מדרש פסיקתא רבתי – ברסלוי, תקצ"א / מדרש אגדת בראשית – סנסבורג, תרכ"א - בעריכת רבי אברהם בן הגר"א

מדרש פסיקתא רבתי – ברסלוי, תקצ"א / מדרש אגדת בראשית – סנסבורג, תרכ"א - בעריכת רבי אברהם בן הגר"א

שני ספרי מדרשים בעריכת והגהת רבי אברהם בן הגר"א:
1. ספר מדרש פסיקתא רבתי דרב כהנא, עם הגהות רבי אברהם בן הגר"א, בעריכת רבי זאב וולף איינהורן. ברעסלויא, [תקצ"א 1831]. הסכמות רבני ווילנא וברסלוי, והסכמת רבי עקיבא אייגר.
העורך, רבי זאב וולף איינהורן, כותב בהקדמתו כי התבסס בחציו הראשון של המדרש על העתקה בכתב-ידו של רבי אברהם בן הגר"א, אותה קיבל מאת בנו של רבי אברהם – רבי יעקב משה מסלונים. משם העתיק גם את הגהותיו של רבי אברהם בן הגר"א על המדרש.
למעשה, הטקסט שנדפס בספר אינו "פסיקתא דרב כהנא" אלא "פסיקתא רבתי".
[3], עט דף. 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרע חסר בשולי דף השער, משוקם. חותמת וחתימת צנזור. כריכה חדשה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 1398.
2. ספר מדרש אגדת בראשית, עם מדרש תמורה, מסכת גרים ועוד, בעריכת רבי אברהם בן הגר"א. סנסבורג (מרגובו), [תרכ"א 1861]. בראש הספר "פתח דבר" רבי אברהם בן הגר"א.
[5], סה דף. 19 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. מספר קרעים. סימני עש קלים. חיתוך דפים לא אחיד. רישום בכתב-יד. חותמת. כריכה ישנה.
מקור: אוסף ישעיהו וינוגרד ז"ל, ירושלים.

רבי אברהם בן הגר"א – "האדם הגדול בענקים"
הגאון רבי אברהם מווילנא ("ווילנער", תקכ"ו-תקס"ט), צעיר בניו של הגר"א והאהוב עליו מכל בניו, גאון מופלג בנגלה ובנסתר, חתן רבי נח ליפשיץ (מינדעס; מגאוני ווילנא, בעל "נפלאות חדשות" ו"פרפראות לחכמה". ראה אודותיו פריט 110). ידו של רבי אברהם לא זזה מתוך יד אביו כל ימי חייו. בזכות הקרבה לאביו, שהיה סגור רוב ימיו בד' אמותיו, זכה רבי אברהם ולמד רבות מאביו וקיבל ממנו הרבה מסודות התורה. כמו כן, היה שליחו של הגר"א בטיפול בענייני הציבור ובקשריו עם חכמי דורו. היה בין מנהלי 'קלויז הגר"א' בווילנא, מפרנסי הקהילה וממנהלי בית החולים בעיר. היה בקי בחכמות שונות, ובין היתר למד גם את חכמת הרפואה.
על יחס הכבוד וההערכה אל רבי אברהם בן הגר"א ניתן ללמוד מהסכמות הרבנים לספרו "רב פעלים", שנדפס בוורשא תרנ"ד. הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור מקובנה מכנהו: "הגאון הגדול החסיד כקש"ת מו"ה אברהם זצ"ל…", ורבי אליהו חיים מייזל אב"ד לודז' מכנהו: "האדם הגדול בענקים הגאון הגדול בנגלה ובנסתר כ"ש מ' אברהם ז"ל...".
רבי אברהם היה הרוח החיה במפעל הוצאת כתבי אביו הגר"א, בעריכתם והדפסתם. חלק מחיבורי אביו נכתבו ונערכו על ידו והוא כתב הקדמות חשובות לכמה מהם. לעתים הרחיב את החיבור המקורי (כדוגמת ברייתא מעשה תורה, ראה פריט 42) או הוסיף ושילב מהגהותיו והערותיו בתוך החיבור. רבי אברהם אף כתב ביאורים לחיבורי אביו, כדוגמת פירוש "באר אברהם" לספר "אדרת אליהו", פירוש לביאור הגר"א על האגדות, ביאורים לפירוש הגר"א לזוהר, ועוד.
מלבד זאת, היה רבי אברהם מחבר פורה בעצמו וכתב חיבורים חשובים בכל מקצועות התורה, בהם פירושים על תנ"ך ותהילים, תיקוני זוהר ואגדות חז"ל, ועוד. חלק מחיבוריו נדפסו וחלקם נותרו בכתב-יד. אחד ממפעליו החשובים היה חיבורו "רב פעלים", שהיה לספר יסוד בחקר מדרשי חז"ל. ספר זה הוא חיבור היסטורי-ביבליוגרפי מסודר, הסוקר את חיבורי המדרש השונים, מברר את תולדותיהם, את תקופתם, זהות מחבריהם ועורכיהם. מסופר כי רבי אברהם כתב ספר זה בתוך יום (או לילה) אחד, בהיותו בן 18 בלבד. המקור לכך הוא דברי רבי אברהם בהקדמתו לחיבורו זה: "ספר רב פעלים וקראתיו כן... לפי שקבצתי בו דברים יקרים בהיותי בן איש ח"י שנה... גם אצתי לכתבו ביום אחד..." (על תולדותיו של רבי אברהם בהרחבה וכן ביבליוגרפיה מלאה לחיבוריו וחיבורי אביו הגר"א שערך והוציא לאור, ראה: הרב שלמה גאטעסמאן, תולדותיו וקורות חייו של רבי אברהם בן הגר"א ז"ל, ישורון ד, תשנ"ט, עמ' קכד-קמב).