ספר סערת אליהו – רבי אברהם בן הגר"א מווילנא – מהדורה ראשונה ושתי מהדורות נוספות

ספר סערת אליהו – רבי אברהם בן הגר"א מווילנא – מהדורה ראשונה ושתי מהדורות נוספות

ספר סערת אליהו, מאת רבי אברהם בן הגר"א – שלוש מהדורות.
סערת אליהו הוא חיבור שכתב רבי אברהם בן הגר"א לזכר אביו. החיבור כולל דברי הספד, זכרונות וסיפורים על הגר"א וכן ליקוטי דברי תורה בשמו. לספר זה חשיבות רבה למחקר תולדות הגר"א, שכן יש בו מידע ממקור מוסמך וקרוב אל הגר"א.
1. ספר סערת אליהו. וורשא, תרל"ח [1878]. מהדורה ראשונה.
רישום בעלות של רבי "משה דוד ליבערמאן" [כנראה, ראב"ד "שומרי הדת" באנטוורפן], וחתימה של רבי "שמואל מרדכי (רפאל) קאץ" [מרבני וורשא לאחר השואה].
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 1360.
2. ספר סערת אליהו. וורשא, [תר"צ 1930].
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 1364.
3. ספר סערת אליהו. וינה, תרצ"א [1931].
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 1365.
ספר מס' 1 כרוך עם:
• ספר אגרת הטיול, מאת רבי חיים בצלאל מפרידברג. וורשא, תרל"ה 1875.
• ספר אבני שוהם, על שמות ישראל, מאת רבי מרדכי צבי מנבי. ווילנא, תר"מ 1880.
5 ספרים ב-3 כרכים. גודל ומצב משתנים.
מקור: אוסף ישעיהו וינוגרד ז"ל, ירושלים.

רבי אברהם בן הגר"א – "האדם הגדול בענקים"
הגאון רבי אברהם מווילנא ("ווילנער", תקכ"ו-תקס"ט), צעיר בניו של הגר"א והאהוב עליו מכל בניו, גאון מופלג בנגלה ובנסתר, חתן רבי נח ליפשיץ (מינדעס; מגאוני ווילנא, בעל "נפלאות חדשות" ו"פרפראות לחכמה". ראה אודותיו פריט 110). ידו של רבי אברהם לא זזה מתוך יד אביו כל ימי חייו. בזכות הקרבה לאביו, שהיה סגור רוב ימיו בד' אמותיו, זכה רבי אברהם ולמד רבות מאביו וקיבל ממנו הרבה מסודות התורה. כמו כן, היה שליחו של הגר"א בטיפול בענייני הציבור ובקשריו עם חכמי דורו. היה בין מנהלי 'קלויז הגר"א' בווילנא, מפרנסי הקהילה וממנהלי בית החולים בעיר. היה בקי בחכמות שונות, ובין היתר למד גם את חכמת הרפואה.
על יחס הכבוד וההערכה אל רבי אברהם בן הגר"א ניתן ללמוד מהסכמות הרבנים לספרו "רב פעלים", שנדפס בוורשא תרנ"ד. הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור מקובנה מכנהו: "הגאון הגדול החסיד כקש"ת מו"ה אברהם זצ"ל…", ורבי אליהו חיים מייזל אב"ד לודז' מכנהו: "האדם הגדול בענקים הגאון הגדול בנגלה ובנסתר כ"ש מ' אברהם ז"ל...".
רבי אברהם היה הרוח החיה במפעל הוצאת כתבי אביו הגר"א, בעריכתם והדפסתם. חלק מחיבורי אביו נכתבו ונערכו על ידו והוא כתב הקדמות חשובות לכמה מהם. לעתים הרחיב את החיבור המקורי (כדוגמת ברייתא מעשה תורה, ראה פריט 42) או הוסיף ושילב מהגהותיו והערותיו בתוך החיבור. רבי אברהם אף כתב ביאורים לחיבורי אביו, כדוגמת פירוש "באר אברהם" לספר "אדרת אליהו", פירוש לביאור הגר"א על האגדות, ביאורים לפירוש הגר"א לזוהר, ועוד.
מלבד זאת, היה רבי אברהם מחבר פורה בעצמו וכתב חיבורים חשובים בכל מקצועות התורה, בהם פירושים על תנ"ך ותהילים, תיקוני זוהר ואגדות חז"ל, ועוד. חלק מחיבוריו נדפסו וחלקם נותרו בכתב-יד. אחד ממפעליו החשובים היה חיבורו "רב פעלים", שהיה לספר יסוד בחקר מדרשי חז"ל. ספר זה הוא חיבור היסטורי-ביבליוגרפי מסודר, הסוקר את חיבורי המדרש השונים, מברר את תולדותיהם, את תקופתם, זהות מחבריהם ועורכיהם. מסופר כי רבי אברהם כתב ספר זה בתוך יום (או לילה) אחד, בהיותו בן 18 בלבד. המקור לכך הוא דברי רבי אברהם בהקדמתו לחיבורו זה: "ספר רב פעלים וקראתיו כן... לפי שקבצתי בו דברים יקרים בהיותי בן איש ח"י שנה... גם אצתי לכתבו ביום אחד..." (על תולדותיו של רבי אברהם בהרחבה וכן ביבליוגרפיה מלאה לחיבוריו וחיבורי אביו הגר"א שערך והוציא לאור, ראה: הרב שלמה גאטעסמאן, תולדותיו וקורות חייו של רבי אברהם בן הגר"א ז"ל, ישורון ד, תשנ"ט, עמ' קכד-קמב).