ספר פרי יצחק – הורודנא, תקנ"ח – עם פיסת הנייר הנדירה ובה הסכמת רבי סעדיה מווילנא בשם רבו הגר"א – העותק של רבי יוסף ...

ספר פרי יצחק – הורודנא, תקנ"ח – עם פיסת הנייר הנדירה ובה הסכמת רבי סעדיה מווילנא בשם רבו הגר"א – העותק של רבי יוסף זונדל מסלאנט, עם חתימותיו
ספר פרי יצחק, ביאור על ספר יצירה, מאת המקובל רבי יצחק אייזיק מפולוצק. הורודנא, [תקנ"ח] 1797. מהדורה ראשונה.
העותק שלפנינו כולל את הסכמת רבי סעדיה מווילנא בשם רבו הגר"א שנדפסה על פיסת נייר והודבקה מעבר לשער. פיסת נייר זו נדירה (מלבד העותק שלפנינו ידוע לנו על עותק אחד בלבד שבו היא מופיעה, עותק הספריה הלאומית).
בהסכמה זו מספר רבי סעדיה ב"ר נתן נטע מווילנא, תלמיד הגר"א, כי שאל את רבו הגר"א האם להדפיס את הספר וכי הגר"א בירך והסכים על הדפסת הספר: " ואמרתי, הרב בעל המחבר ספר באר יצחק שואל מאת רבינו אם להביא על מזבח הדפוס החיבורים הנ"ל, ואמר אתחזק גברא בספרו באר יצחק, ידפיס וידפיס...".
המחבר, רבי יצחק אייזיק ב"ר יקותיאל זלמן מפולוצק, כתב גם ביאור לתקוני זהר שנדפס תחת השם "באר יצחק" (זולקווא, תקל"ח), ובו מביא חידושים ששמע מהגר"א. ספר זה הוא אחד מן הספרים הראשונים המביאים שמועות מדברי הגר"א מווילנא עוד בימי חייו.
העותק של הצדיק רבי יוסף זונדל מסלאנט. בתחתית השער מופיעה חתימתו: "זונדל מסלאנט 10 קאפיקעש" [=קופייקות, מטבע רוסי]. בבטנת הכריכה רישום נוסף של רבי זונדל על קניית הספר, בתקופת היותו בווילנא בצעירותו (בחיי אביו): " קניתיו מן ר' יוסף מ"ס [מוכר ספרים] דק' ווילנא העומד על חצר בית הכנסת, יוסף זונדל במ"ו ביינוש יצ"ו מק"ק סלאנט".
בראש עמוד השער רישום בעלות מאוחר יותר בכתב ידו: " מצאתי במזאט [=במכירה פומבית; מערבית: مزاد] של מ' אברהם ב"מ מאיר ז"ל מע"ח והכרתי שהיה שלי ואיני יודע האיך בא לידו ולקחתי בעד 80 פאריש" [=פארה, מטבע עות'מאני]. רישומים וחתימות נוספות.
הצדיק רבי יוסף זונדל מסלנט (תקמ"ז-תרכ"ו), מגדולי תלמידיו של רבינו חיים מוולוז'ין תלמיד הגר"א, ורבו המובהק של רבי ישראל מסלנט. רבי זונדל למד בישיבת וולוז'ין, והיה מן התלמידים המקורבים לראש הישיבה רבינו חיים מוולוז'ין. הגר"ח היה לרבו המובהק ומסר לו את כל דרכי רבו הגדול הגר"א מווילנא בנגלה ובנסתר. בשל כך נקרא רבי יוסף זונדל בכינוי "פה שלישי לאליהו". רבי יוסף זונדל היה גדול מעתיקי השמועה מפיהם של הגר"א ותלמידו הגר"ח ובכתביו נמצאו העתקות ורשימות רבות מתורתם ודרכיהם. רבי זונדל רגיל להזכיר את הגר"ח בשם "אדמו"ר" ואילו להגר"א הוא קורא "הרב הגדול".
בתנועת המוסר מתייחסים לרבי יוסף זונדל כ"אבי תנועת המוסר", שכן היה רבו של מייסד התנועה רבי ישראל מסלנט. בימי נעוריו בעיר סלנט התקרב רבי ישראל אל רבי יוסף זונדל וקיבל ממנו את מסורת הגר"א ועל פי הדרכתו החל להתמיד בלימוד המוסר ולהנחיל את דרך המוסר לרבים.
חלק מאוצר כתביו של רבי יוסף זונדל נדפס בספר "הצדיק רבי יוסף זונדל מסלאנט ורבותיו" (ירושלים תרפ"ז). ספר זה כולל בין היתר את כתביו ואת כתבי רבותיו רבי חיים מוולוז'ין והגר"א מווילנא, שנמצאו בהעתקותיו של רבי יוסף זונדל. חתנו המפורסם הוא הגאון רבי שמואל סלנט, שעלה בעקבותיו לירושלים והיה רבה של ירושלים קרוב לשבעים שנה.
[7], לו, [1] דף. חסרים 4 דפים מ-[11] הדפים הראשונים שישנם במקור. 16.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. חותמות. כריכה מקורית. בלאי, פגמים וסימני עש בכריכה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 992.
מקור: אוסף ישעיהו וינוגרד ז"ל, ירושלים.