"הגיעו המים עד נפש ואין מציל. השטן המקטרג משתולל בשדנו העזוב... ואין מי שיעמוד כנגדו. מה יהיה בסופנו? לאלוהים ...

"הגיעו המים עד נפש ואין מציל. השטן המקטרג משתולל בשדנו העזוב... ואין מי שיעמוד כנגדו. מה יהיה בסופנו? לאלוהים פתרונות. רע, רע מאד" – מכתב מרגש ולא ידוע של המשורר החלוצי הדגול מ. לוסטרניק – פולין 1936
מכתב מהסופר העברי-יידי מלכיאל לוסטרניק הי"ד לחברו, המשורר גבריאל יוסף טלפיר (1990-1901), יולי 1936.
"הגיעו המים עד נפש ואין מציל. השטן המקטרג משתולל בשדנו העזוב, הפתוח במפולש לכל רוח רעה, ואין מי שיעמוד כנגדו. אפילו על ארצנו הדלה שהיא תחנת חיינו האחרונה, לא פסחה היד הזוממת. מה יהיה בסופנו? לאלוהים פתרונות. רע, רע מאד. שרפה אחזה בשמי חיינו ואנו עומדים דלים וריקים, מוכי תמהון וחדלי מעש" .
לוסטרניק כותב מלודז' שבפולין לחברו בארץ ישראל בתחילת מאורעות תרצ"ו בארץ ולנוכח המצב בגרמניה ובאירופה - מזועזע כולו לנוכח ההווה הקשה והחשש העתידי לגורלו של העם בארץ ובגולה.
מן המכתב עולה שלוסטרניק, המשורר הציוני האידיאליסט, הקשיב היטב לקול ההיסטוריה. ברגישותו הגדולה היה הוא מהמעטים שידעו לקרוא היטב את המאורעות. הוא תפס היטב, שלוש שנים לפני המלחמה והשואה, את האיום הקיומי על העם היהודי הן באירופה והן ב"תחנת חיינו האחרונה", ארץ ישראל. התימהון אוחז אותו על כך שגם בארץ, תקוות החיים של עם ישראל, יש שוד ושבר בדמות המאורעות. הוא מתאר שהעם היהודי עומד מוכה תימהון, ומדבריו מבצבצת נימה של ביקורת יחד עם תיאור נכון של המצב האיום.
מלכיאל לוסטרניק (1942-1911) נולד בלודז' למשפחה ציונית משכילה. היה מחניכי מוסדות החינוך העבריים של יצחק כצנלסון בעיר ובגימנסיה העברית-פולנית בה. היה חבר בתנועת הנוער "גורדוניה" ואף חיבר לה המנון ("שיר הגורדונאים") שהיה מושר בפי החברים. ב-1927 החל לפרסם משיריו בכתבי העת העבריים בפולין ("בדרך"). ערך את כתב העת "ראשית: במה לענייני חיים, ספרות ומדע" (ורשה, תרצ"ג-תרצ"ד) וכן היה מעורכי הרבעון "תחומים" (ורשה, תרצ"ז-תרצ"ח).
מתוך המכתב נראה שלוסטרניק שאף לעלות ארצה אולם לא יכול לממש את שאיפתו, וכך כתב: "מובן שאת הזמנתך לבוא ארצה הייתי מקבל, אם הדבר היה תלוי אך ורק בי וברצוני החופשי. אולם הדבר אינו פשוט כל עיקר. לפי שעה מוכרח אני עוד לשבת בפולניה ולהסתפק בחזון ארץ ישראל. בואי ארצה – חזון למועד!".
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ברח לוורשה, ובגטו היה פעיל בעבודת התרבות העברית. בקיץ 1942 עשה ניסיון להימלט מן הגטו, אולם הנאצים ירו בו למוות.
מכתב מרגש ולא ידוע!
כתוב על נייר רשמי של מפעל לטקסטיל בלודז' (אולי היה בבעלות משפחתו של לוסטרניק).
מצב: טוב מאוד. סימני קיפול. קרעים קטנים בראש הדף.