מכירה פומבית 12 חלק א' פנטגון פלטיניום חלק א
פנטגון פומביות
5.12.20
עמק האלה 12 מודיעין /זבוטינסקי 100 פתח תקווה, ישראל

בעקבות בקשת הפרקליטות לעצור את מכירת חלק מהפריטים עד לבירור המשפטי למי שייכים 

החלטנו להוציאם מהמכירה עד לבירור הסופי

אנו מקווים שלאחר הבירור המשפטי הפריטים יחזרו למכירה במכירות הקרובות


בברכה

פנטגון פומביות





אין מכירה כזו!!!

לא היתה מעולם מכירה כזו!!!!

לא תיהיה מכירה כזו!!!!

כל פריט מוזיאוני!!!!


מכירת פלטניום של פעם בחיים....

בין הפריטים:
עיזבונו של נשיא מדינת ישראל השני
מר יצחק בן צבי
סליל ההקלטה המקורי של הכרזת הקמת מדינת ישראל
16.5.1948 מפי דוד בן גוריון הטקס המלא!!!
מעולם לא היה בשום בית מכירות בארץ או בעולם....
  סליל הסרט המקורי
משנת 1938 ליל הבדולח....
ועוד ועוד....
שווה לחכות ולהתחיל לחסוך
כסף ....
פריטים לפנתאון
ללא ספק!!!

למידע נוסף
המכירה הסתיימה

פריט 41:

מחברת מסווגת "סודי" - סיכום מבצע קדש יומיים אחרי סיומו! מפקדת אוגדה 38 1956. בכתב ידו? של מפקד האוגדה יהודה וולך.

לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא 
הפריט הוצא מהמכירה

מחיר פתיחה:
$ 600
עמלת בית המכירות: 20%
מע"מ: 17% על העמלה בלבד

מחברת מסווגת "סודי" - סיכום מבצע קדש יומיים אחרי סיומו! מפקדת אוגדה 38 1956. בכתב ידו? של מפקד האוגדה יהודה וולך.
מחברת בכתב יד, מסווגת סודי, ובה סיכום מפקדת אוגדה 38 לגבי אירועי מבצע סיני. הסיכום נערך יומיים אחרי סיום המלחמה - ב-7 בנובמבר 1956.
המחברת כוללת 10עמודים כתובים בכתב יד וכן דף נוסף המונח בתוכה.
בציטוט  של מפקד אוגדה 38 
יהודה וולך או בכתב ידו?
וולך נולד בגרמניה ב-1921 למשפחה ציונית, ועלה לארץ עם הוריו בשנת 1936.
לאחר שסיים את לימודיו התיכוניים עלה להכשרה להתיישבות בקיבוץ בית זרע, שם פגש את חוה טורצקי, שעמה התחתן. יחד היו חברים בגרעין המייסד של קיבוץ עין דור. לזוג נולדו שלושה ילדים, רוני, אליעזר ואורי.
במלחמת העצמאות היה מפקד גדוד 51 בחטיבת גבעתי, ולחם בנגב הצפוני. במבצע יואב, בין ה-16 באוקטובר ל-17 באוקטובר 1948, פיקד ואלך על גדודו בקרב לכיבוש מתחם מבוצר[1] שכלל ארבעה מוצבים: גבעה 113, גבעה 100[2], משלט הצומת הצפוני[3] ומשלט הצומת הדרומי[4]. הקרב הקשה סימל את הבקעת הדרך לנגב הנצור ונהרגו בו 30 מחיילי גבעתי. בזכות כיבוש הצומת הוא זכה לשם החטיבה שהצליחה לכבוש אותו וגדוד 51 זכה לשם "גדוד הבוקעים הראשון"[5]. לאחר המלחמה שימש כמפקד חטיבת גבעתי[6]. בשנת 1949 מונה לפקד על חטיבה 10. ב-1956 (לפני מבצע קדש) היה אחד משני מפקדי האוגדות הראשונים בצה"ל (יחד עם חיים לסקוב), כאשר הקים ופיקד על אוגדה 38 שנעה בציר המרכזי בסיני. קרבות האוגדה שבפיקודו סביב אבו עגילה ואום כתף נחשבים לקרבות כושלים של צה"ל, ייתכן שבשל סכסוך בינו לבין משה דיין, שהיה רמטכ"ל, על צורת ההפעלה של השריון בעקבותיו פקד דיין ישירות על האוגדה, תוך שהוא עוקף את סמכותו של ואלך[7]. בקרבות אלו לא הצליחו ארבע חטיבות צה"ליות להתגבר על שתי חטיבות מצריות שהיו ערוכות במתחמים מאורגנים. אבדות צה"ל בקרבות אלו היו גבוהות והכוח המצרי נסוג מהמתחמים רק לאחר שלושה ימי קרב, בעקבות הפעולה האנגלו-צרפתית במצרים[8]. לאחר המלחמה חזר לפקד על חטיבה 10, והפך אותה לחטיבה ממוכנת, וכן שימש כראש ענף חי"ר במחלקת ההדרכה (מה"ד).
למד לתואר מוסמך בהיסטוריה כללית ובסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, והמשיך לדוקטורט בהיסטוריה צבאית באוניברסיטת אוקספורד. נושא עבודת הדוקטורט שלו היה "הדוגמה של קרב ההשמדה".
מאז שנת 1970 היה חבר סגל ופרופסור באוניברסיטת תל אביב[9]. כיהן כראש המגמה להיסטוריה צבאית באוניברסיטה, היה חבר בצוות החוקרים של "המכון להיסטוריה גרמנית" של האוניברסיטה וראש בית הספר להיסטוריה שלה. מאז שנת 1978 היה יו"ר החברה הישראלית להיסטוריה צבאית שליד אוניברסיטת תל אביב.
ואלך ייסד את המסלול האקדמי בפו"ם (המכללה הבין זרועית לפיקוד ומטה), בית הספר להכשרת הקצינים הבכירים בצה"ל, שבו משולב תואר אקדמאי, וספרו "תורות צבאיות" (מ-1977) היה במשך שנים ספר היסוד לחניכי פו"ם.
נוסף על כך, היה ואלך בעל מעמד בחו"ל, וכיהן כפרופסור אורח במרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים באוניברסיטת ג'ורג'טאון בארצות הברית. בשנת 1978 היה חבר בוועדת חקירה בינלאומית בווינה, שחקרה את עברו של הדיפלומט האוסטרי קורט ולדהיים.
בשנת 2001 נבחר על ידי המרכז לביבליוגרפיה בינלאומית בקיימברידג', כאחד מ-2000 אנשי המדע הבולטים של המאה ה-20.
בשנת 2003 זכה ואלך בפרס יצחק שדה לספרות צבאית, על מפעל חיים בתחום המחשבה והספרות הצבאית.
אל"ם פרופסור יהודה ואלך הלך לעולמו באוגוסט 2008 ונקבר בבית הקברות בקיבוץ נירים.

"במבצע קדש הופעלה האוגדה בפיקוד הדרום בפיקודו של אל"ם ואלך והוטל עליה לפרוץ בציר המרכזי ולכבוש את מתחמי אום כתף ואבו עגילה, האוגדה נכנסה לקרב בלא ידיעת המטרה האסטרטגית של המבצע (שנשמרה בסוד מהדרג הלוחם), בצורה חפוזה ובכוחות שאינם מאומנים, פיקוד האוגדה נעקף על ידי דרג הפיקוד והמטכ"ל ובקרב שהתפתח לא הצליחה האוגדה לכבוש את המערך המצרי וספגה אבדות קשות ובכללם אחד המח"טים שהסתער בראש כוחותיו (אל"ם שמואל גלינקא), רק החלטת אלוף הפקוד להטיל את חטיבה 7 הביאה לפריצת הציר ולעמידת האוגדה במשימתה."
צולם חלק מהמחברת.

לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא 
נגישות
menu