לחסידיו שמקובל שלקרוא בכתב יד של החתם סופר הוא סגולה ליראת שמים. כמו כן ידוע שבנו של החתם סופר, הגה"ק רבי שמעון סופר אב"ד קראקא, כאשר היה צריך להופיע בפני הממשלה בנושאים גורליים ליהדות, היה מוציא מחיקו את כתב ידו של אביו והיה מעיין בו. לאור זאת, צאצאיו של החתם סופר, ונגידים וגבירים בעולם היהודי חיזרו להחזיק ברשותם את כתב יד קדשו של החתם סופר, כסגולה ליראת שמים, ולהגנה מכל פגע, ולמזל טוב.
תפריט נגישות
