ספר ברייתא מעשה תורה, עם הוספות מאת הגר"א מווילנא – שלוש מהדורות

ספר ברייתא מעשה תורה, עם הוספות מאת הגר"א מווילנא – שלוש מהדורות

שלוש מהדורות של ברייתא מעשה תורה, המיוחס לרבי יהודה הנשיא, עם הוספות מאת הגר"א מווילנא.
1. ספר ברייתא מעשה תורה, עם הוספות מאת הגר"א. וורשא, [תרכ"ד] 1863. מהדורה ראשונה של הוספות הגר"א.
חותמת בעלים: "ישראל דוד לייען מאן".
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 375.
2. ספר ברייתא מעשה תורה, עם הוספות מאת הגר"א, בעריכת רבי אברהם בן הגר"א. [וורשא, תרמ"ה 1884]. מהדורה מורחבת, עם הוספות רבות חדשות, וליקוטים נוספים מאת הגר"א. חסר דף אחרון.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 377.
3. ספר ברייתא מעשה תורה, עם הוספות מאת הגר"א. וורשא, [שנות התר"פ בקירוב].
ספר מס' 2 כרוך עם:
• ספר המפואר לרבי שלמה מלכו. וורשא, תרמ"ד 1883.
• ספר מעשה רב. ווילנא, תרמ"ט 1888. דפוס סטריאוטיפי של מהדורת ווילנא תרמ"ז. וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 817.
5 ספרים ב-3 כרכים. גודל ומצב משתנים.
מקור: אוסף ישעיהו וינוגרד ז"ל, ירושלים.

"מאורינו ומורינו, כוכב המזהיר אשר כל העולם עומד עליו, התנא אלקי כ"ש מה"ו אליהו מווילנא ז"ל...". (רבי יוסף שאול נתנזון בעל "שואל ומשיב" בהסכמתו לספר ברייתא מעשה תורה)

ברייתא מעשה תורה - חיבור שחיבר הגר"א בימי חוליו, כשנאסר עליו ללמוד

הספר "ברייתא מעשה תורה" מבוסס על ברייתא עתיקה, בשם "מעשה תורה", שייחסוה לרבי יהודה הנשיא - מחבר המשנה, ובה ליקוטים שונים מדברי חז"ל שבאו במספר ומניין. ברייתא זו נדפסה מספר פעמים החל מראשית הדפוס. הגר"א מווילנא התבסס על הברייתא והוסיף בה סעיפים רבים, מכל חלקי הש"ס והמדרשים, ובכך הרחיבה לכדי חיבור גדול.

הוא נדפס לראשונה על ידי רבי נח חיים לוין מקוברין בוורשא בשנת תרכ"ד, ולאחר מכן בשנית בשנת תרמ"ה.

בפעם הראשונה נדפס רק חלק מן החיבור, עד מספר עשר בלבד (וכפי שנכתב בשער השני: "חלק עשרה מאמרות"). בשער הראשון של הספר נכתב כי החיבור שבכתב-היד היה "כספר החתום" שכן הגר"א כתב את הדברים בקיצורים ("כי לא כתב רק ראש המאמר מכל הספר בקיצור כדרכו בקודש"), וכי החיבור נערך על ידי רבי נח חיים לוין. בהסכמת הגאון רבי יוסף שאול נתנזון בעל "שואל ומשיב" מסופר על כמה מגדולי הדור שניסו לפענח את רמיזות הגר"א, בהם ה"שואל ומשיב" עצמו וכן הגאון רבי עקיבא איגר. במהדורה השניה נדפס החיבור בצורה מורחבת (עם ליקוטים על כל המספרים) ובשער הספר מופיע כי רבי אברהם בן הגר"א ערך את החיבור והעתיק את כל המאמרים באופן שלם, ואף הוסיף תוספות משלו (בהקדמה למהדורה זו נכתב כי התוספות מרבי אברהם בן הגר"א התקבלו מאת רבי שמואל לוריא).

בהסכמת ה"שואל ומשיב" למהדורה הראשונה (שקוצרה מעט במהדורה השניה) מסופר כי חיבור זה נכתב על ידי הגר"א בשעת חליו, כאשר הרופאים אסרו עליו להתעמק בלימוד בשל מחלתו. ה"שואל ומשיב" מכנה את הגר"א בהסכמתו "מאורינו ומורינו, כוכב המזהיר אשר כל העולם עומד עליו התנא אלקי כ"ש מה"ו אליהו מווילנא ז"ל", ומספר "אשר בעת חליו והרופאים פקדו עליו לבלתי יעמיק בתלמוד אמר בלבו להראות לבני האדם כחו וגבורתו בשני התלמודים וספרי וספרא זהר ותיקונים עם כל המדרשים…".

מדברי ה"שואל ומשיב" עולה כי החיבור נכתב על ידי הגר"א עצמו, אך ב"עלית קיר" (אות מט) מובא כי החיבור נכתב מפיו על ידי תלמידו: "...ושמעתי מהרה"ג ר' דוב בער המ"ץ מווילנא, כי זה נכתב מתלמידו כאשר יצא מפי הגאון בעל פה בשכבו על מטתו בחוליו והוא כתב על הספר בדיו…" (וראה: הרב דוד קמינצקי, תורת הגר"א, עמ' תכח-תכט על שאלת קיומו של החיבור בכתב-יד קדשו של הגר"א).

בהמשך הסכמתו מספר ה"שואל ומשיב" בשמו של רבי וואלף שיף, כי כאשר היה כתב-היד של החיבור בידי חותנו של ר' וואלף - הגאון רבי עקיבא איגר התפעל ממנו מאד: "כאשר ראה המחברת הלז היה לפלא בעיניו מאוד".