מכתב נדיר מאת האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש – רוסטוב ע"נ דון, תרפ"ד – נשלח אל הרע"ז סלונים, "אתה זכית לראות את פני ...

מכתב נדיר מאת האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש – רוסטוב ע"נ דון, תרפ"ד – נשלח אל הרע"ז סלונים, "אתה זכית לראות את פני הקדש ובזה יתרון לך... וגם זכית לשמוע הוד שיח אמרי קדש... ובכחך זה עליך לפעול ולעשות... והשי"ת יהי' בעזרך"

מכתב מאת האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון – הריי"ץ מליובאוויטש, חתום בחתימת ידו. [רוסטוב ע"נ דון], יום ד', י"ח טבת תרפ"ד [1923]. 
כתוב בכתב-יד סופר (בידי המזכיר ר' אלחנן – חוני'ע – מרוזוב), עם מספר מילים בסוף בכתב-יד קדשו של האדמו"ר הריי"ץ, וחתום בחתימת יד קדשו המלאה – "יוסף יצחק שניאורסאהן".

נשלח אל שאר בשרו הרה"ח עזריאל זליג (הרע"ז) סלונים – "ש"ב התמים הנכבד ומרומם", כמה חודשים לאחר נישואיו, עת שתכנן להקים מפעל לייצור משקאות קלים בירושלים לצורך פרנסתו. בעקבות דברי המכתב שלפנינו, נטש הרע"ז סלונים את עסקיו אלו ויצא בשליחותו של הריי"ץ לנדודים ברחבי תבל, כדי לעסוק בהפצת היהדות וקירוב רחוקים למעיינות תורת החסידות.
בפתח מכתבו מזכיר הריי"ץ לרע"ז סלונים את תקופת לימודיו בישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש, עת בה היה סמוך על שולחן אביו האדמו"ר הרש"ב וזכה לסעוד במחיצת בית הרב בשבתות וחגים: "והנה אתה זכית לראות את פני הקדש ובזה יתרון לך על שאר אחיך התמימים אשר בארץ הקדושה... וגם זכית לשמוע הוד שיח אמרי קדש אשר זה כל האדם, כי יפעול ויעשה להגדיל תורה ולהאדירה בעבודה שבלב זו תפלה בהתעסקות אמיתי אדעתא דנפשי' לגרש כל מדה רעה ולבערה מקרב לבו, ולקנות מדות הטובות באהבת רעים וכו'"; ועל כן מורה לו הריי"ץ בהמשך מכתבו, בזכות תורת החסידות שזכה לשמוע מאביו הרש"ב ופעולתה שפעלה על נפשו ומידותיו, עליו להשפיע בהפצת תורת החסידות ודרכיה: "ובכחך זה עליך לפעול ולעשות... לעורר לבן של אנ"ש שי' ולקרבן אל העבודה האמיתית. והשי"ת יהי' בעזרך".
בסוף המכתב הוסיף הריי"ץ בכתב-יד קדשו את המילים: "הדו"ש ומברכו", וחתם בחתימת ידו המלאה – "יוסף יצחק שניאורסאהן".

הרה"ח עזריאל זליג סלונים (תרנ"ז-תשל"ב), מראשי עסקני חסידות חב"ד, חבר אגודת חסידי חב"ד ומנהל כולל חב"ד. ממייסדי ארגון נשי ובנות חב"ד ומוסד "בית חנה", וממקימי שיכון חב"ד בירושלים.
הרע"ז נולד בעיר חברון לאביו הרה"ח זאב דב, נכד הרבנית מנוחה רחל סלונים, בת האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. בצעירותו התייתם מאביו, ולקראת שנת תרע"ג, בהיותו כבן 15, נסע ללמוד בישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש. הרע"ז היה בן בית אצל הרבי הרש"ב וסעד על שולחנו בשבתות וחגים. בשנת תרע"ח, בעקבות מלחמת האזרחים, נסע ללמוד בסניף "תומכי תמימים" שבעיר חרסון באוקראינה. בחרסון התקרב אל החסיד הנודע ר' איצ'ע מתמיד ובעידודו סבב בקולוניות היהודיות שבפלך חרסון ומסר שיעורי חסידות. בין היתר, פעל בקולוניה "נהר טוב" (ברעזנא גבאוואטע), מקום מושבו של ר' איצ'ע. היה נוסע מעת לעת לחגים אל הרש"ב בעיר רוסטוב, ולאחר הסתלקותו, המשיך לנסוע אל בנו וממלא מקומו הריי"ץ. לאחר חג הפסח תרפ"ב חזר לארץ ישראל והתיישב בירושלים. הוא מונה למשפיע בית הכנסת "צמח צדק" בעיר העתיקה, ונשא לאשה את מרת חיה פייגל (בת אחותו שיינא מושקא ובעלה הרה"ח משה שלמה כהנא שפירא, צאצא לבעל ה"מגלה עמוקות"). בשנת תרפ"ד, בעידודו והוראתו של הריי"ץ (במכתבו שלפנינו), החל את פעילותו כשד"ר ויצא למסע נדודים ברחבי העולם כולו. בשליחותו זו הוא עסק בגיוס כספים ובהפצת היהדות והחסידות וקירוב רחוקים. הוא פעל בקרב הקהילות הנדחות ביותר, בכל רחבי תבל, להקמת מקוואות, מינוי רבנים ושו"בים וקביעת שיעורים בתורה ובחסידות. בשנת תרפ"ד נטל חלק בהקמת "אגודת חסידי חב"ד בארה"ב וקנדה". בתום אחת משליחויותיו העיר האדמו"ר הריי"ץ: "זעליג קען דורכברעכען א זאך" (זליג מסוגל לחולל דבר). עם תום שליחותו של הרע"ז סלונים באוסטרליה בשנת ת"ש, הוא שב לירושלים והתמסר לפעילות למען קהילות חב"ד בארץ. היה האפוטרופוס של נכסי "בית רבי" בארץ, ועמד בחלופת מכתבים הדוקה עם הרבנית שטערנא שרה אשת הרש"ב, והרבנית נחמה דינה אשת הריי"ץ. נפטר בחול המועד סוכות ונטמן בהר המנוחות בירושלים. הותיר דור ישרים מבורך. רבים מצאצאיו מכהנים כשלוחי חב"ד ורבני קהילות בעולם.

המכתב נדפס ב"אגרות קדש" של הריי"ץ (כרך א', אגרת קסז), על פי צילום מכתב זה שלפנינו בספר "מגדל עז" (עמ' 18).
[1] דף, 21 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. נקבי תיוק, קרעים וקרעים חסרים, משוקמים בהשלמת נייר (ללא פגיעה בטקסט). כתמים.