ספר עלים לתרופה – מינסק, תקצ"ו – המהדורה הראשונה (המתוארכת) של איגרת הגר"א – דפי ליקוטים בכתב יד

ספר עלים לתרופה – מינסק, תקצ"ו – המהדורה הראשונה (המתוארכת) של איגרת הגר"א – דפי ליקוטים בכתב יד

ספר עלים לתרופה, "אגרת הרמב"ן ז"ל וגם אגרת של רבי' הגאון אליהו ז"ל". מינסק, [תקצ"ו] 1836. המהדורה הראשונה (המתוארכת) של אגרת הגר"א. דפוס גרשון אליהו בן יצחק [בלונשטיין].
אגרת הגר"א מתחילה בדף [3/א], עם הכותרת: "זו היא האגרת ששלח גאון העולם רבן של כל בני הגולה איש האלוקים הקדוש רבינו אליהו החסיד גאון עולם, שכתב לבני ביתו הדרכות ומוסרים מדרכו כשנסע לארץ הקדושה ודברים בוערים כאש להבה בלבות היראים והחרדים לדבר ה'".
מהדורה זו ידועה ביבליוגרפית כמהדורה הראשונה של אגרת הגר"א; ראה גם פריט קודם.
בסוף העותק שלפנינו נכרכו עשרה דפים בכתב יד, הכוללים ליקוטים והעתקות: קטע מזהר חדש, קטעים ממדרש קהלת ומדרש איכה וקטע משער הבטחון מספר חובת הלבבות. חתימות בעלים בדף הראשון מדפי כתב היד: "עזריאל כהן מעה"ק ירושלים תובב"א".
[5] דף + [10] דפים בכתב-יד. 13.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים ופגמים משוקמים בשולי דף השער ודפים נוספים (הדפים היו מנותקים ושוקמו בשיקום מקצועי, בהשלמת נייר והדבקה). חותמת צנזורה. כריכת עור חדשה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 1139.
מקור: אוסף ישעיהו וינוגרד ז"ל, ירושלים.

"...וגם את יודעת שהנחתי ילדי, שלבי הומה עליהם, וכל ספרי היקרים". (מתוך אגרת הגר"א)

אגרת הגר"א
המפורסמת ביותר מבין אגרותיו של הגר"א היא אגרת הדרכה ומוסר ששלח לבני משפחתו כאשר היה בדרכו לארץ ישראל. אגרת זו נכתבה במקור כאגרת פרטית לאשתו ואמו ומלכתחילה לא נועדה לפרסום, אך מספר שנים לאחר פטירתו נדפסה ונפוצה כאגרת מוסר לרבים ובהמשך נדפסה בעשרות רבות של מהדורות (וינוגרד מונה למעלה ממאה מהדורות. ראה: אוצר ספרי הגר"א, מס' 1138-1256). אגרת זו היא כפי הנראה החיבור הנפוץ ביותר אצל ההמון מכל כתבי הגר"א. היא נדפסה בנפרד וכנספח לספרי מוסר וספרים אחרים. כמו כן, נדפסה האגרת בארצות שונות (כולל בארצות המזרח) ותורגמה לשפות שונות.
את האגרת כתב הגר"א במהלך נסיונו לעלות לארץ ישראל, נסיון שלא צלח (ראה להלן). לפי בעל "עליות אליהו" כתב הגר"א את האגרת בהגיעו לעיר קניגסברג:
"והנה אוהב מצות כמוהו לא ישבע מצות, עלה לפניו לנסוע לארץ הקדושה ושם פעמיו, דרך פרייסין ואונגרין, ובבואו לק"ב [קניגסברג] שלח מכתב לביתו, אגרת עלים לתרופה (נדפס כמה פעמים) מלא מוסר ויראה, והנהגה ישרה ביראת ה'..." (עליות אליהו, ליד הערה פג).
הגר"א מזכיר את עניין ארץ ישראל באגרתו שלוש פעמים. פעם אחת בראש האגרת כשהוא מתייחס לנסיעתו: "ואני תודה לאל נוסע לארץ הקדושה שהכל מצפים לראותה חמדת כל ישראל וחמדת השם יתברך ברוך הוא…", פעם שניה באמצע האגרת: "ובבקשה לכולכם על הנכתב לעיל שתדריך בניך ובנותיך… ובפרט אם נזכה לבוא לארץ ישראל כי שם צריך לילך מאד בדרכי ה'...", ופעם שלישית כשהוא כותב לאמו: "ואם אזכה להיות בירושלים ק"ק אצל שער השמים, אבקש בעדך כאשר הבטחתי לך, ואם נזכה – נראה יחדיו כולנו, אם ירצה בעל הרחמים". משתי המובאות האחרונות נראה כי כוונתו של הגר"א היתה להכין את הקרקע בעלייתו על מנת שיוכל לאחר מכן להעלות לארץ גם את בני משפחתו.
אגרת הגר"א נדפסה החל ממהדורתה הראשונה יחד עם אגרת המוסר המפורסמת שכתב הרמב"ן לבנו. אגרת זו נדפסה לראשונה במנטובה שפ"ג, בספר תפוחי זהב לרבי יחיאל מילי. נקודה משותפת לשתי האגרות הוא הבקשה לקרוא את האגרת בקביעות. הרמב"ן כותב באגרתו: "ותקרא אגרת הזאת פעם אחת בשבוע…", והגר"א כותב באגרתו: "ותקרא את האגרת הזאת בכל שבוע, ובפרט בשבת קודם האכילה ובתוך הסעודה…". השם שניתן לשתי האגרות הוא "עלים לתרופה" ומאז נדפסו תחת שם זה בעשרות מהדורות.
על אף שכבר יצא לדרך, לא צלחה עלייתו של הגר"א והוא חזר לביתו קודם שהגיע לארץ ישראל. לפי המסופר, כאשר נשאל בסוף ימיו מדוע לא הגיע לבסוף לארץ ישראל, ענה כי מנעוהו מן השמים. כך נכתב בהקדמת בני הגר"א לביאורו על שולחן ערוך אורח חיים:
"לעת זקנתו שאלתי פעמים רבות מדוע לא נסע לארץ הקדושה ולא ענני. פעם א' הפצרתי בו הרבה, והשיבני: אין לי רשות מן השמים…".