שתי גלויות עם תמונתו של המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק – 1910, 1919

א. גלויה עם תצלום מוכר בצבעי חום-לבן של חברי "הוועד האודיסאי", אודסה, 1910.
מופיעים בתמונה ארבעה סופרים יהודיים מוכרים: חיים נחמן ביאליק (1934-1873), מרדכי בן-עמי (1932-1854), שלום עליכם (1916-1859) ומנדלי מוכר ספרים (שלום יעקב אברמוביץ') (1917-1836).
"הוועד האודיסאי", ובשמו הרשמי "החברה לתמיכת בני ישראל עובדי אדמה ובעלי מלאכה בסוריה ובארץ הקדושה", הוא אחד מגלגוליה של תנועת "חיבת ציון" שהוקמה באודסה בעקבות פרעות "סופות בנגב" (1881).
הוועד עסק רבות בגיוס כספים למען היושבים בארץ ישראל.
מצב: טוב מאוד.
ב. ביאליק, אחד העם ואישים נוספים, קושטא, 1921.
בחודש מרץ 1921 יצא ביאליק מאודסה למוסקבה, להשתדל שם בדבר היתר יציאה לארץ ישראל עבורו ועבור קבוצת סופרים ועסקנים מאודסה. נלוו אליו בנסיעה זו משה קליינמאן, ליאלי קויפמן (בתו של "שלום עליכם") ובעלה ד"ר מיכאל קויפמן. במוסקבה התאכסנו אצל משפחת זאלקינד, קרוביו של קליינמאן. לאחר מאמצים מרובים וסיוע מצד הסופר הרוסי מקסים גורקי, קיבלה החבורה סוף סוף את היתר היציאה.
בקיץ של אותה שנה, הפליג ביאליק עם אשתו ועם קבוצת הסופרים מנמל אודסה באוניית המשא אורסלאן, שכונתה "אוניית הסופרים", לקושטא. בכך ירד, למעשה, המסך על המרכז הספרותי העברי החשוב שהתקיים באודסה עשרות שנים. בקושטא השתהה כמה שבועות בענייני "דביר". לאחר מכן שהה כמה שנים בגרמניה. בתרפ"ג הגיע ארצה.
התמונה שלפנינו צולמה בקושטא.
בתמונה נראים סופרים חשובים מבני התקופה ששהו בקושטא באותה עת. בשורה הראשונה עומדים ביאליק אחד העם. כמו כן נראים שם הסופרים י.ח. רבינצקי (שותפו של ביאליק בחיבור "ספר האגדה"), יעקב פיכמן ושמריהו לוין.
בכ' בתמוז, יום פטירתו של הרצל, התכנסו כל העולים לארץ ישראל באולם גדול בקושטא, וביאליק נשא בפניהם נאום ציוני מלהיב. ייתכן שהתמונה צולמה סביב האירוע הזה.
על גב הגלויה רשומות בעט המילים "קושטא 1921", ובעיפרון המילים "ביאליק (הראשון בחליפה כהה מימין)".
הגלויה לא הייתה בשימוש.
מצב: טוב מאוד.