ספר מכתב אליהו - פירושי הגר"א על שיר השירים, חבקוק ועוד - פראג, תקע"א - מהדורה ראשונה – חתימות רבי מרדכי אדלר כ"ץ

ספר מכתב אליהו - פירושי הגר"א על שיר השירים, חבקוק ועוד - פראג, תקע"א - מהדורה ראשונה – חתימות רבי מרדכי אדלר כ"ץ

ספר מכתב אלי'[הו], ביאור על שיר השירים ועל ספר חבקוק וליקוטי חידושים ברמב"ם וסוגיות הש"ס, מאת הגר"א מווילנא. פראג, תקע"א 1811. הוצאת "שמואל הקטן" [ר' שמואל קליין]. מהדורה ראשונה של הביאור על שיר השירים וחבקוק. במהדורות הבאות נדפס נוסח שונה ומתוקן.
את הפירוש על שיר השירים וחבקוק הדפיס המו"ל על פי העתקה בכתב-יד שהגיעה לידו. הפירוש נדפס בשיבושים והשמטות. בשנת תר"ב הדפיסו נכדי הגר"א נוסח מתוקן של ביאור זה, בתוספת קטעים שלא נדפסו לפנינו (נוסח זה מכונה על ידם "פירוש א'"), ואף הוסיפו פירוש נוסף מהגר"א (המכונה על ידם "פירוש ב'"). במהדורתם לא מתייחסים נכדי הגר"א כלל למהדורה שלפנינו, ראה פריט הבא.
בראש הספר שלושה דפי "פרענומראטען", עם שמות מנויים מאזור בוהמיה ומורביה.
בגב השער נדפסה "הקדמת בני הרב המופלג…", חתומה על ידי "יהודא ליב בן הגאון המנוח מ"ו אלי' זצ"ל" - אין זו אלא הקדמת בני הגר"א ל"פירוש על כמה אגדות" (ווילנא תק"ס). המו"ל, ר' שמואל קליין, השמיט את שתי הפסקאות האחרונות ואת שמו של רבי אברהם בן הגר"א (שנפטר בינתיים). כמו כן, קיצר את הפסקה הראשונה והשמיט ממנה את הקטע עם דברי הביקורת על רבי מנחם מנדל משקלוב ורבי משה מפינסק (ראה פריט 19).
חתימות ורישום בעלות של רבי "מרדכי אדלער כ"ץ" - רבי מרדכי הכהן אדלר (תקי"א-תקצ"ד), בן רבי בער אדלר, דודו של הנשר הגדול רבי נתן אדלר מפרנקפורט, דיין בעיר מולדתו פרנקפורט. משנת תקס"ב כיהן כאב"ד הנובר. בשנת תקפ"ט פרש מן הרבנות ובנו הצעיר, רבי נתן הכהן אדלר בעל "נתינה לגר", נתמנה במקומו לרב בהנובר (לימים כיהן רבי נתן כרבה הראשי של אנגליה). בנו הגדול רבי בער הכהן אדלר (תקמ"ה-תרכ"ו) היה מדייני עירו פרנקפורט דמיין. חבר נעורים של ה"חתם סופר" וה"מחנה לוי".
[4], כד דף. 21.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים ובלאי. קמטים בקצות הדפים. סימני עש. כריכה חדשה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 150.
מקור: אוסף ישעיהו וינוגרד ז"ל, ירושלים.

כשהגר"א סיים את פירושו לשיר השירים
רבי ישראל משקלוב, תלמיד הגר"א, מביא בהקדמתו לספרו "פאת השולחן" עדות על שמחתו של הגר"א בעת שסיים את פירושו על שיר השירים ואת הדברים המופלאים שאמר על עצמו: "...ולא יכולתי להתאפק מלהודיע סיפור אמיתי נפלא אשר שמעתי מפה קדוש תלמיד מובהק של רבינו הקדוש רב חביבי... הרב הה"ג החסיד המקובל הגדול המפורסם בעולם כבוד מו"ה מנחם מענדיל מעה"ק ירושלים ת"ו... והיה בעת ששימש לפני רבינו הגאון נ"ע בהיותו בק"ק סערהייא בשעה שסיים פירושו על שיר השירים שקיבל ממנו והוה בדיחא דעתיה ושמח בשמחת תורתו הקדושה, ויקרא למחותנו הגאון הרב דסערהייא ז"ל, ולבנו הגדול הרב המפורסם מוהרי"ל ז"ל, וצוה לסגור חדרו, והחלונות סוגרו ביום והדליקו נרות הרבה וכאשר סיים פירושו נשא עיניו למרום בדבקות עצומה בברכה והודאה לשמו הגדול יתברך שמו, שזיכהו להשגת אור כל התורה, בפנימיותיה וחוצותיה...".
רבי ישראל מוסיף וכותב כי הגר"א הפליג לדבר אז על ידיעתו בכל החכמות (ראה פריט 59), והמשיך בדיבורים מופלאים על דרגתו בחכמת התורה:
"אחר כך אמר כי ברוך ה' כל התורה כולה שניתנה בסיני ידעה לתכליתה וכל הנביאים וכתובים והמשניות ותורה שבעל פה היאך גנוזים בה ולא נשאר לו שום ספק באיזה הלכה וסוגיא בכל התורה לעת זקנותו וידע כל תורה שבעל פה וכל הפוסקים עד האחרונים שעל השולחן ערוך ובררה והגיה אורות מאופל השיבושים ועשאן כסולת נקייה מהפסולת, ובנסתרות - כל אשר יש בידינו הזוהרים ותיקוני זוהר וספר יצירה וכתבי האר"י ז"ל והפרד"ס גמרם וידעם לתכליתם בניקיון מן פסולת השיבושים רבים שעלו בם קמשונים והגיהם בראיות ברורות כשמש... והשיג שמות של כל אחד ואחד ואיה מקומם בתורה שבכתב.. ולא גילה לשום אדם וגם לא כתבם בשום ספר, והגאון דסערהייא הנזכר בכה לפניו שיניח רושם סתום בכתב כדי שישאר בעולם ולא אבה, ואמר שזה אצלו גנוז על דרשה ראשונה לעלמא דאתי והזהירם בל יגלו זה, אך אחרי עלייתו למרום סיפר לי תלמידו הרב הנזכר, ולמען ידעו גדולת תורתו ולא ישתכח כתבתיה פה...".