מכתב מאת האדמו"ר רבי יוחנן סופר מערלוי

מכתב מאת האדמו"ר רבי יוחנן סופר מערלוי

מכתב בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר מערלוי רבי יוחנן סופר - גלויית דואר שנשלחה ממגייר לרבי שלמה סופר בעניין משפטם של יהודים ומשפטו של רבי חיים מאשקאוויטש, ובהבנת לשונות של מרן החתם סופר, ועוד עניינים.

במכתבו כותב האדמו"ר: "הדיון של ש"ב מרת הינדו תחי' התחיל אתמול וימשך עוד כנראה ערך ב' שבועות ובו ידונו גם הרבה יהודים חשובים ובניהם מו"ה חיים מאשקאוויטש נ"י שהוא מאחד היהודים היותר חשובים במדינה" (וכותב כי שם אמו 'שרה' - לתפילה), ומוסיף: "ה' הטוב ירחם עלינו להשיב שופטינו כבראשונה ולהסיר ממנו יגון ואנחה אמן" ומוסיף: "עתה אנו מבינים היטב המשך הדברים כי שופטים כאלו גורמים יגון ואנחה, וד"ל", ומוסיף כי שאלו את הגאון רבי אברהם סגל מדוע כשנצרך רבינו החתם סופר בכתביו לכתוב מילת "עיקר", הוא כותב "עיקור" בוואו, והלה השיב להם הטעם, שאבותינו קראו לה' יתברך שהוא 'עיקר העיקרים', לכן לא רצה החת"ס להתמש במילה זו לדבר אחר ושינה בלשונו ל'עיקור'.

האדמו"ר רבי יוחנן סופר [תרפ"ג - תשע"ו 1923-2016], כיהן כאב"ד וראש ישיבת 'אהל שמעון מערלוי', שריד לשושלת רבני משפחת סופר המעטירה - דור חמישי לחתם סופר. אוד מוצל מאש משואת יהדות הונגריה. היה מראשי 'מועצת גדולי התורה' של 'אגודת ישראל'. עסק בתורה כל ימיו, בעמל ובמסירות נפש. חיבר ספרי חידושי תורה ופסקי הלכות, והיה מגדולי הרבנים בארץ ישראל. מלבד זאת, עסק רבות בההדרת ספרי אבותיו וזקניו הגאונים וספרי גדולי גאוני הונגריה. לאחר השואה, כיהן כרב ומורה הוראה בעיר בודפשט. עם עלותו ארצה הקים את ישיבת ערלוי ואת קהילת חסידות ערלוי, הנחשבת בין הקהילות החסידיות החשובות שנוסדו בארץ ישראל לאחר השואה.

[1] גלויית דואר כתובה בידי האדמו"ר משני צידיה. 15.5x11 ס"מ. קרע חסר בצדה העליון ללא פגיעה בתוכן המכתב. מצב טוב.