מכתב בכתב-ידה ובחתימתה של הרבנית שטערנא שרה שניאורסון (אשת הרש"ב) מליובאוויטש – ריגא, תרפ"ט – נשלח אל הרע"ז סלונים ...

מכתב בכתב-ידה ובחתימתה של הרבנית שטערנא שרה שניאורסון (אשת הרש"ב) מליובאוויטש – ריגא, תרפ"ט – נשלח אל הרע"ז סלונים – "ברכת מז"ט בעד כלולות נכדתי המהוללה חיה מושקא תי' עם ש"ב המהולל מנחם מנדל נ"י קבלתי לרוב עונג"

מכתב (כ-15 שורות) בכתב ידה ובחתימתה של הרבנית שטערנא שרה שניאורסון, אשת האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. ריגא, מוצאי [שבת] מנוחה, ב' שבט תרפ"ט. עברית ויידיש.
נשלח אל הרה"ח עזריאל זעליג סלונים, במענה לברכתו לרגל חתונת נכדתה הרבנית חיה מושקא, בת האדמו"ר הריי"ץ, עם החתן הרב מנחם מנדל שניאורסון, לימים הרבי מליובאוויטש (החתונה נערכה כחודשיים קודם לכן, בי"ד כסלו תרפ"ט, בעיר ורשה, אך נבצר מהרב סלונים להשתתף בה מאחר ושהה בשליחותו של הריי"ץ בבריסל).

במכתבה מודה לו הרבנית: "מכ'... עם ברכת מז"ט בעד כלולות נכדתי המהוללה ח"מ [חיה מושקא] תי' עם ש"ב [שאר בשרה] המהולל מ"מ [מנחם מנדל] נ"י קבלתי לרוב עונג". הרבנית ממשיכה ומברכת את הזוג הצעיר ואת אבי הכלה: "הש"י יעזור שהברכות של ידידינו האישיים והקרובים יתגשמו בזוג הצעיר, שיחיו מאושרים בדור ישרים יבורך. שבני היקר הרבי שליט"א [האדמו"ר הריי"ץ] ירווה נחת רב מילדיו"; ומבקשת: "תתפללו לשלום בני היקר הרב שליט"א ובני ביתו. יתן הש"י להבא לשמוע אך טוב זמ"ז [זה מזה]".
בסיום מכתבה מפצירה הרבנית בעד אנ"ש שנותרו מאחורי מסך הברזל ברוסיה: "השם יתברך ירחם על אנ"ש בכלל ועל יהודי רוסי' בפרט, [שיפסקו] הרדיפות על הישיבות והמנהלים, והמאסרים שנוטלים את הבריאות והאומץ כולו".

הרבנית שטערנא שרה שניאורסון, אשת האדמו"ר הרש"ב ואמו של האדמו"ר הריי"ץ. נולדה בשנת תר"כ לאביה האדמו"ר יוסף יצחק מאוורוטש בן ה"צמח צדק" ולאמה בתו של רבי יעקב ישראל מטשרקס חתנו של האדמו"ר האמצעי. בשנת תרכ"ה נערכו אירוסיה עם הרש"ב בביתו של הסבא ה"צמח צדק" (החתן והכלה היו כבני חמש); נישואי הזוג נערכו לאחר כעשר שנים – בשנת תרל"ה. עמדה לצד בעלה וסייעה לו בענייני הכלל. פעלה רבות לטובת ישיבת "תומכי תמימים" ואף יסדה בשנת תרס"ט אגודת נשים עולמית לתמיכה בתלמידי ה"חדרים" בליובאוויטש. בשנת ת"ש נמלטה מוורשה הכבושה לארה"ב יחד עם בנה יחידה האדמו"ר הריי"ץ. הסתלקה בי"ג שבט תש"ב ומנוחתה כבוד בניו יורק. על שמה נוסד רשת בתי הספר לבנות "בית שרה".

הרה"ח עזריאל זליג סלונים (תרנ"ז-תשל"ב), מראשי עסקני חסידות חב"ד, חבר אגודת חסידי חב"ד ומנהל כולל חב"ד. ממייסדי ארגון נשי ובנות חב"ד ומוסד "בית חנה", וממקימי שיכון חב"ד בירושלים.
הרע"ז נולד בעיר חברון לאביו הרה"ח זאב דב, נכד הרבנית מנוחה רחל סלונים, בת האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. התייתם בצעירותו מאביו, ולקראת שנת תרע"ג, בהיותו כבן 15, נסע ללמוד בישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש. הרע"ז היה בן בית אצל הרבי הרש"ב וסעד על שולחנו בשבתות וחגים. בשנת תרע"ח, בעקבות מלחמת האזרחים, נסע ללמוד בסניף "תומכי תמימים" שבעיר חרסון באוקראינה. בחרסון התקרב אל החסיד הנודע ר' איצ'ע מתמיד ובעידודו סבב בקולוניות היהודיות שבפלך חרסון ומסר שיעורי חסידות. בין היתר, פעל בקולוניה "נהר טוב" (ברעזנא גבאוואטע), מקום מושבו של ר' איצ'ע. היה נוסע מעת לעת לחגים אל הרש"ב בעיר רוסטוב, ולאחר הסתלקותו, המשיך לנסוע אל בנו וממלא מקומו הריי"ץ. לאחר חג הפסח תרפ"ב חזר לארץ ישראל והתיישב בירושלים. הוא מונה למשפיע בית-הכנסת "צמח צדק" בעיר העתיקה, ונשא לאשה את מרת חיה פייגל (בת אחותו שיינא מושקא ובעלה הרה"ח משה שלמה כהנא שפירא, צאצא לבעל ה"מגלה עמוקות"). בשנת תרפ"ד, בעידודו והוראתו של הריי"ץ, החל את פעילותו כשד"ר ויצא למסע נדודים ברחבי העולם כולו. בשליחותו זו הוא עסק בגיוס כספים ובהפצת היהדות והחסידות וקירוב רחוקים. הוא פעל בקרב הקהילות הנדחות ביותר, בכל רחבי תבל, להקמת מקוואות, מינוי רבנים ושו"בים וקביעת שיעורים בתורה ובחסידות. בשנת תרפ"ד נטל חלק בהקמת "אגודת חסידי חב"ד בארה"ב וקנדה". בתום אחת משליחויותיו העיר האדמו"ר הריי"ץ: "זעליג קען דורכברעכען א זאך" (זליג מסוגל לחולל דבר). הרע"ז שב לירושלים עם קום המדינה, והתמסר לפעילות למען קהילות חב"ד בארץ. היה האפוטרופוס של נכסי "בית רבי" בארץ, ועמד בחלופת מכתבים הדוקה עם הרבנית שטערנא שרה אשת הרש"ב, והרבנית נחמה דינה אשת הריי"ץ. נפטר בחול המועד סוכות ונטמן בהר המנוחות בירושלים. הותיר דור ישרים מבורך. רבים מצאצאיו מכהנים כשלוחי חב"ד ורבני קהילות בעולם.
המכתב נדפס בספר "עבד מלך" (קרית גת, תשס"ח, עמ' 129-130).

[1] דף, 27 ס"מ. מצב בינוני-רע. סימני קיפול. קרעים בסימני הקיפול, עם פגיעה בטקסט, מודבקים בנייר דבק שקוף. נקבי תיוק, עם פגיעה בכמה אותיות. קרעים חסרים בשוליים. כתמים ובלאי.