"פניית יהודי איראן לעזרת השר משה מונטיפיורי", מכתב זעקה מיוחדת מאת הגאון ר' יעקב יצחקי ה'רב הראשי' של דאגסטן ...

"פניית יהודי איראן לעזרת השר משה מונטיפיורי", מכתב זעקה מיוחדת מאת הגאון ר' יעקב יצחקי ה'רב הראשי' של דאגסטן בהרי הקווקז אל השר מונטיפיורי, תרל"ג 1873.

המכתב שלפנינו נשלח ביום ח' אדר תרל"ג, בשליחות יהודי איראן הנתונים בצרה ובשביה. כותב המכתב הגאון ר' יעקב יצחקי רבה הראשי של דאגסטן, רפובליקה הנמצאת בדרום הפדרציה הרוסית, הגובלת באזרבייג'ן ובגיאורגיה, ומשם כך היוותה את המקום היהודי הקרוב ביותר באירופה, עבור יהודי איראן. בתחילת המכתב הוא מסביר מדוע המכתב נשלח על ידו, וזאת משום שאין שירות דואר כלל מאיראן לעולם הגדול, ואף הוא קיבל את זעקת יהודי איראן אך ורק דרך "ישמעאלים הנוסעים לקדושיהם אשר בארץ פרס, כי בתי הדואר לא קביעי התם, מאת צאן קדשים העדר הנפלאה, שארית הפליטה הנמצאה, בערי המדאן וכורדסתאן נר"ו, מרי לב מיום ד' נוראה, להגיעם ליד אדוני אשר בחר ד' בו לשום להם שארית". הוא מבקשו להתייחס לבקשתם בכל לב, "והנני להריצם במוקדם לפני הדום רגלי אדוני, ויעתר עתירות דבריהם לפניו, וידונם לכף זכות, כי אין אדם נתפס על צערו". וכן הוא מציע את עצמו לעזר ולסעד בכל מה שיצטרך בעניין, "והיה אם ייטב בעיניו להטפיל אותי בימים יוצרו בדבר מה הנוגע להאמללים הללו, הנני ועשיתי ככל אשר תצויני, כאשר בעזרת הצור ב"ה רבות עשה עבדך החתום בכל מאמצי כוחו, לנהל הנכשלים הרבים מהם במזון וצידה, כיד אנשי מדינתי הטובה עליהם".

בסוף המכתב הוא רושם את כתובתו המדוייקת בהרי הקווקז ברוסיה.

המכתב נכתב על נייר מסמכים רשמית, עם הבלאנק, וחתימתו בלשה"ק ובלועזית.

הגאון ר' יעקב יצחקי המכונה גם לפעמים בשם ה'יעב"ץ' או 'בהררי"ץ', נולד בשנת תר"ו לאביו ר' יצחק בעיר דרבנט שבדאגסטן הנמצאת בהרי הקווקז שברוסיה. למד תורה מפי אביו, ובהגיעו לגיל 22 שנה התמנה על ידי אביו ובהסכמת העדה לרב ראשי ואב בית דין למדינות דאגסטן. במהלך כהונתו עמד בקשרים עם רבנים שונים בתקופתו. בשנת תרס"ז, לאחר ארבעים שנות כהונה כרבה הראשי של דאגסטן, התפטר מתפקידו ועלה לארץ ישראל עם אשתו ושני בניו. בשנת תרס"ח הניח אבן פינה וייסד את המושבה 'באר יעקב' שנקראה על שמו. הוא התיישב בירושלים, ושם המשיך בלימוד תורה ובכתיבה. במלחמת העולם הראשונה סבל ממצוקת רעב וממחלות, ושני בניו נלקחו לשרות עבודה בצבא הטורקי. בז' בסיוון תרע"ז נפטרה רעייתו ושבועיים אחר כך בכ"א סיוון תרע"ז נפטר גם הוא, ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים. השאיר אחריו הרבה כתבים, ביניהם מאמרים רבים בהשקפה שפירסמם בעיתוני התקופה. אך חיבורו המרכזי הוא "אהלי יעקב", העוסק בעשרת השבטים ועל השתייכות העדה, לטענתו, למספר שבטים שהוגלו מארץ ישראל.

השר משה מונטיפיורי ורעייתו יהודית, רשומים באותיות של זהב בהיסטוריית העם היהודי, כדורשי שלום אחיהם שבגולה, וניצול כל קשריהם לטובתם.

1 עמוד, 26.5x21.5 ס"מ, מצב טוב מאד.